$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: מה מעיק על סטיב

ההתפרצות של סטיב ג'ובס גוררת לעג ברחבי הרשת, פרשת הריגול של גוגל סטריט וויו עדיין איתנו, "השוטר בועות" מגלה את מגבלות הכוח והזיהוי באמצעות DNA מרתיע פושעים

יוסי גורביץ 13:0120.10.10

אכלו לו, שתו לו

 

הרשת עדיין מהדהדת מההתפרצות היבבנית של מנהיג כת אפל, סטיב ג'ובס, שלשום (ב'), כשהסתבר שמכירות האויפד לא עומדת בהערכות, מה שגרר את מניית אפל כלפי מטה.

 

ג'ובס תקף את יצרניות הטאבלטים עם מסכי 7 אינץ', שצפויים לצאת בקרוב לשוק, מה שגרם להרבה אנשים לחשוב שאפל לא תוציא טאבלט כזה בקרוב. האתר Cnet, מצד שני, דאג להזכיר לנו שג'ובס הוא שקרן סדרתי  (הם אפילו השתמשו שם במילה הבוטה "לשקר", שנדירה מאד בתקשורת האמריקאית), שיש לו היסטוריה ארוכה של הכחשת מוצרים שהחברה שלו בונה - שקרים שאף אחד לא זוכר אחר כך. ג'ובס טען, בין השאר, שהאצבעות האנושיות קטנות מדי לטאבלטים בגודל 7 אינצ'ים. הוא כנראה שכח שהוא גם מוכר אייפונים ומכשירי אייפוד טאץ'.

 

פייק סטיב ג'ובס (דן ליונז) המצוין כהרגלו עמד על הבעיות בטענות של ג'ובס כנגד האנדרואיד: מצד אחד מנכ"ל אפל טוען שהאנדרואיד איננו מערכת פתוחה (ואפשר להתווכח על כך, אבל אין ספק שהוא הרבה יותר פתוח מכל דבר שאפל עושה), אבל בו זמנית הוא אמר שמי שינצח זו אפל, כי המערכת שלה סגורה. רגע, לא הבנתי, אומר ליונז: אם גם אנדרואיד היא מערכת סגורה, למה בעצם המערכת הסגורה של אפל היא זו שצריכה לנצח?

 

ג'ובס והאייפד. מה כואב לו? ג'ובס והאייפד. מה כואב לו? צילום: MCT

 

כהוכחה לפיצול (פרגמנטציה) של אנדרואיד (בעיה של מערכת פתוחה, אבל ג'ובס אומר שהיא סגורה), ציין ג'ובס שמפתחי האפליקציה TweetDeck נאלצו לפתח למעלה מ-100 גרסאות של האפליקציה הפופולרית שלהם למערכת של גוגל. מייסד TweetDeckביקש מג'ובס בנימוס להוציא אותו מהתקף היללות שלו: "מעולם לא אמרו שפיתוח לאנדרואיד הוא סיוט. זה לא היה סיוט". למעשה, אומרים שם שהם די נהנו לפתח לאנדרואיד.

 

אז מה, בעצם, הבעיה של סטיב ג'ובס? ברבעון האחרון נהנתה אפל מהכנסות של יותר מ-20 מיליארד דולר. מה כואב לו? מה לוחץ עליו? כנראה שהוא יודע שאפל מפסידה את הקרב לאנדרואיד, ושכפי שגרטנר כבר העריכו, תוך שנתיים האייפון יהיה היסטוריה. בשנות ה-80 וה-90, בגלל שגיאות של ג'ובס, הפסידה אפל למיקרוסופט והפכה לשחקנית משנית בתחום ה-PC. כנראה שהתסריט הזה עומד לחזור על עצמו.

 

וזה היה מצחיק יותר, אלמלא המנצח היה אריק שמידט.

 

בין ספרד לקנדה

 

מי שרצה לראות את ההבדל בין המזג של ספרד וקנדה יכול היה לקבל אותו אמש (ג') בתמציתיות: שתי המדינות התייחסו בצורה אחרת לגמרי לפרשת הריגול של גוגל – הפעלת מכוניות סטריט וויו תוך שתיית פרטיהם של משתמשי רשתות ווייפיי בלתי מאובטחות.
רכב תיעוד של סטריט וויו רכב תיעוד של סטריט וויו צילום: אי פי אי

 

הקנדים, אנשים נוחים, בלעו את הצ'יזבט של גוגל על כך שלכל הריגול הזה אחראי עובד אחד שחרג מסמכותו, שאיש לא פיקח עליו, ומבלי שאף אחד אחר ידע מכל הסיפור. הם קיבלו את זה תוך התעלמות מכך שגוגל ניסתה להוציא פטנט על שיטת גניבת המידע. רשות הפרטיות הקנדית מצאה שגוגל עברה על חוקי הפרטיות של המדינה, נזפה בה, והורתה לה לשפר את אבטחת המידע שלה עד פברואר, או ש. בהתחשב בכך שהקנדים לא טרחו להעניש את גוגל, כנראה שעורכי הדין שלה היו צריכים להתאמץ מאוד כדי לשמור על פרצוף רציני כשקראו את ההחלטה.

 

ההחלטה הקנדית הופכת לבעייתית עוד יותר, כשמסתבר שגוגל הודיעה לה שהיא מתחייבת להפסיק את גניבת המידע הזו. עד כמה שזה נשמע מדהים, גוגל נמנעה מההתחייבות הזאת עד כה. מישהו, אגב, יודע איך קוראים למהנדס הפוחז שלכאורה אחראי לכל העניין? גוגל לא אומרת, והיא גם לא אומרת שהוא פוטר. אם הוא אכן קיים.

 

בספרד המצב אחר. הרשות להגנה על הפרטיות שם החליטה שיש מקום להעמיד את גוגל לדין. הקנסות שגוגל תספוג צפויים להיות מגוחכים בקנה המידה שלה - כ-3.77 מיליון דולר, אם היא תספוג את העונש המקסימלי, לא משהו שבשבילו אריק שמידט טורח לצאת מהמיטה. אבל לפחות יש שם עונש. כדי להדגיש את חומרת העבירה של גוגל, המנהל של הרשות הספרדית ציין שכמות המידע שהיא גנבה בספרד, כ-13 ג'יגה-בייט – היא שוות ערך ללא פחות מאשר 6,590 עותקים של דון קיחוטה, שזו יחידת מידה נאה, אם כי מעט מסורבלת.

  

האח הקטן ממשיך להשתולל

 

המצב הטבעי של הדברים הוא שהמשטרה תפחד מהאוכלוסייה. השוטרים מקבלים את משכורתם מהתושבים, שהם בעצם הבוסים שלהם. ומי שחיפש עוד הוכחה לכך שהשוטרים באמת צריכים לחשוש כשהם בוחרים לפגוע בבוסים שלהם במקום להגן עליהם - יכול היה לקבל אותו בפרשת "השוטר בועות".

 

לפני כשנה, בהפגנות נגד ה-G20 בטורונטו, אחת המפגינות בחרה להביע את מחאתה בהפרחת בועות סבון. שוטר מגודל בשם אדם ג'וזפס איים שאם אחת מהבועות יפגעו בו - הוא יעצור את הנערה בשל "תקיפת שוטר". זמן קצר לאחר מכן, הכל לעיני המצלמות, הוא אכן עצר אותה. בהתאם, הוא הפך ללעג ולקלס ברחבי קנדה ומעבר לה, ושורה של פרודיות על הסרטון עלו לרשת.

 

כדי להוכיח לכל מי שאיכשהו פספס את זה שהוא קלגס חסר חוש הומור, דורש כעת ג'וזפס מגוגל לחשוף את זהותם של מעלי הסרטונים, כמו גם את זהותם של המגיבים על הסרטון. אחד מהם, טוד מארה, חסך לעורך הדין של ג'וזפס את העבודה וחשף את זהותו. עכשיו הוא מתגרה בג'וזפס ודורש ממנו לתבוע אותו לדין. אם יש לשוטר הזה שכל, הוא יירד מהעץ שטיפס עליו, אבל כל הראיות עד כה מצביעות על ההיפך הגמור.

 

שוטרים, היזהרו מהרשת (לתחנה המצולמת אין קשר לכתבה) שוטרים, היזהרו מהרשת (לתחנה המצולמת אין קשר לכתבה) צילום: גיל נחושתן

 

זהירות, רוססת

 

ומשיטה חדשה למאבק בשוטרים תוקפניים - לשיטה חדשה למאבק בפשע. שני אחים בריטים, האחד שוטר (כן, יש גם שוטרים חכמים, אדם ג'וזפס) והשני כימאי, הצליחו לרתום לעזרתם של אזרחים שומרי חוק את ה-DNA. או, ליתר דיוק, את המסתורין סביב ה-DNA.

 

השיטה פשוטה למדי: כמה וכמה בעלי עסק ברוטרדם שבהולנד מתקינים מרסס, שמופעל בחשאי על ידי עובדים במקרה של שוד או גניבה. כאשר המכשיר מופעל, על ידי מנגנון שאיננו בולט לעין, קורים שני דברים: המשטרה מוזעקת למקום וכל האזור מרוסס ב-DNA ייחודי לאתר, שטכנית אמור לאפשר למשטרה לזהות את הפושע על ידי התאמה בין ה-DNA שלו למקום הפשע.

 

בפועל, זה עוד לא קרה, אבל רמת הפשיעה ירדה משמעותית, או לפחות כך טוענת המשטרה המקומית. הסיבה: שלטים בולטים שמוצבים בבתי העסק שמתריעים בפני פושעים שהם ירוססו ב-DNA. הפושעים יודעים שיש דבר כזה, DNA, אבל הם לא סגורים על המשמעות שלו, אז הם מעדיפים לקחת את העסקים שלהם למקום אחר. זו, אגב, המשמעות של דיווחים על "ירידה בפשיעה": מקום מסוים נעשה בלתי מועיל לפושעים, אז הם עוברים למקום אחר, בדרך כלל מוגן פחות.

 

שימוש אחר של השיטה הוא לסימון חפצים שיש חשש שייגנבו, כמו מחשבים יקרים, כדי שאפשר יהיה לזהות בקלות למי הם שייכים ולהשיב אותם. לא רע.

 

קצרצרים

 

פאדיחה: האתר האמריקאי של חברת האנטי-וירוס קספרסקי הותקף על ידי האקרים, שניצלו פרצה באפליקציית צד שלישי (אהלן, פייסבוק!) כדי להעלות דופקה לאתר ולחלק אותה חינם אין כסף למבקרים. תחילה ניסו בקספרסקי להכחיש את הפרשה, אבל זה כבר לא כל כך עובד בעידן הדיגיטלי, אז הם נאלצו להודות מאוחר יותר.

 

אוזלת ידו של הרגולטור: ה-FCC, רשות השידורים הפדרלית בארצות הברית, אינה מצליחה להפסיק את הסכסוך בין ניוזקורפ של רופרט מרדוק ובין קייבלוויז'ן, סכסוך שכתוצאה ממנו לא הצליחו מנויי קייבלוויז'ן לצפות במשחק ספורט כלשהו שנאמר עליו שהוא חשוב. בתגובה, תיעדו אנשי ה-FCC את המשחק בטוויטר, כסוג של מחווה ללקוחות קייבלוויז'ן, שכנראה לא התרשמו יותר מדי. עגום.

 

ארגון צרכני האלקטרוניקה האמריקאי הודיע שהגיע הזמן לעשות סדר בכל הבלגן הזה, שבו אתם מעלים את הפרטים שלכם לרשת, ומישהו מוכר אותם לאיזו חברת פרסום. הפרטים האלה, אחרי הכל, הם שלכם, ויש להם ערך כספי, כפי שאפשר ללמוד מהטרנד הגובר ועולה של כריית או אפילו גירוד מידע. בקיצור, הגיע הזמן שהיצרן של הפריט הנחשק הזה, קרי אתם, יקבל תגמול ישיר מחברות הכרייה והפרסום. בארגון מודים שהם עוד לא ראו מודל כלכלי יעיל בנושא, וחושבים שהממשל צריך לצאת בקמפיין לעידוד מודעות הציבור, אבל הם חושבים שיש לזה עתיד. יום יבוא, ותמורת מידע על חייכם שיהפוך לנחלת הציבור, תוכלו לקבל כרטיס זוגי לחופשה בדיר אל בלח.

200 אלף מסרונים. בשנייה 200 אלף מסרונים. בשנייה צילום: תומריקו

 

מספר הטלפונים הסלולריים בעולם ממשיך לגאות, ויחד איתו עולה גם מספר מסרוני ה-SMS: על פי הערכות של ארגון התקשורת של האו"ם, 6.1 טריליון מסרונים יישלחו במהלך שנת 2010, המתקרבת לקיצה. מספר המכשירים הסלולריים בעולם נאמד ב-6.3 מיליארדים. ל-90% מאוכלוסיית העולם יש סלולר, והתוצאה ההגיונית היא 200 אלף מסרונים מדי שניה.

 

גוגל מרחיבה את פרויקט "אינדוקס הידע האנושי" שלה אחורה בזמן, והיא זו שתבצע דיגיטליזציה של המגילות הגנוזות. המגילות האלה הן הגביע הקדוש של כל קונספירציות ראשיתה-של-הנצרות והתפיסות על "יהדות טבעית" קדומה (דן בראון, אני מסתכל עליך) והן בדרך כלל מבוססות על אבק וריק, כמו גם על בורותם של הקוראים. עכשיו יוכל כל אדם לראות את הטקסט המקורי של המגילות, ואם גם ישקיע 23 שנים בלימוד המקצועות הנדרשים, אולי אפילו להבין מה כתוב שם - מה שיגרום לו להוציא את שארית ימיו בוויכוחים עם חוקרים אחרים על מה שנאמר שם, אבל זו כבר באמת לא תהיה אשמתה של גוגל.  

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x