דו"ח טכנולוגי: מלחמת האנדרואיד הגדולה
גוגל נכנסת למאבק נוסף בשותפותיה הסלולריות, מצלמה שנדדה 1,800 ק"מ הוחזרה לבעליה, ומהפכת הווידיאו המקוון מדלגת על החירשים
למעצמות אין בעלות ברית, רק אינטרסים
המשפט הציני הזה, שמבוסס על אמירה של שר החוץ הבריטי פאלמרסטון – "לבריטניה אין בעלות ברית קבועות, רק אינטרסים קבועים" – סייע בשעתו להוציא לבריטניה שם רע כמדינה שאין לסמוך עליה, וזיכה אותה בכינוי "אלביון הבוגדנית". האמירה הזו, שמעולם לא נשכחה, שבה לרדוף את בריטניה בדיוק כשהיתה זקוקה לכל טיפת אמון. למשל, בקיץ 1940.
יותר ויותר חברות קולטות שכמו לאלביון וכמו לרומא, לגוגל – האימפריה העסקית החדשה – אין בעלי ברית, לכל היותר יש לה שותפים זמניים מאוד לדרך. ההשקה של הנקסוס 1, בתחילת השנה, זמן קצר לאחר הוצאתו של מכשיר הדרויד במוטורולה ובלי שום התרעה, היתה ההוכחה ששותפותיה נזקקו לה: גוגל נכנסה ברגל גסה לתחום החומרה והוציאה מוצר שהתחרה ישירות במוצרים שלהן. העובדה שהנקסוס נסק וקרס במהירות מסחררת רק אומרת שגוגל עצבנה את השותפות שלה, ולא גרפה מכך רווח כלשהו.
עכשיו מגלות השותפות שגוגל מכינה להן שיפוד חדש. הגרסה החדשה של מערכת ההפעלה הסלולרית אנדרואיד, ג'ינג'רברד, שצפויה לצאת עוד השנה, אמורה לטפל בבעיה שמדירה שינה מעיניה של גוגל: התפוררותה של מערכת הקוד הפתוח. כשאתה מעניק לכל אחד את האפשרות לבנות על גרעין הקוד שלך את המערכת המתאימה לצרכיו אתה מקבל בתוך זמן קצר מערכות הפעלה שאמנם מגיעות מבסיס דומה אבל לא דומות אחת לשנייה, והיכולת שלהן לתקשר זו עם זו בעייתית.
נקסוס 1. גוגל מצליחה לעצבן את כולם, ואפילו לא להרוויח מזה צילום: אוראל כהן אז גוגל רוצה לאחד את כל הגרסאות של אנדרואיד. יש רק בעיה אחת גדולה: כשמכשירי אנדרואיד יצאו לשוק, החברות השונות שעשו את הטעות והפכו לשותפותיה של גוגל בנו לעצמן מערכות שונות על פי החזון שלהן. עכשיו הן תצטרכנה למחוק חלק ניכר ממה שהן עשו כדי להתאים את עצמן לתקן של גוגל, שדורש בין השאר ממשק משתמשים זהה.
התוצאה היא שעכשיו חלק מהיצרניות מאשימות את גוגל – בשקט, כמובן, בלי להזדהות – בכך שהיא מחקה את הסגירות של אפל ובוגדת באתוס הפתיחות שלה. אבל גם אם גוגל היתה רוצה להיות אפל, ובהתחשב בפרויקט הריגול שלה - בהחלט ייתכן שהיתה רוצה, היא תתקשה לעשות זאת: אפל שולטת גם בתוכנה וגם בחומרה. גוגל ויתרה על השליטה בחומרה. יכולת הלחץ שלה על שותפותיה מוגבלת. בהחלט יתכן שכמו במקרה נקסוס 1, היא רק תצליח להרגיז אותן – ולפגוע עוד יותר בשאריות שמה הטוב.
יגעת ומצאת...
הטור הזה מתמקד בחדשות רעות, בדרך כלל. זה קל. בתור התחלה, יש הרבה, הרבה יותר מהן. המבחר בחדשות חיוביות מוגבל למדי. אנשים שקרה להם משהו טוב בדרך כלל לא מרימים טלפון לעיט-תקשורת כלשהו. חוץ מזה, אנשים אוהבים חדשות רעות: אגדה ידועה, שכל סטודנט לתקשורת מכיר, מדברת על מו"ל כלשהו בראשית המאה ה-20, שניסה להדפיס עיתון שיורכב רק מחדשות חיוביות. העיתון קרס כעבור שבוע, מחוסר קוראים. אפילו תועמלנים במדינות טוטליטריות למדו שהציבור מתקשה להאמין לחדשות חיוביות ונוטה להאמין אלו השליליות – במיוחד אם יש מינון חריג של החיוביות.
ובכל זאת. פול שולץ, חוקר של משמר החופים האמריקאי, הופתע לפני כחודש לגלות מצלמה קטנה ואדומה על החוף באי בפלורידה שבו שרץ. מה שהפתיע במיוחד היתה העובדה שהמצלמה היתה מוגנת באיטום למים, שעליו היו עשבי ים רבים, עדות לכך שהמצלמה הקטנה והאמיצה – ניקון Coolpix L18, למקרה שאתם רוצים כזו – הסתובבה בים די הרבה זמן.
שולץ הסקרן התבונן בתמונות שהיו שמורות במצלמה, הגיע למסקנה שהיא שייכת לצוללן – התמונות היו של, בין השאר, חפצים תת ימיים – והחליט לנסות לאתר את הבעלים. הוא פרסם הודעה בפורום של צוללנים ותיאר את המצלמה, והעלה את התמונות שהיו עליה. בתוך זמן קצר הגיעו משתתפי הפורום למסקנה שמקורה של המצלמה באי ההולנדי ארובה: אחת התמונות קלטה זנב של מטוס ואת מספר הזיהוי שלו, ובתאריך הצילום המטוס היה בארובה. שולץ המשיך הלאה, פרסם את התמונות בפורום רשמי של האי, ואחת התושבות יצרה איתו קשר ואמרה שאחד הילדים המצולמים הוא חבר של הבן שלה. מכאן ועד מציאת הבעלים החוקיים של המצלמה, דיק דה ברוין, הדרך היתה קצרה.
דה ברוין איבד את המצלמה תוך כדי צלילה, בזמן שהוא צילם סרט תת ימי. זוכרים את צב הים שהסרטון שלו הפך ללהיט ביוטיוב? הוא התעסק עם המצלמה הזו. משם, עם הזרמים, היא הגיעה לפלורידה – מרחק של 1,800 ק"מ.
מסקנות אופרטיביות: א. יש להימנע ממחיקת תמונות מהזיכרון של המצלמה שלכם, עד שאין ברירה אחרת. ב. מי שרוצה לצלול עם מצלמה, כדאי לו להשקיע באריזה טובה מאוד. ואולי גם בשבב GPS.
ילדים חורגים ליוטיוב
יותר ויותר אנשים עוברים לצפות בווידיאו דרך יוטיוב ועוד כמה אתרי רשת על חשבון קופסת השוטים. זה נחמד מאוד לרוב האוכלוסייה המחוברת לרשת, אבל מפריעה לפלח אוכלוסייה שהחיים שלו גם כך קשים יותר משל רובנו: החירשים.
החוק הקיים מחייב תחנות טלוויזיה ללוות את השידורים שלהם בכתוביות או בשפת סימנים. חוקים כאלה אינם קיימים בתחום הווידיאו ברשת – ומסיבה הגיונית למדי: כל זמן שחלק ניכר מהסרטונים שמועלים ליוטיוב נערכים על ידי גולשים, אי אפשר לדרוש מהם לעמוד בכללים שנקבעו עבור אולפני ענק.
התוצאה היא שמהפכת הווידיאו המקוון מדלגת על החירשים, שמוחים על כך שהישגים שנדרשו שנים ארוכות לשמם עוברים מהעולם. חברות ואולפנים משתדלים להוסיף כתוביות לכל הסרטים שהם מעלים ליוטיוב ואתרי וידיאו אחרים, אבל הם לא עומדים בעומס. עכשיו שוקלים בארה"ב להעביר תיקון לחוק שיקבע שכל סרטון וידיאו ששודר באופן מסחרי ברשת כלשהי ועולה ליוטיוב, יחויב להכיל כתוביות.
קצרצרים
רוב העולם משך בכתפיו בחוסר עניין כאשר גוגל הודיעה בששון על השקת, אה, ממשק פקודה למרבית השירותים שלה. ההבחנה בין מתכנתים – עכברי המעבדה שיודעים למה כל זה עובד, ואכפת להם מזה – ובין המשתמשים (שאר היקום) מעולם לא היתה חדה יותר: חלק ניכר מקהילת המתכנתים הגיב בצווחות שמחה עולות ויורדות. זה, אחרי הכל, קהל הבית האמיתי של גוגל, והיא יודעת לפנק אותו.
גוגל לא מזניחה גם את הפלח האחר, זה שלא בונה את מוצריה אבל מכניס לה כסף. היא הודיעה שהיא איבחנה שלושה סוגי התנהגות קבועים בשימוש בסלולר: המשתמש החוזר על עצמו (כלומר, חוזר שוב ושוב על פעולה מסוימת, כגון בדיקת מייל, כגון בדיקת מייל, כגון בדיקת מייל), המשתמש המשועמם, שרוצה שהסלולר שלו יבדר אותו, והמשתמש שצריך מידע מסוים עכשיו, דחוף. גוגל טוענת שמערכת ההפעלה שלה, אנדרואיד, עונה על הצרכים של כוווווולם.
בפייסבוק יורדים למקלטים: לא רק שהמנכ"ל מארק צוקרברג מוצא את עצמו על הכוונת של מדינה פסיכית כמו פקיסטן, עכשיו הוא ניצב מול אויב אמיתי, קרי הוליווד. הפרסומות לסרט "רשת חברתית", שיעסוק בהיסטוריה האמיתית והמדממת של פייסבוק, כבר התחילו להופיע, והן קוצרות שבחים.
המלחמה בפיראטיות נמשכת, ושבדיה עדיין נמצאת בחזית המאבק: המשטרה השבדית ביצעה כמה פשיטות בשבוע שעבר כנגד מפעילי שרתי "Darkside", עצרה שלושה אנשים, והחרימה את השרתים שלהם. נמצא שלל בנפח של 130 טרה-בייט של סרטים, השלל הגדול ביותר בשבדיה עד כה. המבצע ראוי לציון בגלל שיתוף הפעולה ההדוק בין גופים אנטי-פיראטיים אזרחיים, שעקבו אחרי השרתים ופעילותם, ובין המשטרה. נמסר שכמה מגנבי התוכן קשרו את עצמם למעשה.
ספרנים באוניברסיטת אילינוי צפויים לסיים באוגוסט הקרוב פרויקט של ארכוב "עולמות משחק", יותר מתריסר משחקי מחשב קלאסיים, כולל דברים שנוצרו בשנות השישים (!). המטרה היא לשמר פלח נוסף וחשוב של התרבות האנושית בסוף המאה ה-20. למרבה הצער, בגלל שורה של בעיות, ככל הנראה אי אפשר יהיה לשחק את המשחקים ישירות מהשרתים שלהם.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
