דו"ח טכנולוגי: חופרים לעצמם בור
40% מהגולשים ברשתות חברתיות מפרסמים פרטים שעלולים לסכן אותם, דו"ח מטריד על פרשת הריגול בבית הספר בפנסילבניה, התקשורת האמריקאית רוצה את צווי החיפוש של אייפונגייט, וטוויטר הופך את קריאת הספרים לחוויה גלובלית
הכניסה לטמבלים אסורה
נתחיל מהחדשות הרעות: ב-1,300 מתוך 2,000 בתי אב שנסקרו בארה"ב נרשם שימוש ברשתות חברתיות. נעבור לחדשות הרעות יותר: ל-40% מהמשתמשים האלה אסור להשתמש במשהו מסוכן יותר מסכין חמאה.
אותם 40% ציינו ברשת החברתית – הסקר עוסק בעיקר בפייסבוק, לעתים במייספייס – את תאריך הלידה המלא שלהם, מה שמקל משמעותית על גניבת זהות. 7% היו מטומטמים עד כדי כך שפרסמו את הכתובת שבה הם מתגוררים; 3% מהם טרחו להודיע לפורצים עתידיים מתי הם מחוץ לבית. לא עדיף להשתמש בלוח שנה מקוון? ככה יותר קל לתאם את זה.
מבין משתמשי פייסבוק שהם גם הורים, 26% מהם פרסמו תמונות של ילדיהם, ו-13% ציינו גם את שמותיהם, וכאן יש בעיה. קשה לחשוב על שימוש "חברתי" יותר מאשר זה, המקבילה המודרנית של ערב השקופיות עם הדודות, ובכל זאת – הוא חושף את הילדים לכל מיני טיפוסים לא סימפטיים.
38% מכלל משתמשי האפליקציות בפייסבוק היו משוכנעים שהדבר בטוח, או לא הקדישו לכך כל מחשבה. הם לא יודעים שפרצת האבטחה הגדולה בפייסבוק הן האפליקציות, שיכולות לשתות מידע עליך בלי שום מעורבות מצידך, רק בגלל שמישהו שהוא "חבר" שלך התקין אותן. הגוף שערך את המחקר, Consumer Reports, העלה רשימה של "שבעה דברים שצריך להפסיק לעשות בפייסבוק". ספק אם זה יעזור.
דוגמנים בעל כורחם
דיווחנו בפברואר על שערוריית הריגול במחוז בית הספר לאוור מאריון בפנסילבניה, שתלמידיו קיבלו מחשבים ניידים מצוידים במצלמות, ושהסתבר שהמצלמות שימשו למעקב אחריהם – כולל בבתיהם. המשפט עוד לא החל, אבל דו"ח רשמי, שנערך על ידי תובע מחוזי לשעבר וחברת אבטחת מחשבים, מותח ביקורת קטלנית על בית הספר.
רשמית, מטרתן של המצלמות היתה לאתר לפטופים שנגנבו; בפועל, מציין הדו"ח, צולמו 58 אלף תמונות – אבל 50 אלף מהן צולמו ממחשבים שהיו בידיים בטוחות. המצלמה שזפה את התלמיד שהתלונה שלו פתחה את כל הפרשה, בלייק רובינס, 400 (!) פעמים, כולל בחדר השינה שלו ובעירום חלקי. יש דוגמניות שצולמו פחות פעמים.
הדו"ח מתח ביקורת קטלנית על עובדי מערך הטכנולוגיה של בית הספר ועל המפקחים שלהם, וציין שהם פעלו בניגוד לנוהלי בית הספר ולנוהלי המדינה. עם זאת, הדו"ח לא מצא ראיות שהיתה כוונה לריגול אחרי התלמידים, רק רשלנות. יצוין שעורך הדין המייצג את רובינס ומשפחתו בפרשה מצא מייל שממנו עולה רושם חזק שהאחראית על עובדי הטכנולוגיה דווקא נהגה לרגל אחרי תלמידים. כל זה, נזכיר, קורה עוד לפני שהחל המשפט עצמו – ואחרי שבית הספר טען שהוא צילם 42 תמונות ולא יותר.
58 אלף תמונות צולמו - 50 אלף מהן ללא הצדקה איור: רחלי שלו
זכות הציבור לדעת
פרשת אייפונגייט – שבה שיסתה אפל את המשטרה בעורך הבלוג גיזמודו ג'ייסון צ'ן – מתחילה לגווע בצד המשטרתי שלה (התובע המחוזי עוד לא החליט אם להמשיך בחקירה, ובקצב הזה סביר שזה כבר לא יקרה), אבל צוברת תאוצה בצד התקשורתי.
כזכור, ג'ייסון צ'ן, העורך שהרס לאפל את השקת האייפון הרביעי, חזר לפני כשבועיים הביתה ומצא שוטרים שפרצו לו את הדלת והחרימו את המחשבים שלו, ככל הנראה בניגוד לחוק המגן על עיתונאים. שורה של כלי תקשורת - בעיקר טכנולוגיים באופיים כמו cnet, ו-Wired אבל גם AP והרבה אחרים – דורשים כעת לחשוף את התצהיר שהגישו השוטרים לבית המשפט כדי לקבל את צו החיפוש.
בדרך כלל, תצהירים כאלה הופכים פומביים אחרי עשרה ימים, אבל התצהיר הספציפי הזה עדיין נותר חסוי. בהתחשב בכך שהחיפוש בוצע אחרי שאפל כבר קיבלה את האב טיפוס שלה בחזרה מגיזמודו, הוא עשוי לחשוף שאפל דיווחה על המכשיר כגנוב לאחר שכבר היה בידיה, מה שיצייר אותה כנקמנית יותר מהמקובל. בין המתנגדים לחשיפת הצו נמצא מוצא האייפון האומלל, ברייאן הוגאן, שכנראה כבר הוציא את 5,000 הדולר שקיבל מגיזמודו על עורכי דין. הדיון בבקשה לחשיפת הצווים אמור להיערך מאוחר יותר היום.
מועדון הספר המצויץ
המגזין Wired החל אמש (ד') ביוזמה יוצאת דופן: קריאה משותפת, של מיליוני אנשים בו זמנית, של ספר אחד – ואז דיון עליו בטוויטר.
השיטה של קריאה משותפת בספר, ודיון עליו, היא לא דבר חדש. מועדוני קריאה עושים את זה כבר שנים, ובשנות התשעים החלו ערים בארה"ב - באמצעות הספריות שלהן - לארגן קריאה המונית של ספרים, בין השאר כניסיון ליצור תודעה תרבותית משותפת לחלק ניכר מתושביהן.
אבל קודם לכן לא היתה אפשרות לדון על הספר בטוויטר, מה שהופך את הקריאה למעשה לחוויה גלובלית. כל אחד יכול להשתתף בה, גם אם הוא לא גר בסיאטל או שיקאגו. הספר הראשון בסדרת ה"ספר אחד, טוויט אחד" הוא American Gods של ניל גיימן, ספר מסיבי בן יותר מ-600 עמודים. ב-Wired מבקשים מהמשתתפים בפרויקט לקרוא ולדון בפרקים ספציפיים על פי לוחות זמנים, כדי למנוע ספוילרים. כדי שאחרים יוכלו לעקוב אחרי הדיון, המשתמשים מתבקשים להשתמש בתגית #1b1t. זה צפוי להיות מעניין.
טוויטר יתפקד כ"ספרייה ציבורית", במובן המילולי של המונח צילום: shutterstock
קצרצרים
מאז שהאייפד יצא לשוק, כל מיני ונדליסטים משמידים אותו במגוון דרכים. לא ברור למה דווקא הצעצוע היקר הזה מושך תשומת לב עוינת כל כך, ויש משהו לא לגמרי בריא בהשחתה מכוונת של מוצר בשווי מאות דולרים. מצד שני, מסתבר שהוא יכול לשמש, בהרבה מאמץ וברוטליות, כסקייטבורד לא לגמרי רע. אם אתם הולכים על זה, הקפידו לקנות את המהדורה של ה-16 ג'יגה-בייט ולא, כמו הטמבל בסרטון, את זו של ה-64. חבל על הכסף.
יש לאייפד עוד כמה שימושים, אבל בניגוד לתעמולה של אפל, הוא לא כלי עבודה טוב. אם אתם רוצים להשתמש בגאדג'ט לעריכת טקסטים אתם צריכים לקנות לו מקלדת נפרדת בעלות של 70 דולר. ככה עובדים באפל: קודם כל מוציאים מוצר, אחר כך הופכים אותו – בעלות נוספת – לשמיש. או, ליתר דיוק, לשמיש חלקית: השימוש במקלדת, מדווח Wired, מאד לא נוח. כפי ששנו חכמים, כל שהוא כלפטופ, לפטופ טוב הימנו.
המוח הניגרי ממציא לנו פטנטים: תושבים רבים בבריטניה קיבלו לאחרונה מייל שמתיימר להגיע מרשות התעופה שם, שמבטיח להם החזר של עד 2,000 ליש"ט על נזקים שנגרמו להם על ידי ענן האפר האיסלנדי. כל מה שהם צריכים לעשות הוא לשלם "דמי מנהלה". את ההמשך אתם כבר מכירים לבד.
בריטי שהציק לכוחות ההצלה בארצו – במקרה אחד, הוא התקשר אליהם לשווא 50 פעמים בשעה – זכה לעונש סביר אך נדיר: זכותו לרכוש טלפון, או אפילו כרטיס SIM, נשללה לחמש השנים הקרובות. הוא גם זכה להערה מנהלתית בשל "התנהגות אנטי חברתית". הממלכה המנוטרת, אמרנו?
חיל האוויר האמריקאי עובד עכשיו על פרויקט ארוך טווח, שהמטרה שלו היא מנתחים שישתמשו בלייזר ובאמצעי ננו-טכנולוגיה כדי לסגור פצעים ברמה המולקולרית. מדענים מדווחים על הצלחה בניסויים ראשוניים. זו עשויה להיות החדשה הטכנולוגית החשובה של היום, אם לא של העשור.
הערה מנהלתית: הטור של אתמול לא התפרסם עקב מחלה. עמכם הסליחה.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
