חברת הסחר האלקטרוני במט"ח ICAP מגדילה את השקעותיה בישראל
פיל גיליגן, מנהל הטכנולוגיות של ICAP: "תל אביב משתלמת לחברות שרוצות לגדול במחיר סביר". לדבריו. החברה הקימה מרכז פיתוח שני בישראל, ובחודשים הקרובים היא תכפיל את גודלו ל־50 איש
למרות המשבר בתעשיית הסחר במט"ח בישראל, בעקבות הכרזת רשות המסים על רפורמה בענף נדמה שהמצב הכללי בעולם המט"ח מעולם לא היה טוב יותר: שוק המט"ח העולמי המשיך לצמוח גם בזמן המשבר, והשנה הוא עבר לראשונה את סף ה־4 טריליון דולר ביום. אחת השחקניות המרכזיות בתחום זה היא חברת ICAP הלונדונית, שמעבירה בצינורות שבבעלותה 2.3 טריליון דולר בממוצע ביום.
גיליגן. "לא מחפשים כלכלנים, מחפשים מהנדסים" צילום: עמית שעל
ICAP רכשה את חברת המסחר האלקטרוני הישראלית טריאנה ב־2007 תמורת 240 מיליון דולר, אבל הזינוק הגדול שלה נרשם לאחר שרכשה את EBS, הפלטפורמה הגדולה בעולם לסחר במט"ח ובזהב, המהווה כ־50% מהמסחר הבין־בנקאי בעולם. מי שהוביל את שתי הרכישות הוא פיל גיליגן, מנהל הטכנולוגיות של ICAP - מי שאחראי על 65% מתקציב המחקר והפיתוח של ICAP, ועל כ־300 איש המועסקים במרכזי הפיתוח של החברה בניו ג'רזי, בלונדון, בהונג קונג ובישראל.
בשנה שעברה השיק גיליגן מרכז פיתוח חדש בישראל, נוסף על טריאנה ובסמוך לה. "הכל התחיל בכך שראיתי מה יבמ עשו בישראל", אומר גיליגן בראיון ל"כלכליסט". "אנשים חושבים שאנחנו מחפשים עובדים עם חשיבה פיננסית, אבל זו טעות: אנחנו מחפשים מהנדסי תוכנה שיודעים להתמודד עם בעיות מורכבות של מערכות מידע. כבר גייסנו, למשל, עובדים לשעבר בגוגל ובסאן".
מרכז הפיתוח החדש של ICAP כולל שני צוותים המפתחים טכנולוגיה למסחר במט"ח וטכנולוגיה למסחר באג"ח ממשלתיות. המרכז מעסיק 26 איש, וצפוי להכפיל את עצמו ל־50 מהנדסים עד סוף מרץ. בשילוב טריאנה, יהיה זה מרכז הפיתוח הגדול ביותר של ICAP בעולם.
"יש כישרונות רבים בבריטניה ובניו יורק, אבל עלות ההעסקה של מהנדס ישראלי משתלמת יותר", מסביר גיליגן. "אנחנו רוצים לגדול, אבל לעשות זאת בעלות סבירה, לכן נעשה זאת כאן בתל אביב. יש לכם כאן ריכוז גדול של כישרונות בצפיפות גבוהה".
כעת עומד גיליגן לפני החלטה על גדילה נוספת של מרכז הפיתוח המקומי: בביקורו בישראל בשבוע שעבר הוא נפגש עם שתי חברות סטארט־אפ של קרן סקויה בישראל (שהביאה ל־ICAP גם את טריאנה).
חברה אחת היא קורליקס (Correlix), שפיתחה תוכנה לניהול ואופטימיזציה של מהירות ביצוע בסחר במניות, שנמכרת לגופים פיננסיים גדולים. המוצר של קורליקס מסייע בביצוע אסטרטגיית מסחר אוטומטיות במינימום זמן, על ידי ניטור וניתוח אוטומטי של מהירות עסקאות במערכות המסחר.
חברת סטארט־אפ נוספת שאיתה נפגש גיליגן היא קמינריו (Kaminario), שתשיק בשנה הבאה מערכת ניהול אחסון נתוני מסחר, עם יכולות לעשות בזמן אמת שימוש בנתונים שונים בנקודות זמן שונות.
"בשלב זה איננו מתכוונים לרכוש חברות, אם כי אין מניעה שנעשה כך בעתיד", אומר גיליגן. "כרגע אנו מעוניינים לרכוש טכנולוגיות, ובעתיד נבחן שיתופי פעולה שיווקיים".
"הרגולציה רק תגדיל את היקף שוק המט"ח"
הרגולציה על שוק המסחר במט"ח, שעוררה ויכוחים סוערים בישראל, אינה מרתיעה את גיליגן. הוא מאמין שהכיוון שאליו מובילה רשות המסים, ושמזכיר את המצב בכמה מדינות נוספות, רק מיטיב עם ICAP.
המהלך, נזכיר, קורא להעברת המודל העסקי של החברות ממודל "עושה שוק", הטומן בחובו פוטנציאל ניגוד עניינים מול הלקוחות, למודל ECN (ברוקראז').
"אנחנו רואים את הרגולציה בענף כבעלת השפעה חיובית ביותר", אומר גיליגן. "השימוש בסחר במט"ח לצורכי ספקולציות למטרות רווח והפסד נהפכו לפופולריות רק בשנים האחרונות — בין היתר הודות לכלי התוכנה שפותחו ב־EBS, פלטפורמת המסחר שרכשנו. עם זאת, בסחר במט"ח קיים עדיין פוטנציאל ניכר שטמון בשחקנים רבים שעדיין לא משתתפים בו, כיוון שבשוק דבקה תדמית של חוסר הוגנות. "כעת, המהלך הרגולטורי יעודד מבנה של סוכנויות, ייתן הרשאות לגופים רבים יותר ויגביר את השקיפות. אני מאמין שזה יגדיל מאוד את התעשייה הזו".
גיליגן מאמין שענף המסחר במט"ח, לפחות בארצות הברית, יכול לנשום לרווחה: לרגולטור האמריקאי יש משימות דחופות יותר, למשל הידוק הפיקוח על ענפי המשכנתאות, האשראי והנגזרות. אופציות מט"ח נמצאות במקום נמוך ברשימה. "שוק המט"ח פעל עד כה בצורה מושלמת, גם בזמן המשבר הכלכלי. הערובה לכך היא קיומה של מסלקת מט"ח עולמית, CLS, שדואגת למשל שתקבל ין על כל דולר, מבטיחה הוגנות במסחר וממילא מספקת רגולציה ושקיפות. קיומה של מסלקה כזו הוא שהופך את השוק הזה לכה גלובלי".
