ברקת יחבר את ירושלים?
מכתב פתוח לניר ברקת, האיש היחיד שיכול להציל את תעשיית ההייטק בבירת ישראל: המפתח לשינוי הוא חיזוק הפקולטות להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית
12:2107.12.08
לכבוד: ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים.
ניר ברקת. ראש עיריית ירושלים ואיש הייטק צילום: אביגיל עוזי
ברכותינו, מר ברקת, לרגל כניסתך בשבוע שעבר לתפקיד החדש. תפקיד לא קל בחרת. ירושלים היא העיר הענייה בישראל. היא זקוקה לתוספות תקציביות בחינוך, בתרבות ובתברואה, וצריך לחלץ אותה מכמה פרויקטים יקרים ומיותרים.
אתה מגיע מעולם ההייטק, מר ברקת. כיו"ר צ'קפוינט לשעבר אתה מבין דבר או שניים בניהול, ובחשיבות תעשיית הטכנולוגיה לכלכלה.
באמצע שנות השמונים, בסוף תקופתו של טדי קולק כראש העיר, החלה גם תעשית הטכנולוגיה הירושלמית לדעוך. היו לכך סיבות שונות, ובהן התחזקות הסקטור הציבורי על חשבון השקעות בתעשיה, והתחזקותה של אוניברסיטת בן־גוריון ושל אוניברסיטאות אחרות מחוץ לעיר, שמשכו אליהן כמה מהמוחות הטכנולוגים המבטיחים של ירושלים.
ניר ברקת. ראש עיריית ירושלים ואיש הייטק צילום: אביגיל עוזי כתוצאה מכך, מגזר התעשייה בעיר, שההייטק נכלל בו, הצטמצם בשנים 1990-2005 מ־14% ל־8%, והוא ממשיך לרדת. בשנה האחרונה הכריזו אינטל ואמדוקס על סגירת סניפיהן הירושלמיים, וחברות ההייטק הגדולות שפעלו בעיר, פרופישנסי ודלתא 3, פיטרו עשרות עובדים כל אחת. 70% מסטארט־אפי האינטרנט שנפתחו בירושלים נסגרו, לעומת ממוצע של 40% בשאר הארץ.
וקרנות ההון סיכון? פעם התגאתה עירך בארבע קרנות, אבל מאז עברו הרבה מים בנקבת השילוח: הקרן שייסדת, BRM, הפכה לקרן פרטית. ג'רוזלם־גלובל כבר אינה משקיעה בחברות חדשות אלא רק מטפחת את הקיים, וקרן יזראל־סיד חדלה לגייס כספים להשקעה ומנהליה נפוצו בעולם. קרן ההשקעות האחרונה שנותרה בעיר, ג'רוזלם ונצ'ר פרטנרס (JVP) של אראל מרגלית, גייסה לאחרונה 100 מיליון דולר, ולאחרונה נודע על קיצוץ של עשרות מעובדי חברות הפורטפוליו של JVP בירושלים ובשאר הארץ.
אז נכון, ירושלים הקימה לפני כ־15 שנה את פארק התעשיה הר־חוצבים שמעסיק כ־15 אלף עובדים. אבל מחציתם מגיעים מחוץ לירושלים. חממת המדיה הדיגיטלית של JVP ממלאת מדי יום שלושה אוטובוסים שמשנעים להר החוצבים אנשי אינטרנט ועיצוב מהמרכז.
ד"ר דן קאופמן ממכון ירושלים לחקר ישראל אמר לנו שבוגרי החוג להנדסת מחשבים עוברים לתל אביב. מקים ג'רוזלם גלובל שלמה קליש הסביר לנו למה: עמק הסיליקון בארה"ב, אמר, קם מסביב לאוניברסיטאות סטנפורד וברקלי, ופארק ההייטק "כביש 128" קם ליד MIT בבוסטון. אבל הפקולטות להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית קטנות וחלשות מכדי להוות מרכז לתעשייה. ולראייה בא המקרה ההפוך: תעשיית התרופות שפורחת בעיר, בעיקר בשל כוחן של מגמות הביוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית, במכון יישום ובבית החולים הדסה שערי צדק.
ואולי פה נמצא הרמז לחיזוק ההייטק בירושלים: חיזוק בית הספר להנדסה באוניברסיטה העברית, הוזלת קרקעות לתעשיה כדי למשוך לעיר חברות גדולות שיוכלו לקלוט בוגרי אוניברסיטה, חיזוק ההשקעות במיזמי טכנולוגיה המערבים מדיה דיגיטלית, כך שגם בוגרי בצלאל יסונפו לענף. ואולי, יום אחד, האוטובוסים של JVP יישארו בתוך העיר.
