• תפריט
פנאי

"המהפכה הדיגיטלית הושלמה כשיצא האייפון"

מה בתרבות הדיגיטלית גורם לנו להתמכר לטכנולוגיה ולהפסיק לחשוב? 19 אמנים התבקשו לדמיין את מצב המין האנושי בעוד 100 שנה. התוצאה בתערוכה חדשה

רעות ברנע 09:2221.05.14

איך נראה ונתנהג בעוד מאה שנה? האם המחשבים ישתלטו עלינו לגמרי או שנחזור למצב הטבעי? 19 אמנים מנסים לענות על השאלות האלה במסגרת התערוכה "HeLa", שתוצג עד 26 ביוני בירקון 19, החלל של המדרשה לאמנות בתל אביב. התערוכה היא חלק מפרויקט "Oh-Man, Oh-Machine" של האמן דניאל לנדאו והאוצר אודי אדלמן, שמשלב בתוכו כנס אקדמי.

 

על הפרויקט עבדו לנדאו ואדלמן כחצי שנה. לנדאו (41), אמן מדיה, מרצה ובמאי וכעת גם ראש תחום לימודי אמנות ומדיה במדרשה, הוא בין האמנים העכשוויים המדוברים בשנים האחרונות. התל־אביבי הממוצע מכיר אותו בזכות מיצב האורות "Wake A Mish", שהוצב בשנה שעברה בכיכר הבימה, וגם בזכות היותו אחיה של אחת המייצגות האמנותיות הבכירות שלנו בעולם, סיגלית לנדאו.

 

טל בריטמן, "חלקי חילוף 2014" טל בריטמן, "חלקי חילוף 2014"

 

מלבד היותו אמן פעיל הקים לנדאו לאחרונה את קבוצת המחקר "Information And Mind", העוסקת בחיבור יתר למדיה ובהשלכותיה החברתיות והנוירו־פסיכולוגיות, נושא שהוא מרבה לעסוק בו גם בעבודתו. אדלמן (36) הוא אוצר ומנהל מחקר וקשרי אקדמיה במרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון, כך שגם עבורו השילוב בין אמנות לטכנולוגיה איננו זר.

 

לבטל את הגוף

 

"התערוכה עוסקת קודם כל בדרך שבה האמנים מדמיינים את השינוי שיחול על המין האנושי", מספר אדלמן. "אילו בני אדם נהיה בעוד50 או 100 שנה? קיימת אפשרות שבתוך כמה עשורים נוכל להעלות את כל התודעה שלנו על מחשב ולבטל את הגוף לחלוטין. מנגד, יש אמנים כמו אבי פיטשון, שמציג בתערוכה גוש אבן שעליו כתוב 'סוף האנושות', כך שלצד השתלטות הטכנולוגיה ישנה אפשרות שבתוך עשור לא תישאר מספיק אנרגיה לכל השרתים ונצטרך לחזור לטבע, במובן הכי עמוק של המילה".

 

האמנים פסימיים בנוגע לעתיד?

"המטרה היא להוציא את השיח על העתיד מהניגודים של 'אוטופיה' ו'דיסטופיה'", אומר לנדאו. "המפגש של האדם עם המכונה מאתגר כיום את האנושות. נקודת המוצא שלנו היא המקרה של תאי ה־HeLa, כשם התערוכה. מדובר בתאים סרטניים שנלקחו מגופה של הנרייטה לאקס, אפרו־אמריקאית שמתה מסרטן ב־1951, ומצויים גם היום בשימוש נרחב במחקר רפואי.

 

יעל פרנק, "בוווו, 2014" יעל פרנק, "בוווו, 2014"

 

"התאים נלקחו מגופה ללא רשות, ורק אחרי 20 שנה גילו בני משפחתה שהם מתרבים ומשמשים למחקר רפואי ברחבי העולם. כיוון שלא היתה חקיקה מתאימה אז, לא היה להם מה לעשות בנידון. כיום התאים האלה קיימים בטונות בעולם ואפשר לרכוש אותם ב־300 דולר. אחד האמנים, אורון כץ, משתמש בהם בעבודה שהוא מציג בתערוכה, וביום האחרון שלה נערוך להם טקס הלוויה".

 

דורשים תגמול

 

עבודות נוספות בתערוכה עוסקות גם הן בדילמות שעלו מתוך המקרה של לאקס. "חיים דעואל לוסקי וזמיר שץ מציגים ציור קיר בו הם בוחנים את האינסטרומנטליות של האדם בתוך עולם שבו המחשבים הם יסוד דומיננטי", אומר לנדאו. "שיראל הורוויץ ורולי אליעזרוב הזמינו לארוחה מנכ"ל של חברת ביוטכנולוגיה ואספן אמנות, אני צילמתי ואודי מילצר. התוצאה היא עבודת וידיאו ששואלת שאלות כמו מהי יצירה ומיהו אמן.

 

מימין דניאל לנדאו ואודי אדלמן. "אנחנו מתפקדים כסוכני שינוי" מימין דניאל לנדאו ואודי אדלמן. "אנחנו מתפקדים כסוכני שינוי" צילום: עמית שעל

 

"שחר פרדי כסלו יצר סרט וידיאו בדיוני על מדען נכה שיכול להזיז רק את ראשו ומדבר דרך מחשב. העבודה הזאת עוסקת בקיום של אדם שאף שהוא עצמו עסוק בדברים מתקדמים גופו לגמרי בוגד בו. איה בן רון מציגה עבודה על הגבול בין הכרה וחוסר הכרה - היא מתעדת את רגע ההרדמה של מטופלים בחדר ניתוח".

 

המפגש של האדם והמכונה קרה כבר לפני כמה מאות שנים. מה חדש?

"מה שחדש הוא שלפני 3,000 יום המהפכה הדיגיטלית הושלמה - יצא האייפון הראשון", אומר לנדאו. "אתה יכול להיות מחובר לכל אחד בכל רגע נתון. אנחנו מתפקדים כאן כסוכני שינוי. יש בתרבות הצריכה כיום אלמנט שמרדים אותנו, שהוא תוצר נלווה של צריכת המידע. מפייסבוק, למשל, אנחנו דורשים תגמול מיידי, בכל חמש דקות רצים לבדוק את מצב הלייקים. בעתיד יחקרו עוד ויגלו מה באמת גורם לזה, כמו שאנחנו יודעים היום שקפאין הוא האלמנט המעורר בקפה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x