שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אופנה

אל תקראו לנו אופנת רחוב

מותגים שצמחו מהרחוב מחלחלים אל שבועות האופנה החשובים, לב לבו של עולם האופנה הקפוץ. אז מה אם קוראים להם וולגריים

תמרה וולמן 09:5428.01.14

אתרי האופנה המובילים הגדירו את הרגע שבו עלה הראפר A$AP Rocky על במת שבוע האופנה בניו יורק כאחד מהמשמעותיים של השנה. הרגע בו נעל הראפר הרדיקלי את תצוגת סתיו/חורף 2013 של Hood By Air היה גם הרגע שבו אופנת הרחוב קנתה לעצמה לראשונה, ובסערה, דריסת רגל במגדל השן של האופנה הגבוהה.

שבועות האופנה שהסתיימו לא מכבר באירופה הוכיחו כי המגמה הזו רק מתעצמת: לא רק שעקרונות לבוש הרחוב מתחילים לחלחל לבתי האופנה הממוסדים, גם מותגים שצמחו ברחוב זורמים אל שבועות האופנה.

 

KTZ בשבוע האופנה בלונדון. בארון של ריהאנה וקניה ווסט KTZ בשבוע האופנה בלונדון. בארון של ריהאנה וקניה ווסט צילום: אי פי איי

 

את Hood By Air הקים שיין אוליבר ב־2006, לאחר שנשר מלימודיו במכון הטכנולוגי לאופנה FIT. בעבר העיד כי כבן יחיד, הומוסקסואל חובב מסיבות אלקטרו־קלאש, שגדל בשכונה קשה בברוקלין שהמוטו בה היה do or die, הוא חש צורך ליצור שבט משלו, והמותג הוא חלק מהשבט הזה. עם השנים ובעזרת מעריצים נלהבים, בעיקר מסצנת המוזיקה, זכה המותג לרמת חשיפה גבוהה מאוד ויצר סוג של באזז. את הסגנון אפשר לכנות "גטו גותי" - ערבוב של ניו ווייב, פאנק, אמנות, גותיקה, ילדי מועדונים, היפ הופ ואופנה גבוהה.

 

הראפר A$AP Rocky בתצוגה של Hood By Air בשבוע האופנה בניו יורק הראפר A$AP Rocky בתצוגה של Hood By Air בשבוע האופנה בניו יורק צילום: אימג'בנק Getty Images

 

עד לפני כמה שנים לא ניתן היה לדמיין שמותג המתעקש להיאחז באלמנטים וולגריים־משהו ישתתף בשבועות האופנה הממוסדים, אבל גם מותג אופנת הרחוב הלונדוני KTZ כבר הפך לחלק מהם. KTZ הושק ב־2003 בידי שני ילידי מקדוניה, ססקו בזובסקי ומריאן פיוסקי, מי שעיצב את שמלת הברבור האיקונית של ביורק, ומאז 2011 הוא צועד על המסלולים במאפייניו המובהקים: הדפסים מורכבים, מוטיבים שבטיים, צלליות אוברסייז, הקשרים צבאיים ועומס סמלים דתיים. גם לדחיפת המותג הזה אחראים סלבריטאים כמו ריהאנה וקניה ווסט, או כפי שאמר בזובסקי: מאחר שהעיצוב בומבסטי ואקסטרווגנטי, לובשים את הפריטים אנשים בומבסטיים ואקסטרווגנטיים.

 

נראה ששני המותגים, ואחרים דוגמת En Noir ו־Astrid Andersen, עשו את דרכם אל שבועות האופנה הממוסדים באמצעות אותה הנוסחה: קוּליוּת מולדת יותר מאשר עיצוב פורץ דרך. הם מצליחים לשלב בין אותנטיות שמתעלה מעל גימיקים לבין עדכניות אופנתית במחירים שממוקמים בין אלה של בתי האופנה המובילים לבין אלה של מותגי היוקרה. בזכות דריסת רגל ברורה בעולם המוזיקה ובמרחב הדיגיטלי הם מזקקים את תרבות הרחוב למסרים פשוטים ומשלבים בהצלחה רגישויות של אופנה עילית ביסודות המחוספסים של לבוש הרחוב.

 

במקביל לפלישת הרחוב למסלולים החלו אבירי עולם האופנה לאמץ את הסגנון. ריקרדו טישי לבית ז'יבנשי הוא דוגמה אחת לכך, ובתצוגה שהתקיימה החודש בפריז הוא הציג סווטשירטים ומכנסיים במראה בגדי אימון, וזירת התצוגה עוצבה כמגרש כדורסל שכונתי, כולל הגדרות הגבוהות. עכשיו רק נותר לראות אם הרוח העצמאית והמרדנית של מותגי הרחוב תישאר בעינה גם כשכולם ירצו נתח ממנה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x