אלבום: "יותר טוב מזה כבר לא יהיה" של השקרנים
קהל היעד: חובבי רוק ישיר, רועש ואפקטיבי. מדובר אלבום הרוק הישראלי המבטיח של התקופה האחרונה, וזה לא שקר
10:2404.12.12
דמיינו אדם השוחה במי סוכר. אחרי כמה שעות, נפשו משתוקקת רק למשהו לא מתוק: חמוץ, חריף, כל דבר שיזכיר לו את טעם החיים.
רובנו שוחים רוב הזמן בים הפופ הקליל (מערבי ומזרחי) המומטר עלינו מכל עבר, ולעתים נדרשת סטירת לחי בצורת אלבום שיוכיח שהרוק הישראלי עדיין חי, ויש תקווה לעתיד פחות סכריני. קהל היעד: חובבי רוק ישיר, רועש ואפקטיבי. דבר המבקר: מהפתיחה הרועמת של "אנומלי", חובבי הרוק ירגישו שחזרו הביתה. ולא סתם רוק, אלא סאונד דחוס, מעושן, במיטב מסורת הגאראג'.
שירים קפיציים וקצרים, בנויים מאקורדים ספורים כמו שלימדו אותנו בפאנק ולא נמשכים שנייה יותר ממה שצריך. למי שלא מכיר – מדובר בירון אשכנזי (שירה), אורי ענבר (גיטרה), ניר פרידנברג (גיטרה ושירה), אור רימר (בס) ויונתן דושניצקי (תופים). בניצוח המפיק הוותיק ניצן זעירא, החמישה מצליחים לנפק באלבומם השני רוק ישראלי מאוד, שנטוע בתמונות וסצנות מכאן, אבל יכול לייצג אותנו בלי בעיה מלונדון עד סיאטל. הסינגל "מאה דיסקים" מוכיח יפה גם את מידת הקומוניקטיביות של החברים.
נכון, חלק מהטקסטים פשטניים משהו, וזה ניכר מול שיר הסיום, הקאבר ל"ניגון עתיק" עם המילים הנפלאות של אלתרמן. אבל כל עוד בא לך לקפוץ ולצרוח בחלקים ניכרים מהאלבום - כמו ב"אבו כביר", שכאילו נולד בפיפטיז - אז רוקנ'רול, אנשים, רוקנ'רול (נענע דיסק, 32 דקות).
שורה תחתונה: אלבום הרוק הישראלי המבטיח של התקופה האחרונה, וזה לא שקר.
עטיפת האלבום "יותר טוב מזה כבר לא יהיה"
