שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אופנה

"כלכליסט" בוחר: המעצב המבטיח של ישראל

כבר ארבע שנים בערב שבועות מקיים "כלכליסט" מסורת, תחרות שבוחרת מבין עשרות מעצבים בתחילת דרכם את המוכשר ביותר. והזוכה לשנת 2012 היא אדווה ברונר למותג דואנדה

לרה רוטר 10:0824.05.12

כמדי שנה בשבועות בוחר "כלכליסט" את המעצב המבטיח של ישראל - תחרות שנותנת במה למעצבי אופנה בעלי מותג עצמאי, הפועלים בשוק לא יותר מחמש שנים.

 

התחרות חושפת את הזוכים לבכירי תעשיית האופנה ולציבור הרחב. הזוכות ב־2009, הדס ועינב צוקר, ממותג רוס אובטה, הן מעצבות אופנה מוערכות, שנקלעו לקשיים בשל המשבר בענף וסגרו את המותג לפני כעשרה חודשים. בחודש הבא הן אמורות להשיק קולקציית קפסולה.

 


 

הזוכה לשנת 2010, תמי חומסקי, ממשיכה להיות מעצבת פעילה ומוערכת, ושניים מהזוכים בשנה שעברה - עודד ארמה והמותג מדוזה של גילי רוזין ועדי זינגפר, מצליחים בחו"ל. מעצב הנעליים עודד ארמה נחשף בבלוגים של "ווג" איטליה וגרמניה, ומדוזה השתתפו, בין היתר, בתערוכת "ברד אנד באטר" בברלין.

 

 

כך בחרנו

 

"כלכליסט" נפגש עם יותר מ־40 מעצבים, ומתוכם נבחרו 20 שהציגו בפני השופטים חמישה פריטים מקולקציות הקיץ הנוכחיות שלהם.

 

בחבר השופטים ישבו לאה פרץ, ראש המחלקה לעיצוב אופנה בבית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב שנקר; מעצב האופנה גדעון אוברזון; אתי רוטר, מנכ"לית משותפת בקסטרו; קרן כהן בנקר, מעצבת אופנה, בעלת הבוטיקים עלמה ובנקר ויבואנית המותג אמריקן וינטג'; וגדי אלימלך, סטייליסט ומעצב אופנה. השופטים היו תמימי דעים באשר למעצבים הבולטים, ורק במקום הרביעי נוצר שוויון.

 

צוות השופטים: גדעון אוברזון, אתי רוטר, גדי אלימלך, קרן כהן בנקר ולאה פרץ צוות השופטים: גדעון אוברזון, אתי רוטר, גדי אלימלך, קרן כהן בנקר ולאה פרץ צילום: תומי הרפז

 

במקום הראשון: אדווה ברונר למותג דואנדה

מעצבת הטקסטיל תושבת כורכר, שהציגה קולקציה העשויה כולה מבדי סריג, הרשימה את צוות השופטים והוכרזה למעצבת המבטיחה לשנת 2012

 

חבריה ללימודים של אדווה ברונר (37), בוגרת המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, מכנים אותה "דואנדה" - ולא בכדי. המושג בספרדית, שהוא גם שם המותג של ברונר, משמש לתאר תכונה ייצרית, שמי שניחן בה יש בו איזה זיק אחר, מדליק, שקשה להתעלם ממנו.

 

ברונר סיימה את לימודיה ב־2004, ולאחריהם עבדה כשכירה במשך שנתיים וחצי בגיבור סברינה, כמעצבת הלבשה תחתונה ובגדי ספורט ליצוא. ב־2008 החלה לייצר פריטים בודדים לעצמה, ואחר כך עיצבה ויצרה לחברותיה. הביקוש הוביל אותה לבסוף לארגון מכירה ביתית, שבמהלכה נחטפו כל הדגמים, וב־2009 ייסדה ברונר את המותג דואנדה. לברונר לא היה ספק שזה השם הנכון עבורו. ברונר גם מלמדת כיום סריגה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר.

 

הקולקציה: כמעצבת טקסטיל עם התמחות בסריגה הקולקציות של ברונר עשויות רק מבדי סריג. לדבריה, חשוב לה שהבגדים שלה יהיו נוחים, מחמיאים ונעימים לגוף.

חלק מהפריטים בקולקציות שלה עשויים בסריגה ידנית, חלקם סרוגים במכונה ידנית ביתית, והשאר במפעלי סריגה. את החוטים שבהם היא משתמשת מייבאת ברונר מחו"ל, בעיקר מאיטליה, שכן לטענתה מבחר החוטים בישראל אינו מספק.

 

"אני משתדלת לעבוד עם חוטים טבעיים בלבד, גם בגלל טבילות הצבע שאני עושה לפריטים, במטרה להביא אותם לצבעוניות המדויקת של הקולקציה", מסבירה ברונר. "אני שמה דגש רב על הפרטים. למשל, במקום לרכוס עליונית בכפתור, אנסה לחשוב על שיטת רכיסה ייחודית, שתהיה גם היא חלק מהעיצוב הסופי של הפריט. אף פעם לא אסתפק בכפתור מן המוכן".

 

את ההשראה לקולקציית הקיץ הנוכחית, השישית במספר, שאבה ברונר מטיול על חוף הים. הצבעוניות של הקולקציה, על גוניה החוליים, הירקרקים והתכולים, הנפילה של הסריגים, המדמה את משב הרוח בחול - כולם נולדו מתוך זיכרון הטיול הזה.

 

בקולקציות העונתיות של ברונר בין 12 ל־20 פריטים, והן משווקות בעיקר לחו"ל. "ניסיתי לעבוד בשוק הישראלי, אבל החלטתי שאני לא רוצה יותר להיות שותפה לשיטת הקונסיגנציה שרווחת כאן (החנות מציגה את פריט האופנה, אך מעבירה את תמורתו למעצב רק לאחר המכירה - ל"ר), וכיום אני מוכרת את הבגדים רק למי שרוצה לקנות. אני מעצבת את הקולקציות שנה מראש ועובדת עם כמה בוטיקים בארצות הברית ובאירופה. יש לי גם חנות באתר etsy.com, והיקף הייצור שלי עומד על 80–100 יחידות לדגם. הבנתי שלא חייבים להיכנע לשיטת הקונסיגנציה, שמשאירה את המעצבים עם מלאים בכל סוף עונה".

 

את פריטי הקולקציות תופרת ברונר קרוב למקום מגוריה בכרכור, במתפרה ביתית בפרדס חנה.

 

נימוקי השופטים: "קולקציה מגובשת, נעימה ועשויה היטב" (גדי אלימלך). "קולקציה בעלת צבעוניות מעודנת, החומרים נעימים ורכים" (לאה פרץ). "קולקציה יפה, נעימה ומוקפדת" (אתי רוטר).

 

מחירים: 300–700 שקל, בטל' 052-4856229.

 

אדווה ברונר (משמאל). חוטים מחו"ל, דגש על הפרטים. "אף פעם לא אסתפק בכפתור מן המוכן" אדווה ברונר (משמאל). חוטים מחו"ל, דגש על הפרטים. "אף פעם לא אסתפק בכפתור מן המוכן" צילום: גלעד בר שלו

 

2. נדב רוזנברג למותג Northern Star

 

במהלך התמחותו בלונדון אצל המעצב העולה והמבטיח דויד קומה נהג נדב רוזנברג לנסוע למפעלי הטקסטיל בקו השחור של הרכבת התחתית - קו ששמו The Northern Line, הקו הצפוני. כאשר הגיע הרגע לבחור שם למותג שלו, נזכר רוזנברג בחיבה באותן נסיעות ובשמו של הקו, ששידר לטעמו עירוב של יוקרה עם מסתוריות ואדג'יות. הוא בחר לבסוף ב־Northern Star, גם בשל כך שהאותיות הראשונה והאחרונה בצירוף זהות לראשי תיבות שמו, וגם על שם השכונה שבה הוא מתגורר כיום.

 

רוזנברג (26) סיים את לימודיו במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר ב־2010, ובלימודים ואחריהם עבד אצל המעצבת דניה הלר למותג דה הלרס. כשחזר בשנה שעברה מההתמחות אצל קומה הצטרף לצוות העיצוב של סטודיו יניב פרסי.

 

הקולקציה: קולקציית קיץ 2012 היא הראשונה שמוציא רוזנברג לשוק. היא עשויה מבדי סאטן הפוכים (הצד המבריק פונה פנימה) וטאפט לייקרה, שבהם נעשו חיתוכי לייזר גרפיים בעיצובו. הצבעוניות נעה משחור ועד גושי צבע בגוני מנטה, צהוב בננה, קורל וקלמטינה. מבעד לחיתוכי הלייזר בצורות גרפיות שונות מבצבץ עור הגוף, וגם הגימור של אמרות הפריטים נעשה באמצעות צריבת לייזר שאוטמת את הבד מפני פרימה ומאפשרת גימור נקי ונטול תפרים. קולקציית הביכורים נעשתה בהשראת סרטי "מלחמת הכוכבים" ומונה עשרה דגמים, שמכל אחד מהם יוצרו כ־40 פריטים.

 

נימוקי השופטים: "כתב יד ברור ומגובש" (אתי רוטר). "קולקציה בוגרת, שלמה, עשויה היטב ומגובשת. כתב יד ברור" (לאה פרץ).

 

מחירים: 390–1,390 של, בבוטיק 5, לינקולן 5 ת"א, בסניפי רזילי ובבוטיקים נבחרים.

 

נדב רוזנברג (משמאל). חיתוכי לייזר גרפיים נדב רוזנברג (משמאל). חיתוכי לייזר גרפיים צילום: גלעד בר שלו

 

3. הילה שרון למותג Layou

 

הילה שרון (32) סיימה לימודי עיצוב פנים ב־H.I.T בחולון ב־2008. במשך שנה עסקה בתחום, אך לבה נמשך דווקא לאופנה. "כבר במהלך התואר עשיתי בגדים. הייתי עושה קסטומייזינג לגופיות שקניתי", היא מספרת. ב־2010 החליטה לפנות סופית לתחום האופנה, והחלה לייבא בגדים מסין. כהשלמה לפריטים שייבאה, עיצבה שרון פריטי בייסיק ספורים, והפידבקים לא איחרו לבוא. כך נוסד בסוף 2010 המותג שלה - Layou. "ראיתי שיותר נכון לי מבחינה כלכלית לעצב את הבגדים ולייצר אותם בעצמי בארץ, מאשר לייבא ולשווק".

 

הקולקציה: "המותג שלי פונה לנשים אורבניות, שמחפשות תפירה מחויטת ונמשכות אל קו התפר שבין הנשי לגברי", אומרת שרון. הקולקציות שלה נעשות בסקאלת צבעים מונוכרומטית, בגזרות הרחוקות מעט מהגוף, ומוצעות בטווח מידות שמגיע עד 52.

 

בקולקציית הקיץ, השלישית של המותג, חוזרים על עצמם מוטיבים המזוהים עמה, כמו צווארונים גבוהים, כיפתור ומשחקים א־סימטריים באמרות הבגדים. בכל קולקציה מחפשת שרון קונספט לעצב סביבו. הפעם ההשראה באה מהלבוש היפני, ולכן שמה של הקולקציה שוגון. הקולקציות של שרון מונות כ־20 דגמים, והייצור עומד כיום על כ־300 פריטים מכל דגם, שאותם היא משווקת ל־14 נקודות מכירה בישראל ולבוטיקים בלוס אנג'לס ובניו יורק.

 

נימוקי השופטים: "קולקציה עשויה טוב, מבדים המתאימים לאקלים הישראלי" (גדי אלימלך). "השראה ברורה, בחירה טובה של בדים, קולקציה מגובשת" (קרן כהן בנקר).

 

מחירים: 400–900 שקל, Layou, פרישמן 21 ת"א.

 

הילה שרון (משמאל). השראה יפנית לנשים אורבניות הילה שרון (משמאל). השראה יפנית לנשים אורבניות צילום: גלעד בר שלו

 

4. נועם צוקר ומיכאל ספרר למותג אווה מנדלבאום

 

נועם צוקר ומיכאל ספרר, זוג ושני אמנים מציגים בעברם, בעלי תואר שני באמנות מבצלאל, הם מעצבי המותג אווה מנדלבאום, שייסדו ב־2010.

 

הקולקציה: העונה הוציא המותג את הקולקציה השלישית שלו, שזכתה לשם "אינגליש ברקפסט" ונשענת על מאפיינים ויזואליים מהתרבות האנגלית.

 

מאפייני המותג הם בעיקר הדפסים מקוריים ופרטים גרפיים. בקולקציה הנוכחית, למשל, יש טי שירט ועליה הדפס של פרצוף, המורכב מנקניקיות וביצי עין, לצד חולצת סאטן ועליה הדפס של זר פרחים מאויר - זכר לאיורים הכחולים על כלי התה מחרסינה.

 

את הבדים קונים בני הזוג בארץ וגם התפירה נעשית כאן. הסטודיו שלהם ממוקם במזרח תל אביב, שם נמצאת גם החנות היחידה של המותג, והדגמים גם משווקים לכ־20 נקודות מכירה בארץ. בקולקציה כ־20 דגמים, ומכל דגם מיוצרים עד 150 פריטים.

 

נימוקי השופטים: "קולקציה שנולדה מרעיון משמח. הביצוע יפה. קולקציה מרעננת בשוק המקומי" (קרן כהן בנקר). "מרענן, מקסים, יצירתי" (גדי אלימלך).

 

מחירים: 200–800 שקל, בחנות הסטודיו, שפע טל 8 ת"א, ובבוטיקים נבחרים.

 

מיכאל ספרר (מימין) ונועם צוקר (משמאל). השראה מסמלי התרבות האנגלית מיכאל ספרר (מימין) ונועם צוקר (משמאל). השראה מסמלי התרבות האנגלית צילום: גלעד בר שלו

 

4. רחל כהן למותג Common Raven

 

רחל כהן (28) סיימה ב־2008 את הלימודים במחלקה לעיצוב אופנה בבית הספר מרנגוני לאופנה באיטליה. היא התקבלה להתמחות בבית ג'יל סנדר, לאחר מכן עבדה שנה וחצי במותג קסימי בלונדון, ואצל מרי קטרנזו היא עסקה בפיתוח טקסטיל.

 

בקיץ 2010 חזרה לישראל, ופתחה מותג משלה. הרעיון היה לשלב בעיצוביה חלקי מתכות שאותן היא לוקחת ממפעל של המשפחה למיחזור מתכות. ב־2011 נוסד רשמית המותג Commo Raven, שמציע בגדים ואביזרים.

 

הקולקציה: בדים בהדפסים נקיים שיובאו מזמביה, בדים טבעיים שיובאו מאיטליה וטורקיה, גזרות נקיות, חיתוכי גזרות גרפיים המדגישים אזורי עצמות בגוף כמו שכמות, צלעות וברכיים, ורוכסנים וכפתורי ברזל שכהן עיצבה בעצמה בדוגמת מפרקים אנושיים.

 

"ההשראות לקולקציות שלי הן שבטיות", היא אומרת.

 

הסטודיו של כהן נמצא בחנות הדגל שלה, בקולקציה הנוכחית כ־20 דגמים, וכ־20 פריטים מיוצרים מכל דגם.

 

נימוקי השופטים: "תפירה טובה, בחירה נכונה של בדים, השראה ברורה, ניכרת עדכניות" (גדעון אוברזון).

 

מחירים: 1,489–340 שקל, Common Raven, בית אשל 19 יפו.

 

רחל כהן (מימין). שימוש במתכות מהמפעל המשפחתי רחל כהן (מימין). שימוש במתכות מהמפעל המשפחתי צילום: גלעד בר שלו

 

***

 

השתתפו בתחרות: יעל שרעבי למותג אנדי וארין, חיה מיכלסון סמולרצ'יק, ליז מרטינז, לני אוזן למותג לני, גל חלפון, מיכל מוטיל, יען לוי, נדב סווטלוף ותמר לויט ל־Muslin Brothers, מוריה חמד, קרן אלוש, נתלי אליאן למותג נפתול, תמר פיס, רעיה ומיטל מיטרני לסיסטר M, דיאנה בזלי ותומר אלמוזלינו למותג פירסט קיס, רוני קנטור, שמעון צרפתי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x