כנס שוק ההון
"אנחנו לא בסיפה של בועה, הבורסה תמשיך להציג ביצועים עודפים על ארה"ב"
כך אמר אבנר חדד, מנכ"ל הפניקס בית השקעות ומנכ"ל משותף בקסם קרנות נאמנות בכנס שוק ההון. לדבריו, "2026 הולכת להיות שנה קופצנית ותנודתית. יקרו הרבה דברים שיטלטלו את השווקים גם בארץ וגם בארה"ב"
"אנחנו לא בסיפה של בועה", כך אמר אבנר חדד, מנכ"ל הפניקס בית השקעות ומנכ"ל משותף בקסם קרנות נאמנות, בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם קרנות נאמנות מהפניקס בית השקעות. לדבריו, על אף העליות החדות בשוק המקומי, "ישראל תמשיך להציג ביצועים עודפים על השוק האמריקאי גם קדימה". הדברים נאמרו בשיחה עם ירדן רוז'נסקי מכלכליסט.
אמרת גם בשנה שעברה וגם בשנה שלפניה שתל אביב היא המקום להיות בו, ושהיא תניב תשואה עודפת על העולם, וזה אכן קרה. מדד ת"א 125 עלה בכ־60% בשלוש השנים האחרונות, בזמן שה־S&P 500 עשה הרבה פחות. אתה נשאר עם אותה עמדה גם לשנים הקרובות?
חדד: "צריך לגעת בסיבות המרכזיות שבגללן השוק בארץ עלה בצורה כל כך משמעותית. הראשונה היא ההצלחה של החברות עצמן, שעשו מהלכים מדהימים. בתחילת אוקטובר, קצת אחרי המלחמה, מכפיל ההון של הבנקים היה 0.8 – מספר לא הגיוני. אבל היום מכפיל ההון של הבנקים הוא סביב 1.6. זה לא רק שהמכפיל הוכפל, אלא שבינתיים הבנקים גם ייצרו עוד הון, וזה בזכות עבודה מצוינת של מי שמנהל את הפירמות האלה."
"גם בחברות הביטוח ראינו מהלכים מרשימים. הפניקס עשתה דרך מדהימה בשנים האחרונות, אלביט עשתה מהלכים משמעותיים, ויש עוד לא מעט חברות שעשו דברים יוצאי דופן. הציבור זיהה את זה, נבנה אמון בחברות ובאסטרטגיות שלהן. הסיבה השנייה היא כניסת כסף לישראל. נכנס לכאן הרבה מאוד כסף, וזה דבר מבורך. ראיתי בצורה לא חיובית בכלל את הנהירה של חלק מהמשפיענים, שלדעתי עשו עוול למשקיעים כשהובילו אותם כולם ל־P&S. אין לי שום דבר נגד המדד הזה, אבל צריך איזון".
"הסיבה השלישית היא הצפי לירידת ריבית, גם בישראל וגם בארה״ב. ישראל כבר הפתיעה עם ירידת ריבית אחת, וגם בארה״ב יש ציפייה לכיוון הזה. ב־2022 המגמה הייתה הפוכה. הסיבה הרביעית היא שאחרי מלחמות - שווקים נוטים לעלות. והסיבה האחרונה היא הבחירות: משקיעים מצפים שתקופת בחירות תביא איתה מהלכים חיוביים. כל אלה יחד תרמו לעליות".
"אפשר לראות שקצב העלייה השנתי במדד ת"א 125 הלך ועלה לאורך השנים. לכן לגבי 2026, הגענו לסוג של שיווי משקל. עכשיו, אותם גורמים חיוביים עלולים גם לפעול בכיוון ההפוך: גל של מכירות מצד בעלי עניין, אפשרות לשיבוש בירידת הריבית, וגם תרחישים פוליטיים שלא יתפתחו כפי שהשוק מצפה. 2026 הולכת להיות שנה קופצנית ותנודתית, עם הרבה אירועים שיטלטלו את השווקים בישראל ובארה"ב.
השוק נראה רגיש מאוד ונכנסים אליו עכשיו כשהוא יקר. האם אין כאן התנתקות בין הנתונים הפונדמנטליים לבין הסנטימנט?
חדד: "לא. המכפילים בישראל עדיין זולים יותר מארה״ב. אנחנו לא בסיפה של בועה. אם מסתכלים קדימה, ישראל תמשיך להציג ביצועים עודפים על השוק האמריקאי גם במחירים הנוכחיים. שווקים עולים לאורך שנים זה טבעי. עם זאת, יכול להיות שניתקל בשנה או שנתיים כמו 2022. בכ־15% מהשנים השווקים יורדים ב־15%–20%, אבל אסטרטגית, לאורך זמן, הכול בסדר - במיוחד אם התיק מאוזן ונכון".
אבל בתיק התל־אביבי כמעט ואין טכנולוגיה, בזמן שענקיות הטכנולוגיה בארה״ב ממשיכות לשעוט קדימה. זו לא בעיה?
"לא, אם פעם הכול היה דבוק, ה־AI פיצל את העולמות. אנחנו רואים שגם כשה־S&P והנאסד״ק בתשואה חיובית, בתוך החברות עצמן של 'שבע המופלאות' יש דיפרנציאציה. בישראל החלק הארי של המדדים הוא בנקים וביטוח, וזה לא חיסרון - הבנקים וחברות הביטוח עשו מהלכים פנומנליים. אם הולכים לשנים מטלטלות, אתה תרצה לחסות בצלם של נכסים חזקים יחסית עם הון עצמי, ולא בעולמות שעדיין לא התייצבו כמו ה־AI".
נעבור למשקיעי הריטייל. עד כמה זו תופעה שמשנה את השוק?
חדד: "כן, נכנס קהל חדש שלא היה בשוק בעבר. בארה״ב, במפולת האחרונה, השוק איבד 10%–12% בכמה ימים, ושליש מהקונים היו ריטייל - וזה איזן את השוק. ב־1994, למשל, היו בעיקר גופים מוסדיים, וכשהם התחילו למכור לא היה מי שיאזן".
ואיפה נכנסים לתמונה המשפיענים והדור הצעיר?
חדד: "אני חושב שאנחנו קצת מזלזלים בדור הזה. הבן שלי לפני הצבא ביקש שאעזור לו לארגן מפגש בין אנשים שמבינים בשוק ההון וחברים שלו. הגיעו 16–17 צעירים, ושניים מהם היו מבריקים. זה לא הדור שאנחנו מכירים – הם חכמים, מנתחים לטווח ארוך ומשתמשים בכלים שאנחנו לא השתמשנו בהם. אבל הבעיה היא שחלק מהמשפיענים הובילו את מי שלא מבין למקומות לא טובים".
אז המשפיענים שינו את השוק, אבל גם גרמו לנזק?
"כן, הם עשו עוול למשקיעים כשדחפו אותם ל־S&P בלבד. מי שחילק את התיק לא ספג את ירידת הדולר וגם עשה תשואה מצוינת. אני לא אמרתי להשקיע 100% בישראל, אלא לחלק את התיק. אם הרפורמה של הרשות (רפורמת המשפיענים – ח"ג), שמגדירה מי יכול להגיד שטויות ברשת, הייתה יוצאת לדרך מוקדם יותר ייתכן שחלק מהנזק היה נמנע".
