כלכלת המזון
"בעתיד נחלוב את הזרעים כדי לייצר חלב, לא את הפרה"
כך אמר פרופ' עודד שוסיוב בפאנל על חדשנות במזון. רונית אשל מרשות החדשנות: "הצלחה בינלאומית זה לא מספיק, רוצים את המפעלים בישראל". נגה סלע־שלו, מנכ"לית GFI Labs: "כ־40% מהישראלים רוצים להפחית צריכת בשר"
"בעשור האחרון צמח בישראל אקוסיסטם פודטק משמעותי, ואנחנו מובילים טכנולוגית בעולם", כך אמרה רונית אשל, מנהלת אגף אקלימטק ותעשייה בוגרת ברשות החדשנות, בפאנל בנושא חדשנות במזון ועתיד הביטחון התזונתי במסגרת שבוע כלכלת המזון של כלכליסט ולקט ישראל. בפאנל, בהנחיית מאור שלום סויסה מכלכליסט, השתתפו גם יואב לוי, מייסד־משותף ומנכ"ל Evigence Sensors; פרופ’ עודד שוסיוב, יזם סדרתי בתחום המזון; ונגה סלע־שלו, מנכ"לית GFI Labs.
רונית, איך רשות החדשנות מסייעת לחברות פודטק לעבור ממעבדה לייצור?
"אנחנו משקיעים בחברות לאורך כל שלבי החיים, ממחקר אקדמי ועד חברות תעשייה בוגרות, ומסייעים להפוך פיתוח טכנולוגי להצלחה כלכלית. הצלחנו להביא סטארט־אפים רבים להצלחה בינלאומית, אבל המטרה היא שההצלחה תתורגם גם לפעילות עסקית בישראל. אחד הכלים המרכזיים שלנו הוא יצירת פיילוטים עם משרדי ממשלה, שמאפשרים בדיקה והטמעה של טכנולוגיות חדשות. השלב הבא הוא הקמה של מפעלי ייצור בישראל. יצרנו מסלול שמאפשר לחברות בשלות לפתח את תהליך הייצור ולהקים קו ייצור ראשון בארץ".
אזור תל חי החזיק שלושה האבים של פודטק וננטש במלחמה. האם החברות חוזרות לצפון?
"הן כבר שם. בצפון מוקמים מנגנונים שיחזקו עוד יותר את המענה לעולם הפודטק. מכון מיג"ל, למשל, זכה במימון להקמת מעבדות חיות לקידום התחום החקלאי. מכון המזון מוקם בשיתוף אוניברסיטת תל חי, וחממת Fresh Start ממשיכה להביא סטארט־אפים. חלק מהחברות כבר מקימות שם מפעלי ייצור".
יואב לוי, פיתחתם סנסור שמעריך תוקף אמיתי של מוצר. במה הוא שונה מהתאריך שעל האריזה?
"הפיתוח שלנו מבצע אופטימיזציה לחיי המדף של מוצרים שמצריכים קירור בהתאם להיסטוריית הטמפרטורה שלהם. אם המוצר נשמר בחום גבוה, אנחנו מקצרים את חיי המדף שלו; ואם הוא אוחסן בתנאים מיטביים, אנחנו מציגים לצרכן את הזמן האמיתי שנותר. רוב בזבוז המזון בעולם מתרחש במוצרים רגישים לטמפרטורה. באמצעות הסנסור מצמצמים בזבוז פנימי של מזון. הגופים שעובדים איתנו מדווחים על ירידה של 25% בבזבוז פנימי, ובסופו של דבר גם הצרכן נהנה".
עודד שוסיוב, האם בעתיד נמצא בסופרמרקט יותר מוצרים שלא גדלו בשדה?
"בהחלט. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, נוכל לייצר מזון בר־קיימא יותר. חברות כמו אימג'ינדרי ורימילק כבר מייצרות חלבון חלב בודד בתסיסה — וזה צעד גדול קדימה.עדיין לא מדובר בחלב 'אמיתי', אבל הכיוון ברור.
“אנחנו עובדים עכשיו על 'הדור הבא': בחברת מירוקו שיבטנו את כל חמשת הגנים של חלבוני החלב, והכנסנו אותם לזרע צמחי. בנוסף שינינו את הרכב חומצות השומן כדי להתקרב למוצר מן החי. בעתיד נגדל שדות של הצמח, נחלוב את הזרעים ונייצר שמנת ללא תהליכי עיבוד מורכבים".
נגה, מה אתם עושים ב־GFI Labs?
"GFI הוא מכון מחקר בינלאומי לקידום צריכת חלבון אלטרנטיבי. GFI Labs הוא זרוע־פיתוח שמתמקדת ביישום ובשיתופי פעולה עם האקוסיסטם. אנחנו מתמקדים בחוויה הסנסורית — טעם, מרקם, ריח — כדי שמוצר מהצומח יהיה קרוב ככל האפשר למקור מהחי".
מה מונע מהמוצרים להפוך למיינסטרים?
"צרכנים מתקשים לשנות הרגלים, למשל בבשר. לכן אנחנו מקדמים קטגוריית Blending: שילוב רכיבים מהצומח בתוך מוצרי בשר. זה מאפשר צריכה מופחתת של בשר בלי ויתור על טעם. מחקר שעשינו מצא ש־40% מהישראלים רוצים להפחית צריכת בשר. זה שוק עצום שצריך לתת לו מענה".
רונית, כיצד אתם מנווטים את הכסף למקומות שזקוקים לו?
"אנחנו משקיעים במחקר ופיתוח בשלבים שבהם רמת הסיכון גבוהה וההשקעה הפרטית נמוכה. בנוסף פועלת 'קרן ההזנק', עם מעל 600 מיליון שקל, שמאפשרת למדינה להשקיע בשלבים הראשוניים של חברות".
איך ייראה הסופר בעוד 10 שנים?
יואב: "הסופר לא ייעלם. אנשים ירצו לבחור. מה שישתנה הוא האופן שבו הקנייה תיעשה והמידע שהצרכן יקבל".
עודד: "הסופר כן ייעלם. דור העתיד רגיל לדיגיטל. חוויית הקנייה אונליין תהפוך טבעית יותר, עם אמצעים ויזואליים מתקדמים ורחפנים ורובוטים שישלימו את ההפצה".
נגה: "עשור הוא זמן קצר בתעשיית המזון. נראה מגוון גדול יותר של מוצרים בין הקטגוריות — חלב לצד תחליף, בשר לצד תחליף. הטעם ימשיך להיות גורם מכריע. האם יהיו סופרים? ייתכן, אבל יהיו גם פורמטים חדשים".
