כנס שוק ההון
"הטענה של בנק ישראל לסיכון יציבות בקרנות גידור היא שיא חדש של פסימיות שלא תתממש"
כך אמר בועז נגר, יו"ר הפניקס בית השקעות, בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם. נגר הציג מחקר על ההתנהגות של שווקים במשברים היסטוריים והראה כיצד בעוד שבארה"ב תגובה מהירה ואגרסיבית של המדיניות המוניטרית וההוצאות הממשלתיות מקצרת משברים, בישראל ההתאוששות נמשכת זמן רב יותר
"הממשלה והכלכלנים בישראל חייבים להגיב למשברים בעוצמה כמו בארה"ב כדי לקצר אותם", כך אמר בועז נגר, יו"ר בית ההשקעות הפניקס, בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם קרנות נאמנות מהפניקס בית השקעות. נגר אמר את הדברים לאחר שהציג מחקר שניתח את התגובות של השווקים למשברים היסטוריים. הוא הצביע על כך שהאופן ומהירות התגובה של מקבלי ההחלטות משפיעים באופן משמעותי על משך המשבר והיציאה ממנו.
נגר פתח את דבריו בדוגמה מעולם הכדורסל. לדבריו, מייקל ג'ורדן אמר על דניס רודמן שהוא היה הריבאונדר הטוב ביותר שראה, לא משום שהיה אתלט יוצא דופן, אלא משום שניתח במשך אלפי שעות את מסלולי הכדור לפי סוג הזריקה וידע לעמוד במקום הנכון. "כולם קפצו גבוה", אמר נגר, "הוא פשוט היה במקום הנכון". לדבריו, גם בשוק ההון השאלה המרכזית היא האם ניתן "לעמוד במקום הנכון" ולזהות את הריבאונד בזמן משבר.
לדבריו, קיימות שתי גישות מרכזיות לניתוח שווקים בתקופות משבר. לפי גישה אחת, השוק מגיב לשינויים הצפויים בתזרים המזומנים ובשיעורי ההיוון של חברות, ולכן לאורך זמן החברות הטובות מנצחות, אך קשה מאוד לתזמן נקודות מפנה. לעומת זאת, לפי גישתו של קיינס, מחירי המניות אינם מושפעים רק מהנתונים הכלכליים עצמם, אלא ממה שהמשקיע חושב שהמשקיעים האחרים חושבים. גישה זו, לדבריו, מאפשרת לנתח דפוסים התנהגותיים ולזהות שינוי מגמה.
בהמשך הציג נגר מחקר של צוות חוקרים מאוניברסיטאות הרווארד וקלוג, שבחן את כל המשברים הגדולים משנת 1930 ועד 2024. המחקר כלל שישה משברים מרכזיים: שלושה משברים פיננסיים, משבר הנפט, משבר הקורונה ומשבר ביטחוני בישראל. החוקרים ניתחו ימים שבהם השוק עלה או ירד ביותר מ־2.5%, ובדקו כיצד הוסברו התנודות בתקשורת הכלכלית.
לפי ממצאי המחקר, כ־57% מהתנודות החזקות הוסברו בהודעות על מדיניות מוניטרית, הוצאות ממשלתיות ורגולציה. כ־27% יוחסו לשיפור ברווחי החברות, כ־5% לאירועים ביטחוניים ופוליטיים, וכ־10% מהתנודות לא קיבלו הסבר ברור. עוד נמצא כי הודעות על צעדים מוניטריים והוצאות ממשלתיות תרמו להאצת התיקון כלפי מעלה ולצמצום רכיב אי־הוודאות בשווקים.
נגר ציין כי משברים הלכו והתקצרו לאורך השנים. בעוד שבעבר תיקון משבר בארה"ב נמשך אלפי ימים, במשבר של 1987 נדרשו כ־580 ימים לחזרה לרמות שקדמו לו, ובמשבר הקורונה התיקון התרחש בתוך 82 ימים בלבד. לדבריו, "בארה"ב למדו את הפטנט, צריך להכות חזק ומהר", וזו הסיבה לכך שהמשברים מתקצרים.
בהתייחסות לישראל אמר נגר כי השפעתם של אירועים ביטחוניים על השווקים היא קצרה יחסית, ואינה מסבירה את המהלכים הגדולים במדדים. לעומת זאת, משברים שמקורם בארה"ב משפיעים על ישראל בעוצמה רבה הרבה יותר. לדבריו, למרות שהמערכת הבנקאית בישראל תפקדה היטב, זמני התיקון בישראל היו ארוכים משמעותית מאשר בארה"ב - הן במשבר הפיננסי של 2008–2009 והן במשבר הקורונה.
לסיכום הדגיש נגר כי כדי לקצר משברים יש לתת משקל גבוה לתגובה מהירה ואגרסיבית של מדיניות מוניטרית והוצאות ממשלתיות, ולהבין שמשבר בארה"ב ישפיע גם על הכלכלה הישראלית. "הלוואי", אמר, "שהתגובה הכלכלית בישראל תהיה מהירה ואגרסיבית כמו בארה"ב - וכך נקצר את תקופות המשבר גם כאן".
