סגור
כנס כלכלת הנדל"ן 2025 - פאנל רן מנחם, אסף סימון, יעל סולומון, דן פרנס, רות אפריאט
(צילום: אוראל כהן, צילום וידאו: גו לייב שידורים)
כנס הנדל"ן

"יש ביקוש כבוש בשוק הנדל"ן והוא ישתחרר ב-2026"

את הדברים אמר דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, בפאנל בכנס הנדל"ן 2025 של כלכליסט ובנק מזרחי טפחות. אסף סימון מנכ״ל BST יזום: מנוע הצמיחה בשנים הבאות יהיה בצפון, הגעת אנבידיה לצפון היא הבשורה למדינת ישראל

האם ירידות המחירים והירידה בביקושים כאן כדי להישאר, זו השאלה המרכזית שהעסיקה את משתתפי הפאנל בכנס כלכלת הנדל"ן 2025 של כלכליסט ובנק מזרחי טפחות שנערך היום. דן מנחם, שותף בקרן ריאליטי אמר כי הירידה במחירים ובמכירות שרואים כעת היא בסך הכל תיקון בריא: "עד 2021 השוק עשה עלייה משמעותית טיפה בועתית, המחירים התנתקו מהכוח היזמי, יזמים נכנסו לפרויקטים מתוך ציפייה מסוימת ועליית הריבית שינתה את הכל, היום יזמים מסתכלים על פרויקטים יותר בצניעות והכניסה לפרויקטים נעשית בראש הרבה יותר בטוח. להערכתי אנחנו נראה ירידה קטנה שתתאים את הביקושים וזה בסך הכל דבר בריא".
אסף סימון, מנכ"ל BST ייזום, אמר כי היצע הדירות מכביד על הענף בימים אלה אך לא באופן שווה, "אנחנו עם 83 אלף יח"ד לא מכורות, זה 30 חודשי היצע, כלומר יש בשוק עודף היצע על הביקוש. כמות המכירות ירדה, ויש פיצול של השוק, יש את השוק בת"א ויש את השוק במעגלים השני והשלישי. השוק בת"א הפך לשוק של קונים כי יש הזדמנויות נדירות בלרכוש דירה היום בלב ת"א. המחירים יורדים ומי שאומר אחרת לא מכיר את הנתונים. מצד שני אנחנו רואים את הפריפריה ושם אנחנו רואים ביקושים ומחירים ששומרים על יציבות. מנוע הצמיחה של השנים הבאות נמצא לדעתי במעגלים השני והשלישי, אבל זה מחייב פיתוח של האזורים האלה וקידום הצפון. הקמפוס של אינבידה זו הזדמנות של המדינה לשקם ולקום ולחדש את עצמנו".
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן הפועלת רבות בת"א, הסביר כי החולשה במכירות בת"א, מחייבת הסתכלות לטווח הארוך. "ההשפעה של הריבית הסתיימה כבר ב-2024 וראינו ביקושים יפים, בנושא של הריבית כבר ברור כעת שהמגמה היא זחילה כלפי מטה, אבל בשנת 2025 כולנו חווינו ירידה במכירות בכל הארץ לא רק בת"א ולדעתי זה נבע מחשש של המשפחות להתחייב להלוואות לטווח הארוך. כבר ראינו ביקושים כבושים מכל מיני סיבות בשנים האחרונות ואני מאמין שגם הפעם לכל המאוחר במחצית השנייה של 2026 הביקושים יחזרו אל השוק".
מצד המדינה, רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברשות מקרקעי ישראל דווקא אופטימית, "כשאנחנו מסתכלים על נתוני השיווקים של השנה האחרונה, כמעט כל המכרזים צלחו. ידענו שהמחירים של הדירות ירדו כי ראינו את זה קודם לכן בירידה במחירי הקרקעות, ויש אירועים בענף כמו קרקעות שדה דב שהיה להם משקל גדול והשפעה על מה שאנחנו רואים עכשיו בשוק הנדל"ן. אנחנו לא עוסקים רק בדירות, אנחנו רואים במשאב הקרקע נכס אסטרטגי של מדינת ישראל, יש תוכניות מאד גדולות, הנגב המערבי בתנופה מטורפת של פיתוח, מצד שני צריך לראות שאין קניבליזם בין הישובים, למשל עזיבה של תושבים את העיר באר שבע. בצפון לעומת זאת, אנחנו עוד לא שם ואנחנו עובדים קשה לחתום עם קרית שמונה על הסכם גג, אנחנו מפתחים בשלומי ומקדמים תוכניות אסטרטגיות לגליל המזרחי, הקמת ישובים חדשים וגם ערים חדשות כי זה בסוף קטר לצמיחה".
יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות, מינהל התכנון, התייחסה לקשיים המלווים את המדינה בתכנון קדימה, "אני שמחה שההסתכלות היא על צמיחה של כל האזורים ולא רק מהסתכלות של נדל"ן ודירות, יש הרבה מרכיבים לצמיחה, ותשתיות הן מקור הצמיחה לטווח הארוך. אם ישקיעו את המיליארדים הנדרשים בתשתיות ויביאו את הרכבת לקריית שמונה ויפתחו תעסוקה, ומלונאות, רק זה יוכל להביא לכך שאנשים יישארו בצפון. ההסתכלות היא רחבה על הכל, גם מגורים, גם מסחר ותעסוקה וזה מה שיביא לצמיחה של האזורים האלה".
לגבי פרויקט המטרו שסלומון היא מהאחראים עליו, היא אמרה, כי היא אינה רואה האטה, "אני רואה התקדמות והאצה בפרויקט הזה מצד כל מי שמצוי בפרטים. היום זה סיוט להגיע למטרופולין ת"א בבוקר וזה רק יחריף, בלי המטרו אי אפשר יהיה להתקיים כאן. זה פרויקט מחויב מציאות ואני לא רואה האטה במטרו". לצד זאת היא אמרה כי "צריך לחשוב גם על העובדים שיגיעו לבנות את הפרויקט, אחת המשימות היא מאיפה להביא אותם ואיפה לשכן אותם, המשימה של המטרו היא בקנה מידה עולמי".
לדברי מנחם, הרשויות המקומיות לא יודעות לאכול את תוכנית המטרו: "יש מתח בין הרשויות למנהל התכנון ויתר הרשויות של המדינה שמקדמות את הפרויקט, וברגע שזה ייפתר נראה הרבה יותר תוכניות משתחררות, אלא חבלי לידה". סימון סבור כי יש לקדם את המטרו בהקדם, "המטרופולין קורס וצריך לראות איך מפתחים את הדבר הזה כמה שיותר מהר. לגבי הצפון, יש מלחמה על הקמת אזורי התעסוקה בין הישובים וכולם יודעים שאין היתכנות כלכלית להקים אזור תעסוקה בכל ישוב, צריך לחשוב איך מקימים האבים מרכזיים של תעסוקה".
סימון התייחס גם לרלוונטיות של תוכניות ממשלתיות ובהן התוכניות להתחדשות עירונית וההשפעה של ההאטה בענף הנדל"ן עליהן, "לגבי התחדשות עירונית, נכנסו לכאן יזמים לפרויקטים לא כלכליים ויש חברות רבות שנמצאות על המדף ועומדות למכירה היום. אני יושב עם יזמים מהתחום והתזרים מכריע אותם. החברות הקטנות והבינוניות מתקשות עם זה לאורך שנים".
אפריאט אמרה כי למרות ניצול לרעה של הסבסוד הממשלתי בחלק מהאזורים רמ"י חשבה שגם כעת נכון להשאיר את התוכנית לדירות מסובסדות דוגמת מבצעי דירה בהנחה, "בשורה התחתונה זה נותן מענה לפלח של זוגות צעירים, זה צורך שקיים, אך הוחלט לצמצם אותה ולהוציא את המרכז מתכולת התוכנית. ככל שהריבית תרד נראה אולי יותר דיור להשכרה שכיום אינו כלכלי ליזמים, אך בכל מקרה, יש עדיין יש מקום להתערבות ממשלתית ולא יהיה נכון להוריד את זה מסדר היום".