שבוע הסטארטאפים
"ההכשרה ל-AI צריכה להתחיל בגן – ולהימשך עד גיל פרישה"
את הדברים אמר דדי פרלמוטר, יו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק, בפאנל יחד עם גלי שחר אפרת, מנכ"לית בית הספר להייטק של אוניברסיטת רייכמן וגוגל שנערך במסגרת שבוע הסטארטאפים של Google וכלכליסט
"מדינת ישראל נמצאת בפיגור עמוק ביחס למדינות ה-OECD עוד מהעידן הדיגיטלי בהנחת תשתית והכנה למהפכת ה-AI. אנחנו בפיגור ביצירת תשתיות, מסדי נתונים, דאטה סנטרס, רגולציה, חוקים והכשרה", כך אמר דדי פרלמוטר, יו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק, בפאנל יחד עם גלי שחר אפרת, מנכ"לית בית הספר להייטק של אוניברסיטת רייכמן וגוגל, בהנחיית חגי גלבוע, כלכליסט שנערך במסגרת שבוע הסטארטאפים של Google וכלכליסט.
לדבריו, הנושא החשוב ביותר הוא שההכשרה תצטרך להיות מהגן ועד הזקנה, כאשר הבעיה הכי גדולה מבחינת תשתית ומשאבים היא דווקא התחום של האנשים המבוגרים שייצטרכו להיכנס לתחום חדש לחלוטין.
של מי האחריות להוביל את השינוי – הממשלה, הסקטור הפרטי או האזרחים?
"זו אחריות כוללת משולשת. במדינת ישראל כמו במדינת ישראל, לא צריך לחכות לממשלה, אנשים יודעים את זה, צריך לרוץ קדימה. אבל יש אחריות של ממשלה. מערכת החינוך היא רובה הגדול מהילדות ועד אוניברסיטאות, אחריות של ממשלה. הגופים שקובעים מערכת הלימוד והמל"ג הם גופים ממשלתיים. התשתיות, תקשורת, דיגיטציה, דאטה אלה תשתיות ממשלתיות, רגולציה, חוקים, כללים, אלה הרשויות הממשלתיות. זה חייב להיעשות ומהר. אבל יש אחריות לחברות. הן צריך להחליט שהן הולכות ל-AI, צריך להביא מומחים בתחום - ואם אין להם לגבש אסטרטגיה, מה הם הולכים לעשות עם AI, זה לא סתם כולם לומדים ChatGPT או Gemini, אלא מה הם רוצים לעשות, איך הם רוצים לעשות זה ולהכשיר את העובדים. אגב, אמזון הודיעה שהם הולכים להשקיע 700 מיליון דולר בהכשרת כוח העבודה שלהם בארצות הברית לנושאים שקשורים ל-AI. לבסוף, כל אזרח, כל אחד צריך לו אחריות על עצמו. כשעבדתי באינטל הכלל היה שהאחריות היא שלכם, העובדים, אנחנו נעזור לכם".
מתי צריך להתחיל בהכשרה הזאת בגיל הכניסה לעבודה? אולי בכלל בגן?
"צריך להתחיל בגן. אחת המיומנות הגדולות בנושא של שימוש בבינה מלאכותית זה היכולת לשאול שאלות. אגב, לא צריך ללמד ילדים לשאול שאלות, יש לי ארבעה ילדים, שמונה נכדים, הם שואלי שאלות מקצועיים. החוכמה היא, במקום להפוך אותה משואלי שאלות לנותני תשובות, לחנך אותה ולחבר להם את היכולת איך שואלים שאלה בצורה מסודרת, איך על תשובה שמקבלים שואלים את השאלה הבאה, איך באופן יצירתי מקבלים ובונים את יסודות הידע. אלה יכולות וכישורים שצריכים להיבנות במשך הזמן, וכל הכללים שדיברנו עליהם קודם, על יצירתיות וחשיבה ביקורתית וחשיבה משימתית ופתרון בעיות, עכשיו יש כלי חדש שעוזר לנו להתגבר על מכשולים שצריך ללמוד היום 10 שנים בשבילם. בעידן ה-AI צריך לדעת מספיק בשביל לשאול את השאלה הנכונה ולבחון האם התשובה הניתנת ראויה".
איך הולכת להיראות הכשרה של אוכלוסיה כל כך רחבה ל-AI? חברות פרטיות יכשירו? אוניברסיטאות?
"קודם כל יהיו הכשרות פרטיות, ואנשים ילמדו לבד, ויש קורסים שאפשר ללכת לסטנפורד וקורסרה וכל המקומות האלה. אבל הגוף הנכון ללמד בצורה מושכלת זה המוסדות האקדמיים. יש להם את הכלים, יש להם את כוחות ההוראה. זה צריך להיות מובנה כך שיש קורסים בסיסיים, ואחר כך הכשרות פרופסיונליות. ההכשרה לרופאים או לאנשי כספים או למהנדסים היא אחרת. ההכשרה צריכה להימשך גם אחרי התואר. אני חושב שהבסיס העיקרי חייב להיות אקדמיה, אבל אין שום סיבה שלא יהיו גופים פרטיים, ואני חושב שממשלה, כמו שעשתה בעבר, יכולה לפקח על איכות ויכולות ולתת אפילו תקצובים לגופי הכשרה שעושים עבודה טובה".
גלי, את עוסקת בהכשרה של מאות סטודנטים להייטק באוניברסיטת רייכמן אבל המסלול שלך באופן אישי לא היה כל כך טריוויאלי, נכון?
"נכון. עשיתי תואר ראשון בכלכלה, היה נורא נחמד, ואז הגיע הבום הגדול, ורציתי להכשיר את עצמי להייטק. עשיתי בוטקאמפ של כמה חודשים מאוד רציניים ועברתי לעבוד בהייטק כמתכנתת. אחד הדברים שאני לא עשיתי זה להמשיך וללמוד את התחום, כי החלטתי להתקדם לתחום עסקי. אבל אין ספק שהאקדמיה היא גם משתנה, אנחנו משתנים ביחד איתה, והשאלה שתמיד שואלים, רגע, אז אני צריך תואר או שאני צריך הכשרה מקצועית, אז התשובה הכי פשוטה היא גם וגם אתה צריך לא להפסיק ללמוד אף פעם כי העולם משתנה בקצב כל כך מסחרר שאחרי שלוש שנים אם לא למדת משהו אז אתה קצת נשאר מאחור ואתה לא תמצא את עצמך בעולם המתחדש. אז כן, עשיתי את זה בעצמי, ולכן אני מאוד מאמינה בדרך הזאת. אני חושבת שאנשים יכולים בכל שלב בחיים שלהם לעשות אפסקילינג וריסקילינג ולהשתמש בתואר שלהם כבסיס, אבל אפשר ללמוד עוד דברים ולהתפתח, ובטח שבינה מלאכותית זה אפשרות מדהימה היום בעולם התעסוקה.
אתם גלי, אתם באוניברסיטת רייכמן לקחתם על עצמכם יעד מאוד שאפתני, להכשיר אלפי אנשים בתת ייצוג, חרדים, ערבים, נשים, אוכלוסיות כאלה. ספרי לנו קצת על התוכנית הזאת ומה אפשר ללמוד ממנה על הכשרה רחבה ל-AI בעצם
"לקחנו על עצמנו לפני שנתיים וחצי יעד מאוד מאוד אגרסיבי של להכשיר שלשת אלפים נשים וגברים שמגיעים מאוכלוסיות מאוד מגוונות ולהכשיר אותם למשרות הייטק. מן הסתם, אתה יודע מה קרה בשנתיים וחצי האחרונות, היו מאוד מאוד מאתגרות. אני חושבת שכמו כל סטארט-אפ טוב אנחנו גם שינינו את עצמנו והשתנינו ביחס למצב הגיאופוליטי שקורה פה במדינת ישראל. הפכנו להיות בסופו של דבר בית ספר שמאוד מאוד מבוסס בינה מלאכותית. זאת אומרת, היום אין תחום שאנחנו מלמדים אותו, שלא מושתת ברובו על בינה מלאכותית, אם זה הכשרות מאוד בסיסיות של ג'נרייטיב AI, אם זה הכשרות שהן פר מקצוע, ופתחנו גם תוכניות בעצם לאנשים מתקדמים, תוכניות לאנשים בוגרים של תואר ראשון ותואר שני שרוצים לפתח AI ואנחנו בעצם מלמדים אותם את התחומים האלה. זה הבסיס שלנו, האנשים שמגיעים מאוכלוסיות בתת ייצוג זה לא אנשים מוחלשים, זה אנשים שאנחנו נותנים להם פשוט הזדמנות. בסוף אנחנו מודדים את עצמנו בהשמות: אנחנו רואים שהאנשים האלה מצליחים למצוא תעסוקה ו-80% מהבוגרים שלנו מוצאים תעסוקה במשרות הייטק"
המדינה תצטרך להכשיר אולי שלושה מיליון אנשים שלא בטוח שהם רוצים בזה בזמן מאוד קצר זה יעד שהוא בכלל אפשרי?
"זה חייב להיות יעד אפשרי. זה חייב להיות יעד שהמדינה מבינה שהיא צריכה לקחת אותו. אני חושבת שכל אדם צריך לשאול את עצמו איך הבינה המלאכותית משפיעה בסופו של דבר על עולם התעסוקה שלו, על הארגון שהוא מנהל, על צוות העובדים שלו. וכן, אנחנו חייבים להגיע ולהכשיר עוד אנשים בכל מיני תחומים מגוונים. אנחנו יודעים שהייטק זה מזמן לא תעשייה. הבינה המלאכותית פרצה את כל הגבולות והיא משפיעה על כל המגזרים ועל כל תחומי העיסוק ואנחנו יודעים שעד 2030 גם 20% אחוז מהמקצועות ומהמשרות ישתנו, אז צריך לעבוד בזה".
