ועידת הגיימינג
"אנו לא מחפשים סתם יזמי גיימינג מנוסים - אלא כוכבי רוק"
כך אמר ברק רבינוביץ', שותף-מנהל ב-F2 Venture Capital, בוועידת הגיימינג של כלכליסט, Google ו-Playtika; קרן מרום, מייסדת משותפת ב-Beach Bum: "הצוותים שיצליחו יהיו לא רק חזקים, אלא אלו שיש להם ניסיון ויכולים להוכיח שוב ושוב שהם מחזיקים בהבנה של הגיימר"; אמיר קויאט, שותף ב-Griffin Gaming Partners: "קשה לרתק שחקנים, ויזמים צריכים לחשוב איך לפצח את הסיפור הזה"
"AI שינתה משמעותית את עולם הגיימינג, אבל בסופו של דבר החברות שיצליחו הן אלו שיש להן צוותים שמבינים את הגיימר" – כך אמרה קרן מרום, מייסדת משותפת ב-Beach Bum, בוועידת הגיימינג של כלכליסט, Google ו-Playtika.
מרום דיברה בפאנל בהנחיית כתבת כלכליסט סופי שולמן. "הרבה השתנה בשנתיים האחרונות", היא הוסיפה. "נורא קל לייצר משחקים, לא צריך עשרות אנשים. בזכות כל כלי ה-AI תהליך הפיתוח זורז משמעותית. מצד שני יש דברים שלא השתנו. הצוותים שיצליחו יהיו לא רק חזקים, אלא אלו שיש להם ניסיון ויכולים להוכיח שוב ושוב שהם מחזיקים בהבנה של הגיימר, מה תופס אותו, מה הוא אוהב. זה נחמד לייצר משחקים, אבל אם אנשים לא חוזרים למשחק זה לא הצלחה. משקיעים יהיו פתוחים יותר להשקעה היום לאחר תוצאות. זה כבר לא חלום, רוצים להבין שיש בזה פוטנציאל. זה נחמד אם יש משחק אחד מצליח, אבל אני רוצה לבנות סטודיו שמאפשר לגוון סיכונים".
אמיר קויאט, שותף ב-Griffin Gaming Partners, חיזק את דבריה של מרום: "הרבה יותר קל לייצר משחקים. החיסרון הוא שיש הרבה תחרות על תשומת הלב של הגיימרים. במקביל, ההיצע של משחקים, של חוויות צרכניות בכלל, זינק בגלל ה-AI. זה מקשה לרתק שחקנים במשחק לאורך זמן. זה יותר מאתגר, ויזמים צריכים לחשוב איך לפצח את הסיפור הזה".
קויאט דיבר עוד על סוגיית השווי של חברות גיימינג כיום. "בקורונה היינו בסגרים ואנשים שיחקו משחקים, המכפילים שיקפו אז את המשך הצמיחה שנים קדימה", הוא אמר. "אבל בסוף הסגרים נגמרו ואנשים חזרו לחיים עצמם. מצד שני, תעשיית הגיימינג עדיין מאוד גדולה ורווחית עם בסיס משתמשים שלא הולך לשום מקום. היה תיקון יתר של השוק. הרבה השקעות הולכות היום לעולמות ה-AI כי אפשר לקנות שם צמיחה זולה יותר מאשר בגיימינג".
ברק רבינוביץ', שותף-מנהל ב-F2 Venture Capital שהשקיעה השנה בשש חברות גיימינג, הסביר מה מחפשים כיום משקיעים: "אנחנו בדור השלישי של מייסדי גיימינג, אנשים שעבדו בפלייטיקה ובעוד חברות לפני שהקימו את החברה שלהם. אלו יזמים הרבה יותר מנוסים. אנחנו לא רוצים יזמים חדשים, אנחנו רוצים מנוסים. ולא סתם יזמים מנוסים, אלא כוכבי רוק. ואם אין לך כוכב רוק בצוות המייסדים, תמצא אחד שיצטרף אלייך. במקביל, יש תחרות חזקה מסין וטורקיה. הרבה משקיעים אומרים שהם ישקיעו רק במשחקים מטורקיה ומישראל. גיימינג זה הסייבר של טורקיה".
קויאט: "טורקיה הפכה למעצמת גיימינג כי יש שם תמיכה של המדינה בתעשייה המקומית, נותנים סובסידיות לחברות מקומיות".
מרום: "עלות כוח האדם בטורקיה מאוד נמוכה, ויש שם עובדים עם ניסיון וידע. זה משתלם כלכלית".
יש עדיין יתרון לתעשייה הישראלית?
קויאט: "הטאלנט הישראלי עדיין כאן. התעשייה יחסית ותיקה וייצרה כמה מהחברות הגדולות בעולם בתחום. החברות האלו הן הבייס הכי טוב בעולם להיוון, ליצירת תוכן מושך. יש הרבה כישרונות עם ידע בעולמות האלו וזה לא משהו שהולך ונעלם. היזם הישראלי צריך לחשוב איך מפתחים משחקים בקנה מידה גדול ואיך מפתחים משחקים חדשים".
מרום: "היכולת לקחת את הידע בעולם ההיוון, באנליטיקה, בלהבין את הלקוח לטווח הארוך, זה לא חייב להיות רק בעולם הגיימינג. אפשר לפתוח יותר את הענף".
רבינוביץ': "בישראל יש חופן קרנות מוכוונות גיימינג, ו-300 קרנות הון סיכון כלליות. השאלה היא איך עולים על הרדאר שלהן. אם מקימים סטודיו גיימינג צריך סיבה משכנעת מאוד ללמה תצליח. יש לנו יזם שעבר לסין, שם התחתן עם סינית והיא מנהלת את הצוותים המקומיים. מבחינת קרנות, סטודיו גיימינג זה כמו לוטו וצריך סיפור משכנע כדי למשוך משקיעים".
האם כל סטודיו גיימינג יהפוך לחברת AI?
רבינוביץ': "AI היא הפלטפורמה הבאה. כל חברה חייבת לבנות משחקים עם AI".
קויאט: "לא יודע מה יהיה בעתיד. השימוש העיקרי ב-AI זה לייצר משחקים, חוויות שלא ראינו קודם. אבל האם כל סטודיו משחקים יהיה חברת AI? לא".
מרום: "AI זה כלי. בסוף הייחודיות שמגיעה מכל משחק זה ההחלטות לפי ניסיון. זה חשוב, אינטגרלי, אבל לא השאיפה הסופית".
