ועידת התחזיות
מנכ”ל קבוצת אגד חושף: המהירות בקווים הבינעירוניים צנחה בעד 18%
גלעד ריקלין, מנכ"ל אגד, התייחס בוועידת התחזיות של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים והפניקס לפקקים המחריפים והציג את הדרכים שבהן ניתן לתת להם מענה כבר עכשיו - בין היתר באמצעות רשויות מטרופוליניות שינהלו את המערכת, הוספת נת"צים ונהגים ושינויים בקווים הארוכים מדי
גלעד ריקלין, מנכ"ל אגד, התייחס לבעיות הקיימות בתחבורה הציבורית בישראל ועל הדרכים האפשריות לפתור אותן. לדבריו, המדינה אומנם לא מודדת את בעיית הפקקים, אבל לאגד, בשל גודלה, יש אפשרות למדוד זאת. אגד מבצעת 24 אלף נסיעות ביום וכך יכולה למדוד את הנעשה בהן, והנתונים שלה מוכיחים שהפקקים מחריפים. ריקלין אמר את הדברים בוועידת התחזיות של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים והפניקס.
ריקלין הציג נתונים לפיהם בשנתיים האחרונות המהירות הממוצעת בנסיעות בכביש 6 ירדה ב-10%, בכביש 1 שמחבר בין תל אביב לירושלים המהירות ירדה ב-15% ובכביש 4 היא ירדה ב-18%. המשמעות היא שהפקקים מחריפים. לא רק זאת, אלא שהם עתידים להחריף עוד יותר. לדבריו של ריקלין, כמות הרכבים בישראל גבוהה פי 2 מהממוצע במדינות ה-OECD ומספר הרכבים רק עולה, בקצב שגבוה מאשר בממוצע ה-OECD.
לדבריו, הדרך להשתחרר מהפקקים היא להביא את האנשים לתחבורה הציבורית. ריקלין תיאר כי רוב האנשים, משנשאלים על כך בסקרים, מביעים עניין בביצוע המעבר, אבל בפועל אחוז השימוש בתחב"צ נותר נמוך. אפילו בתל אביב, שבה השימוש גבוה מבשאר הארץ, השימוש בתחב"צ מגיע ל-20%, בעוד שבערים באירופה הוא מגיע ל-40% ואף ל-50%.
הסיבה העיקרית לכך, לפי מנכ"ל אגד, היא חוסר דיוק וקושי בעמידה בלוחות זמנים של הקווים הקיימים. הוא הוסיף כי גם מחסור בקווים ישירים הוא סיבה משמעותית לכך שאנשים לא עוברים לתחב"צ.
בשלב זה ריקלין עבר להציג את הפתרונות. לדבריו, תוכניות כמו המטרו הן חשובות אבל הן לטווח ארוך מדי, ויש צעדים שניתן לבצע כבר כעת אך לא מבוצעים או מבוצעים בקצב איטי מדי.
כך, לדבריו, "צריך להעביר את הניהול של התחבורה הציבורית לרשויות מטרופוליניות. המודל הנוכחי שבו משרד התחבורה מנהל את כל התחבורה הציבורית בישראל מירושלים פשוט לא עובד וגם לא מקובל בעולם. ובלי לבצע שינוי בכך יהיה קשה לבצע שינויים אחרים בתחבורה הציבורית".
הוא ציין כי פתרון נוסף הוא נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים, ובשמם המוכר – נת"צים. היתרון המשמעותי בנת"צים הוא מהירות הנסיעה שהם מאפשרים לאוטובוסים, לעומת הרכב הפרטי שנותר תקוע בפקק. לדבריו, הנת"צ יעלה את האטרקטיביות של התחבורה הציבורית ביחס לנסיעה ברכב הפרטי. מעבר לכך, הנת"צ מאפשר להגביר את הוודאות לגבי לוחות הזמנים – משתנה שעליו ריקלין דיבר בתחילת השיחה כמשמעותי עבור הנוסעים הפוטנציאליים. לדבריו, "מהנתונים של אגד, 98% מהנסיעות יוצאות בזמן המיועד, אבל משהאוטובוס נתקע בפקק אני לא יכול להבטיח לנוסע שאותו אוטובוס יגיע בזמן לתחנה שלו".
אגד מפעילה גם קווי תחב"צ באירופה. לדברי המנכ"ל, 30% מהק"מ שאגד נוסעת בהם נמצאים בחו"ל. כחלק מכך, אגד אחראית, באמצעות חברות בנות שלה, על 17% מהתחב"צ בהולנד, עם ארבעה זיכיונות קיימים וחמישי בדרך עד לסוף השנה. "באירופה יש נת"צים, אז אני יודע להבטיח לנוסע את מועד ההגעה ואת משך הנסיעה. לעומת זאת, בארץ אין מספיק נת"צים ובאלו שכן יש אז אין אכיפה".
פתרון אחר שניתן ליישום, לדבריו של ריקלין, הוא רפורמה במבנה הקווים, שבמקרים רבים הם ארוכים ומאספים, מה שמוביל לכך שזמן הנסיעה בהם ארוך מדי. הוא ציין כי "עשינו בשת"פ עם משרד התחבורה שינוי בקווים בנס ציונה והצלחנו להכפיל את מספר הנוסעים", כך שהפוטנציאל בכך מוכח.
הוא ציין שתי בעיות קיימות שמכבידות על התחבורה הציבורית ושמחייבות פיתרון. האחת היא המחסור בנהגים, בסדר גודל של כ-4,000 עד 5,000 נהגים, שבלעדיהם לא ניתן להוסיף נסיעות ולשדרג את השירות לנוסעים. השנייה היא העובדה ש-20%-25% מהנוסעים לא מתקפים ולמעשה לא משלמים על הנסיעות שלהם. מצב זה גורע הכנסות מהמערכת, שהיו יכולות לשמש לשדרוג שלה, והוא גם מונע מהמפעילות נתוני אמת על היקף הנוסעים ועל העומס בקווים - נתונים שנדרשים על מנת לשדרג את השירות.
