ועידת ניו יורק
"כל הקריירה הייתי האישה היחידה בחדר"
כך אמרה ליטל לשם, מייסדת פרוטגו. סנז ישר, מייסדת משותפת של Zafran הוסיפה: "נשים זקוקות ל'צלקת' כדי לעבור ליזמות. אצלי זה היה התקפת סייבר הרסנית על בית חולים שבו עבדתי". ג'סיקה בק, מנכ"לית אלפרד: "הרעיון הוא שהבית יטפל באנשים, ולא אנשים יצטרכו לחשוב כל הזמן איך לטפל בבית"
דינה פסקא רז, שותפה וראש מחלקת טכנולוגיה ב־KPMG: "כשפונים אליי ומציעים להשתתף בפאנלים אני תמיד שואלת אם זה כי צריכים אישה בפאנל. אני תמיד מעדיפה להיות בפאנלים רק אם מזמינים אותי בגלל מה שעשיתי והשגתי, ולכן אני אשמח אם כל אחת תספר בשלב הראשון על המסע שלה". פסקא רז אמרה את הדברים במסגרת פאנל בשיתוף ארגון יזמיות בוועידת ניו יורק של כלכליסט ולאומי.
ליטל לשם, שותפה מייסדת בקרן פרוטגו, שמתמחה בהשקעות בחברות דיפנס־טק שהשלימה גיוס של קרן ראשונה באחרונה: "שירתי שבע שנים כקצינה בצה"ל, לאחר מכן שירתי עוד ארבע שנים וחצי במודיעין, ומשם עברתי לעולם היזמות. ב־2014 הקמתי את החברה שלי קרביין, שפועלת בתחום של ניהול ושדרוג מערכי שירותי חירום, שגייסה 150 מיליון דולר ומעסיקה 200 עובדים. בהמשך עברתי לניו יורק לעבוד במובילאיי, לאחר שנמכרה לאינטל, ומשם לקרן השקעות שמתמחה בתחום הדפנס־טק. ב־2023 חזרתי לארץ, ואחרי 7 באוקטובר החיים שלי השתנו כמו אצל כולם. גויסתי למילואים, ושם שותפתי לי מוזר ואני ראינו את ההזדמנות בתחום הדיפנס וגייסנו 200 מיליון דולר לקרן החדשה שלנו פרוטגו".
סנז ישר, מייסדת משותפת בסטארט־אפ הסייבר Zafran: "בשנתיים האחרונות אני משנה את שוק הסייבר, אנחנו חושבים כמו תוקפים ולא כמו פקידים. אבל לפני עשרים שנה עוד הסתרתי את השיער שלי, וברחתי מהמשטרה האיראנית עד שעליתי לישראל. בהמשך שירתי תקופה ארוכה במודיעין. בגיל 15 מתחיל השינוי אצל בנות, האמונה שאת יכולה להיות מה שאת רוצה. למזלי, פגשתי את האנשים הנכונים בזמנים הנכונים כדי לשרוד ולהפוך לאישה שאני היום".
ג'סיקה בק, מייסדת משותפת ומנכ"לית של אלפרד: "המסע היזמי שלי התחיל בגיל שלוש כשאחי נולד עם תסמונת דאון. גדלתי לעולם הזה שבו אנחנו מנסים לארגן עולם טוב יותר עבורו, וזה השפיע על כל תחומי החיים שלי וגם על היזמות בהמשך. ארבע שנים עבדתי בייעוץ במקינזי, אבל הבנתי שזה לא בשבילי. אז חשבתי על הסטארט־אפ אלפרד, שעוזר בכל מה שקשור להתנהלות של שוכרי דירות ובתים. הרעיון הוא שהבית יטפל באנשים, ולא אנשים יצטרכו לחשוב כל הזמן איך לטפל בבית. זכינו אפילו בתחרות של סטארט־אפים של טק קראנץ ב־2016.
דינה: למה לנשים קשה יותר לצאת לדרך של יזמית? אומרים שהן זקוקות לאירוע דרמטי כלשהו כדי שתהיה להן הנחישות.
ליטל: "המוטיבציה נוצרה אצלי לאחר שבכל פעם שהיה לי רעיון לקרן דיפנס־טק אמרו לי שמדובר בשני קווים מקבילים שלא נפגשים. תעשייה ביטחונית היא תעשייה עתיקה ומסורבלת עם נוכחות גבוהה של גופים ממשלתיים, כאשר היסטורית הענקים כמו רפאל או תעשייה אווירית לא מאפשרים לחברות חדשות לצמוח לצידם. אבל המלחמות השתנו וגם שדה הקרב וזו עובדה. לכן יש הרבה חברות שקמות לשם התמודדות עם המציאות החדשה".
דינה: סנז, גם את עושה סוג של דיפנס־טק.
"כן, אני מסכימה שנשים זקוקות ל'צלקת' כדי לייצר דחיפה לעבור ליזמות. הצלקת שלי היא התמודדות עם התקפת סייבר הרסנית על בית חולים בתפקיד הקודם שלי עוד כשכירה. אני זוכרת את הרופא עומד ליד מטופל חסר הכרה וצועק שאינו יודע מה סוג הדם שלו משום שכל מערכות המחשוב נפרצו ושותקו. אחרי האירוע הזה ידעתי שאני חייבת לשנות את המצב והקמתי את Zafran".
ג'סיקה: "גם אני מסכימה. את החברה הקמתי ממקום של אהבה, ואז זה עבר למקום של כעס - למה הכל קשה עבור אנשים עם מוגבלויות? איך מנהלים בית ומתמודדים עם הבירוקרטיה של חוזי שכירות והיבטים רבים נוספים? כשיש מטרה כזאת, גם כשאתה רוצה לפרוש עשר פעמים, אתה יודע שלמרות הקושי, חייבים להמשיך".
דינה: אנחנו בכל זאת מיעוט, בכל חדר שנכנסות לרוב נמצא את עצמנו לבד. כיצד אתן מתמודדות עם זה?
ליטל: "כל הקריירה הייתי האישה היחידה בחדר, אבל היה לי נוח ואפילו ראיתי בזה יתרון. אני רוצה להימדד בתוצאות ולא במגדר. מעולם לא הרגשתי יחס פחות טוב מפני שאני אישה".
סנז: "אני מרגישה את זה, ולפני כמה שנים הבנתי את זה במיוחד כשהלכתי לפגישה עם לקוח יחד עם עובד שלי שהיה הרבה יותר גבוה ממני. כולם הסתכלו עליו וחיכו לדבריו, אף שאני הייתי אמורה להציג, ואני הייתי הבוס שלו. לכן אנחנו תמיד צריכות לעבוד יותר קשה כדי לקבל את תשומת הלב ואת היחס הראויים".
ג'סיקה: "אני לא רציתי שתהיה לזה משמעות, אבל לאורך הדרך ראיתי שיש נקודות שבהן קשה לאנשים בתפקידים מסוימים ובעולמות מסוימים להתמודד עם אשה. בעיקר כשאני מגייסת כסף אומרים לי: 'זה סטארט־אפ של אישה', ואני עונה להם: 'לא, זה סטארט־אפ של נדל"ן'".
