כלכלת המזון
"המדינה לא יודעת לעשות את מה שעושה המגזר השלישי בהצלת מזון, אז שתתקצב אותו"
כך אמרה ח”כ יסמין פרידמן. עו”ד רוית דינמז יחזקאל, סמנכ”לית לקט ישראל: “אובדן מזון עלה למשק כ־211 מיליארד שקל בתוך עשר שנים”
בפאנל הבוחן מהו המצב בישראל מבחינת המדיניות והחקיקה בנושא ביטחון במזון שוחח צבי זרחיה מכלכליסט עם עו"ד רוית דינמז יחזקאל, סמנכ"לית משפט, ממשל והון אנושי בלקט ישראל, וח"כ יסמין פרידמן.
רוית, מה קרה מאז 2015, שבה דו”ח מבקר המדינה הצביע על היעדר מדיניות כוללת בנושא ביטחון המזון?
"לקט ישראל הרים את הכפפה והחל לאסוף ולפרסם נתונים על אובדן והצלת מזון בישראל. בעשור האחרון חלה התקדמות, אבל לא מספקת.
“אובדן המזון לנפש ירד בכ־13%, אבל האוכלוסייה גדלה, ובפועל אובדן המזון נטו עלה בכ־6%. לאחרונה המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות פרסמו תוכנית להפחתת האובדנים והצלת מזון. התוכנית כן מדברת על יעדים להפחתה והצלה ועל תקציב של 220 מיליון שקל, אבל השאלה אם זה יקרה. הבשורה שאנו עדים לה לאחרונה היא שהמדינה מחייבת את מוסדות הציבור לתרום את עודפי המזון".
ח"כ פרידמן, כיצד הנעת לפעילות בנושא ביטחון המזון?
"בסיור אחד בלקט ישראל הבנתי שהנושא גדול, משמעותי ובלתי נתפס. מדברים על 24 מיליארד שקל בשנה. מדברים על אובדן גדול שהצד השני שלו הוא אנשים שזקוקים למזון. המגזר השלישי עושה מה שהמדינה לא יודעת”.
"כשמשרד החקלאות הציג את תוכנית ביטחון המזון זו היתה פעם ראשונה שהיתה בי מעט תקווה. כשהיה הדיון הנוסף על 220 מיליון שקל שיצילו רק 10% בחמש שנים זה קטסטרופה. אם אתה לוקח את הכסף הזה ונותן אותם לארגוני המגזר השלישי, הם ידעו להגיע הרבה יותר מהר ל־10%. המדינה צריכה להשלים עם זה שהיא לא יודעת לעשות את זה ויש מי שיודע, אז שתתקצב אותם. שאלתי את הארגונים שישבו באותו דיון תוך כמה זמן יגיעו ל־10% אם יקבלו רק 5 מיליון שקל, והם ענו שתוך שנה. אז למה להתעקש? המדינה כשלה בטיפול בזה".
רוית, מה אתם יכולים לעשות כדי לתקצב את ה־220 מיליון שקל?
"אחרי עשור אובדן המזון עלה למשק כ־211 מיליארד שקל, שליש מתקציב המדינה. הפוליטיקאים רוצים להראות את התוצאות לבוחרים באופן מיידי, מניעה היא לא סקסית מספיק. מדובר באירוע כלכלי, באירוע סביבתי. ישראל מחויבת לעמוד ביעדי פליטות החממה וזה 6% מהיעד. זה גם אירוע בריאותי, כ־4% מתקציב הבריאות זה האובדן, 5.8 מיליארד שקל. אנשים משלמים בבריאות שלהם על חוסר ביטחון תזונתי. וכמובן שהצלת מזון זה אירוע רווחה. פורסם דו”ח של ביטוח לאומי ש־450 אלף משקי בית, מיליון וחצי אזרחים שחיים פה, חיים בחוסר ביטחון תזונתי. אפשר להעביר את המקום של השפע למקום של חוסר. אפשר גם לראות אסטרטגית קדימה ולהבין שבסופו של דבר במניעת האובדן ובהצלה שלו אנחנו מממנים את המערכת".
רוית, מה אומרים לכם במשרדי האוצר חקלאות בראיות?
"יש להבדיל בין הפקידות המקצועית, שמבינה את התועלות ומנסה לקדם, ובין הפוליטיקאים שהם בעלי הסמכות והאחריות לקבל את ההחלטות התקציביות. ככל שחולף הזמן אנחנו מתקשים לקבל קשב, כי יש נושאים דחופים אחרים. אני מתייחסת לנושא הזה של אובדן והצלת מזון כלא פחות דחוף מנושאים אחרים. כולם מדברים על יוקר המחיה. 11% מיוקר המחיה נגרמים מאובדן מזון".
יסמין, את בודקת שהחוק שחוקקת עם אזולאי מבוצע?
"אני בקשר עם רוית. אבל אני חייבת לסייג. מטילים את האחריות על הארגונים, כלומר אנחנו חוקקנו חוק, עכשיו תשברו את הראש. מישהו נותן להם תקציב לרכוש משאיות לחלוקת מזון? אי אפשר להגיד אנחנו חוקקנו חוק, ועכשיו המגזר השלישי יטפל. המדינה חייבת לתקצב את זה. זה אינטרס משותף של כולם. קשה לי עם זה שצריך להסביר את זה לאוצר".
רוית, איך תיגזר הפעילות שלכם ב־2026 כשבינתיים אין תקציב?
"לקט ישראל מסתייע בתמיכות של המדינה בערך ב־1%־2%. אם לא יהיה תקציב נסתדר עם ה־98% האחרים, אבל הסוגיה שונה לגמרי. כארגון אני בשאיפה שלא אהיה תלויה במי נמצא בממשלה. זו לא אמורה להיות סוגיה פוליטית. התקציב צריך להיות תקציב שנוגע להפחתה של האובדנים ולהצלה של מזון".
