סגור
תקציב המדינה הוא המסמך המרכזי המבטא את סדרי העדיפויות של ממשלת ישראל. הוא קובע את ההוצאות וההכנסות הצפויות של המדינה לתקופה הקרובה, ומהווה את הכלי המרכזי לניהול המדיניות הכלכלית והחברתית. התקציב מבוסס על תחזיות לגביית מיסים, מימון מהלוואות, ותכנון הוצאות בכל תחום ציבורי: בריאות, חינוך, ביטחון, רווחה ועוד.

הליך אישור תקציב המדינה בכנסת

הליך אישור התקציב עובר שלבים קבועים בחוק:
  • הכנת טיוטה על ידי משרד האוצר
  • הצגתה בפני הממשלה ואישורה
  • דיון ואישור בקריאה ראשונה בכנסת
  • העברת התקציב לוועדת הכספים לבחינה והכנתו לקריאה שנייה ושלישית
  • הצבעה ואישור סופי בכנסת אם התקציב לא מאושר עד למועד שנקבע בחוק, הממשלה פועלת בתקציב חודשי זמני.

מבנה התקציב והחלוקה בין משרדי הממשלה

תקציב המדינה מחולק בין משרדים ממשלתיים, גופים ציבוריים ורשויות מקומיות. החלוקה נקבעת לפי סדרי עדיפויות ממשלתיים ומשקפת את המדיניות הנוכחית של הממשלה. הסעיפים המרכזיים כוללים:
  • ביטחון וביטחון פנים
  • בריאות
  • חינוך והשכלה גבוהה
  • תחבורה ותשתיות
  • רווחה ושירותים חברתיים

תקציב הביטחון

תקציב הביטחון מהווה לעיתים את הסעיף הגדול ביותר בתקציב המדינה. הוא כולל:
  • תקציבי משרד הביטחון
  • שכר והטבות לחיילי קבע וגמלאים
  • רכש ביטחוני, תחזוקה ופיתוח טכנולוגי גובה תקציב הביטחון משתנה בהתאם לצרכים הביטחוניים, המצב האזורי, והחלטות הממשלה.

השפעת התקציב על הביטוח הלאומי

דמי הביטוח הלאומי נגבים מהציבור ונועדו לממן קצבאות כגון:
  • קצבת זקנה
  • קצבת ילדים
  • קצבאות נכות ודמי אבטלה התקציב כולל לעיתים התאמות בדמי הביטוח הלאומי או בהעברות תקציביות לביטוח הלאומי, בהתאם למצב הכלכלי ולתחזיות ההוצאה.

השלכות כלכליות רחבות של התקציב

לתקציב המדינה יש השפעה ישירה על הכלכלה הלאומית. הוא משפיע על:
  • קצב הצמיחה הכלכלית: תקציב המדינה משפיע ישירות על פעילות המשק. השקעות ציבוריות בתחומים כמו תשתיות, חינוך ובריאות עשויות להאיץ את הצמיחה, בעוד קיצוצים חדים עלולים להאט אותה.
  • שיעור האבטלה: הקצאת תקציבים לתוכניות תעסוקה, חינוך מקצועי ופיתוח אזורי יכולה לתרום להפחתת האבטלה, בעוד קיצוצים בשירותים ציבוריים עלולים להוביל לפיטורים ולעלייה בשיעורי האבטלה.
  • רמת הגירעון והחוב הלאומי: גירעון תקציבי מתרחש כאשר הוצאות המדינה עולות על הכנסותיה. גירעון מתמשך מעלה את החוב הלאומי, ומחייב מדיניות זהירה כדי לשמור על יציבות פיננסית.
  • מדיניות המיסוי וההשקעות הציבוריות: תקציב המדינה קובע את שיעורי המס הישירים והעקיפים, וכן את היקף ההשקעות הציבוריות בתחומים כמו תשתיות, חדשנות, ובריאות. איזון נכון בין גביית מיסים להשקעות הוא חיוני לעידוד צמיחה ולצמצום פערים חברתיים.
ניהול פיסקלי אחראי מאפשר שמירה על יציבות כלכלית לאורך זמן, בעוד שגירעונות גבוהים עלולים להוביל ללחצים על המשק.

השפעת התקציב על האזרחים

החלטות התקציב קובעות את היקף ואיכות השירותים הציבוריים:
  • תקציבי החינוך והבריאות משפיעים על זמינות ואיכות השירותים
  • השקעות בתשתיות משפיעות על תחבורה, מים, אנרגיה ודיור
  • מיסוי משפיע על שכר נטו, יוקר מחיה והיכולת לחסוך
  • שירותים חברתיים וקצבאות משפיעים על אוכלוסיות מוחלשות

ביקורת ציבורית ופוליטית

תמיד קיימת ביקורת על תקציב המדינה, המובעת על ידי מפלגות, עמותות, כלכלנים ואזרחים:
  • איזון בין הוצאות ביטחוניות להוצאות אזרחיות: אחת הטענות המרכזיות המועלות נוגעת לחלוקת התקציב בין מערכת הביטחון לבין תחומים אזרחיים כמו חינוך, בריאות ורווחה. מבקרי התקציב טוענים לעיתים כי ההוצאה הביטחונית מוגזמת ופוגעת ביכולת המדינה להשקיע בצרכים החברתיים של האוכלוסייה. מנגד, יש הרואים בהוצאה זו חיונית לשמירה על ביטחון המדינה.
  • שקיפות בהקצאות: דרישה מתמשכת מצד הציבור והארגונים האזרחיים היא לחשיפה מלאה של פרטי התקציב, כולל סעיפים חסויים, הקצאות למטרות פוליטיות והעברות תקציביות בין משרדים. שקיפות גבוהה תורמת לאמון הציבור ומקטינה חשש לשימוש לא תקין בכספי ציבור.
  • תמיכה באוכלוסיות מוחלשות מול אינטרסים כלכליים גדולים: אחת הביקורות החוזרות היא שהתקציב משרת לעיתים אינטרסים של קבוצות חזקות – מגזרים עסקיים, תעשיות ביטחוניות או קבוצות לחץ – על חשבון אוכלוסיות מוחלשות הזקוקות לתמיכה ממשלתית בתחומי תעסוקה, חינוך, רווחה ובריאות.
תקציב המדינה הוא המסמך המרכזי המבטא את סדרי העדיפויות של ממשלת ישראל. הוא קובע את ההוצאות וההכנסות הצפויות של המדינה לתקופה הקרובה, ומהווה את הכלי המרכזי לניהול המדיניות הכלכלית והחברתית. התקציב מבוסס על תחזיות לגביית מיסים, מימון מהלוואות, ותכנון הוצאות בכל תחום ציבורי: בריאות, חינוך, ביטחון, רווחה ועוד.

הליך אישור תקציב המדינה בכנסת

הליך אישור התקציב עובר שלבים קבועים בחוק:
  • הכנת טיוטה על ידי משרד האוצר
  • הצגתה בפני הממשלה ואישורה
  • דיון ואישור בקריאה ראשונה בכנסת
  • העברת התקציב לוועדת הכספים לבחינה והכנתו לקריאה שנייה ושלישית
  • הצבעה ואישור סופי בכנסת אם התקציב לא מאושר עד למועד שנקבע בחוק, הממשלה פועלת בתקציב חודשי זמני.

מבנה התקציב והחלוקה בין משרדי הממשלה

תקציב המדינה מחולק בין משרדים ממשלתיים, גופים ציבוריים ורשויות מקומיות. החלוקה נקבעת לפי סדרי עדיפויות ממשלתיים ומשקפת את המדיניות הנוכחית של הממשלה. הסעיפים המרכזיים כוללים:
  • ביטחון וביטחון פנים
  • בריאות
  • חינוך והשכלה גבוהה
  • תחבורה ותשתיות
  • רווחה ושירותים חברתיים

תקציב הביטחון

תקציב הביטחון מהווה לעיתים את הסעיף הגדול ביותר בתקציב המדינה. הוא כולל:
  • תקציבי משרד הביטחון
  • שכר והטבות לחיילי קבע וגמלאים
  • רכש ביטחוני, תחזוקה ופיתוח טכנולוגי גובה תקציב הביטחון משתנה בהתאם לצרכים הביטחוניים, המצב האזורי, והחלטות הממשלה.

השפעת התקציב על הביטוח הלאומי

דמי הביטוח הלאומי נגבים מהציבור ונועדו לממן קצבאות כגון:
  • קצבת זקנה
  • קצבת ילדים
  • קצבאות נכות ודמי אבטלה התקציב כולל לעיתים התאמות בדמי הביטוח הלאומי או בהעברות תקציביות לביטוח הלאומי, בהתאם למצב הכלכלי ולתחזיות ההוצאה.

השלכות כלכליות רחבות של התקציב

לתקציב המדינה יש השפעה ישירה על הכלכלה הלאומית. הוא משפיע על:
  • קצב הצמיחה הכלכלית: תקציב המדינה משפיע ישירות על פעילות המשק. השקעות ציבוריות בתחומים כמו תשתיות, חינוך ובריאות עשויות להאיץ את הצמיחה, בעוד קיצוצים חדים עלולים להאט אותה.
  • שיעור האבטלה: הקצאת תקציבים לתוכניות תעסוקה, חינוך מקצועי ופיתוח אזורי יכולה לתרום להפחתת האבטלה, בעוד קיצוצים בשירותים ציבוריים עלולים להוביל לפיטורים ולעלייה בשיעורי האבטלה.
  • רמת הגירעון והחוב הלאומי: גירעון תקציבי מתרחש כאשר הוצאות המדינה עולות על הכנסותיה. גירעון מתמשך מעלה את החוב הלאומי, ומחייב מדיניות זהירה כדי לשמור על יציבות פיננסית.
  • מדיניות המיסוי וההשקעות הציבוריות: תקציב המדינה קובע את שיעורי המס הישירים והעקיפים, וכן את היקף ההשקעות הציבוריות בתחומים כמו תשתיות, חדשנות, ובריאות. איזון נכון בין גביית מיסים להשקעות הוא חיוני לעידוד צמיחה ולצמצום פערים חברתיים.
ניהול פיסקלי אחראי מאפשר שמירה על יציבות כלכלית לאורך זמן, בעוד שגירעונות גבוהים עלולים להוביל ללחצים על המשק.

השפעת התקציב על האזרחים

החלטות התקציב קובעות את היקף ואיכות השירותים הציבוריים:
  • תקציבי החינוך והבריאות משפיעים על זמינות ואיכות השירותים
  • השקעות בתשתיות משפיעות על תחבורה, מים, אנרגיה ודיור
  • מיסוי משפיע על שכר נטו, יוקר מחיה והיכולת לחסוך
  • שירותים חברתיים וקצבאות משפיעים על אוכלוסיות מוחלשות

ביקורת ציבורית ופוליטית

תמיד קיימת ביקורת על תקציב המדינה, המובעת על ידי מפלגות, עמותות, כלכלנים ואזרחים:
  • איזון בין הוצאות ביטחוניות להוצאות אזרחיות: אחת הטענות המרכזיות המועלות נוגעת לחלוקת התקציב בין מערכת הביטחון לבין תחומים אזרחיים כמו חינוך, בריאות ורווחה. מבקרי התקציב טוענים לעיתים כי ההוצאה הביטחונית מוגזמת ופוגעת ביכולת המדינה להשקיע בצרכים החברתיים של האוכלוסייה. מנגד, יש הרואים בהוצאה זו חיונית לשמירה על ביטחון המדינה.
  • שקיפות בהקצאות: דרישה מתמשכת מצד הציבור והארגונים האזרחיים היא לחשיפה מלאה של פרטי התקציב, כולל סעיפים חסויים, הקצאות למטרות פוליטיות והעברות תקציביות בין משרדים. שקיפות גבוהה תורמת לאמון הציבור ומקטינה חשש לשימוש לא תקין בכספי ציבור.
  • תמיכה באוכלוסיות מוחלשות מול אינטרסים כלכליים גדולים: אחת הביקורות החוזרות היא שהתקציב משרת לעיתים אינטרסים של קבוצות חזקות – מגזרים עסקיים, תעשיות ביטחוניות או קבוצות לחץ – על חשבון אוכלוסיות מוחלשות הזקוקות לתמיכה ממשלתית בתחומי תעסוקה, חינוך, רווחה ובריאות.