מלאכים בשמי הטק: האם נפתח עידן חדש של הזדמנויות לאנג'לים בהייטק הישראלי?
תעשיית הטק חווה שיבוש עמוק נוכח האצה באימוץ טכנולוגיות AI וטכנולוגיות דיפ־טק, ולפי הערכות רשות החדשנות, ישראל ניצבת כיום במקום הראשון בעולם בשיעור ההשקעה בדיפ־טק מתוך התמ"ג – לפני שבדיה וארצות הברית (שם המספרים המוחלטים כמובן הרבה יותר גדולים). לאחר תקופה שבה חברות רבות לא גייסו הון והתבססו על סבבים קודמים, להערכתנו כ-70 אחוזים מהחברות בישראל מחפשות לגייס הון, תוך התמודדות עם שינויים גיאו-פוליטיים, משבר כלכלי מתמשך, שינוי בהרכב הקרנות הפעילות באקוסיסטם ומאפייני ההשקעות.
דווקא בתקופה הנוכחית, קל יותר לחברות צעירות לגייס הון לעומת חברות בוגרות, שכן קרנות ההון סיכון מתמקדות במדדים כמו הכנסות ורווחיות, מה שמקשה על חברות בשלות יותר ומעיד על חוסר סבלנות בשוק לתהליכי הבשלה. במקביל, יזמים סדרתיים עם רקורד מוכח חוזרים לשוק, מקימים סטארטאפים חדשים ומגייסים בשלבים מוקדמים, לעיתים על חשבון יזמים צעירים וחסרי ניסיון. מגמות אלו יוצרות חלון הזדמנויות לכניסת אנג'לים חדשים ומשקפות פוטנציאל משמעותי לחיזוק האקוסיסטם כולו.
מי הם האנג'לים החדשים?
גל האקזיטים של העשור האחרון יצר קהילה נרחבת של יזמים ובכירים עם הון פנוי, ניסיון ונכונות להשקיע בטק הישראלי. לפי הערכתנו, כחמישית מתמורות האקזיטים הגיעו ליזמים וליזמות, ויצרו פוטנציאל השקעה של מיליארדי דולרים על ידם. לאחרונה פורסמה רשימה של כאלף אנג'לים פעילים, אך להערכתנו מספרם גבוה יותר וכולל גם משקיעים מחו"ל. לצידם ניכרת מעורבות גוברת גם של בכירים ובכירות בחברות טכנולוגיה בעלי ניסיון ניהולי ותפעולי עשיר. מגמה נוספת היא עלייה בהשקעות משותפות באמצעות סינדיקטים של אנג'לים היוצרים רשת עסקית עבור החברות בהן השקיעו.
הערך שמביאים איתם אנג'לים אינו מתמצה בהזרמת הון בלבד, אלא גם בליווי אישי, אסטרטגי ומקצועי, ולעיתים משמשים כמנטורים או שותפים אסטרטגיים. רבים מהאנג'לים בוחרים ללוות את היזמים לאורך הדרך ומסייעים בבניית הגיוס הבא והבאת משקיעים. אנג'לים בעלי רקע יזמי, מבינים לעומק את אתגרי היזמות, נוכחותם בסיבוב מחזקת את אמון המשקיעים, בשל ניסיונם, היכרותם עם השוק, המייסדים והטכנולוגיה, ומסייעת גם בתהליך ה-Due Diligence .
תמריצים ממשלתיים לעידוד השקעות אנג'לים
המדינה מעודדת השקעות אנג'לים בחברות צעירות עתירות מו"פ, בדומה למודלים המקובלים בעולם. בארה"ב לדוגמה, קיימות הטבות מס נרחבות בהן פטור מלא ממס רווחי הון בתנאים מסוימים, וקיזוז הפסדים כהפסד רגיל. בחלק מהמדינות בארה"ב, כמו מינסוטה וויסקונסין, מוענק זיכוי מס של עד 25% על ההשקעה.
בשנים האחרונות גובשו בישראל תמריצים ממשלתיים להשקעות אנג'לים – הן בהטבות מס ישירות למשקיעים, והן מענקים לחברות עצמן, דרך רשות החדשנות. כך, במסגרת חוק האנג'לים החדש, משקיעים יכולים לדחות חלק מתשלומי המס באמצעות זיכוי במס במועד ההשקעה. המשקיע לא ישלם מס על הרווחים עד למועד מכירת המניות בחברה, ובמידה והיא תיסגר, לא ישולם המס כלל. החוק הנוכחי מפחית באופן משמעותי את הסיכון שלוקחים על עצמם האנג'לים.
הטבה נוספת - דחיית תשלום מס רווחי ההון במקרה של "השקעה חוזרת". אנג'לים שמכרו מניות של סטארט-אפ ישראלי ברווח יכולים להשקיע אותו בחברת מו"פ אחרת שעומדת בתנאי החוק, בתוך שנה מהמכירה. הטבה זו מוגבלת לעד חמישה מיליון שקל לחברה, ומאפשרת "לגלגל" את הרווח, במקום לשלם עליו מס באופן מיידי.
במקביל, רשות החדשנות מציעה כלים להפחתת הסיכון עבור החברות ועבור המשקיעים. למשל, באמצעות "קרן ההזנק" המסייעת לחברות מו"פ צעירות החל משלב הרעיון ועד לצמיחה ראשונית. הקרן משתתפת במימון יחד עם האנג'לים והמשקיעים המוסדיים, ומאפשרת סבבי גיוס שמבוססים על חלוקת סיכון עם המדינה.
הטבות אלו עשויות לשנות את כללי המשחק, אך מנסיוננו אנג'לים רבים כלל אינם לוקחים אותן בחשבון כשהם בוחנים השקעות. רבים אינם מודעים להטבות, לא מכירים את הקריטריונים או לא משלבים אפשרויות אלו בתהליך קבלת ההחלטות. כדי לממש את הפוטנציאל האמיתי של שוק האנג'לים בישראל, יש צורך במודעות גבוהה יותר ובעבודה יזומה מצד משקיעים, שתביא לתכנון נכון יותר של מבנה ההשקעה, שיאפשר למצות את כל המעטפת שהמדינה מציעה.
תעשיית הטק הישראלית ניצבת בפתחו של עידן חדש ואתגרים חדשים. הגברת שיתופי פעולה בין קרנות ההון סיכון לבין אנג'לים עשויה להביא בשורה חיובית ויתרונות לסטארטאפים הישראלים. גידול במימוש מעטפת הכלים שמציעה המדינה מהווה פוטנציאל משמעותי להגדיל את היקף השקעתם ואת השפעתם על הצמיחה של החברות ועל ההייטק הישראלי.
מורן מסד הדר היא שותפת ביקורת הייטק ב-Deloitte ישראל; יאיר שניר הוא שותף מנהל ב-Dell Technologies Capital
