איך מגנים על מהפכה? האתגר של המחשוב הקוונטי
המחשוב הקוונטי עשוי לשנות את העולם, אך הדרך לשם עוד ארוכה ומורכבת. רק מי שיידע לשלב בין פיזיקה לאסטרטגיה עסקית – יוביל את העתיד
תחום המחשוב הקוונטי עובר בשנים האחרונות מהפכה שקטה, אך כזו שעשויה להיות הרעש הגדול הבא בעולם הטכנולוגיה. מה שהחל כניסוי מחשבתי ותוצאות מוזרות במעבדות הפיזיקה הופך בהדרגה לתחום תחרותי שבו מעורבות ענקיות טכנולוגיה, ממשלות ויזמים שמבינים כי מאחורי המשוואות המורכבות מסתתרת הזדמנות עסקית אדירה.
מפרס הנובל לפיזיקה שהוענק לחלוצי המעגלים הסופר־מוליכים כיחידות חישוב קוונטי, דרך ההכרזות של IBM וגוגל על פריצות דרך, מערכי תוכנה ובקרה ייעודיים ושירותי ענן ועד לנוכחות של חברות כמו אנבידיה שמפתחות רכיבי קישוריות ייעודיים – נדמה שהמירוץ הקוונטי כבר החל. מדינות רבות מזהות במחשוב הקוונטי פוטנציאל של יתרון אסטרטגי לאומי, במיוחד בהקשר של הצפנה ואבטחת מידע, ומזרימות משאבים בהתאם.
מחשוב קוונטי נשען על עקרונות פיזיקליים ייחודיים – התאבכות הסתברויות ושיזור – המאפשרים לו לבצע חישובים במקביל ולשמור על קשרים פנימיים בין יחידות חישוב בלי צורך בתקשורת ישירה. שתי התופעות הללו מאפשרות עוצמות חישוב שאינן נגישות למחשבים הקלאסיים: פתרון בעיות הצפנה, אופטימיזציה ולמידת מכונה, לצד סימולציה של תהליכים מולקולריים וחומריים מורכבים.
אך לצד הפוטנציאל האדיר עומדים אתגרים הנדסיים כמעט בלתי נתפסים – צורך בקירור קיצוני, התמודדות עם רגישות קיצונית לרעש, מגבלות פיזיקליות על שכפול מידע ואפילו חוסר היכולת למדוד ישירות את תוצאות החישוב. כל אלה הופכים את הדרך אל המחשב הקוונטי המסחרי ליקרה, ארוכה ורבת סיכונים.
הטכנולוגיה המובילה כיום – קיוביטים סופר־מוליכים – מזכירה את ימי השפופרות של תחילת עידן המחשוב הדיגיטלי: היא מהווה הוכחת היתכנות היסטורית אך גם סובלת מסרבול ומרגישות לשגיאות. ייתכן שבעתיד תתחולל גם כאן מהפכה נוספת, כאשר יבשילו טכנולוגיות חדשות כמו יונים כלואים, חישוב אופטי או חישוב קוונטי בטמפרטורת החדר. אך עד אז, נראה כי המציאות תהיה היברידית – מחשבים קלאסיים שישתמשו במחשוב קוונטי כדי להאיץ חישובים מסובכים, לצד פתרונות תקשורת לוויינית להחלפת מפתחות קוונטיים.
לצד האתגרים המדעיים, נדרש גם אתגר בתחום הפטנטים – כיצד מגנים על חדשנות טכנולוגית בעלת אופק כה רחוק למימוש עסקי? בניגוד לטכנולוגיות הנדסיות רגילות, מחשוב קוונטי דומה מבחינת ההשקעה והסיכון לתחום הפארמה: אופק המסחור ארוך, הסיכון גבוה, וההצלחה תלויה במידה רבה בהימור נכון על כיוונים טכנולוגיים.
לכן, אסטרטגיית קניין רוחני מושכלת חשובה כדי להגן ולאפשר הצלחה של הפתרונות ההנדסיים. יש לזהות את הליבה החדשנית שתישאר רלוונטית לטווח ארוך ולהגן עליה בפטנטים חזקים, אך להיזהר מלהשקיע משאבים רבים מדי בפתרונות טכנולוגיים שצפויים להיות לא רלוונטיים לפני שיניבו ערך ממשי.
הגישה הנכונה במירוץ הקוונטי מבחינת ההגנה בפטנטים היא לתעדף נכון את ההגנה על ההמצאות. פטנטים ממוקדים גיאוגרפית, קצרי טווח וקשורים ליישומים מעשיים כמו תוכנות בקרה או אינטגרציה היברידית, יכולים להגן על תזרים ההכנסות בטווח הקרוב, בעוד פטנטים עקרוניים יותר ישמשו כבסיס לאסטרטגיה ארוכת טווח. ניהול קניין רוחני חכם, עם תקציב מוגדר ויכולת לוותר על מה שכבר לא רלוונטי, יהפוך לגורם מכריע בהצלחת החברות הפועלות בתחום.
בסופו של דבר, העתיד של המחשוב הקוונטי לא ייקבע רק על ידי פיזיקאים, מתמטיקאים ומהנדסים, אלא גם על ידי מי שיידעו לתכנן נכון את הדרך לשם מבחינה עסקית. בנוסף לטכנולוגיה פורצת דרך, נדרשות גם תבונה ניהולית ויכולת הבחנה בין עיקר לטפל כדי להפוך את התיאוריה הקוונטית למציאות כלכלית רווחית. המחשוב הקוונטי עוד רחוק מלהיות חלק משגרת חיינו, אך הוא כבר כאן – והוא מזכיר לנו שגם בעידן של ביטים ושיזורים, העתיד שייך לאלה שחושבים כמה צעדים קדימה.
ד"ר אופיר טל הוא עורך פטנטים בכיר במשרד פרל כהן
