ה־AI של דיפסיק גרר פאניקה בשוק המניות
קהילת הטק האמריקאית הסתערה על אפליקציית דיפסיק, ובתוך כמה שעות נמחקו יותר מטריליון דולר מרמות השיא של וול סטריט בנפילה של מניות הטכנולוגיה. האם שימוש נרחב יגלה שמדובר רק במוצר חיקוי סיני? ומה ירוויחו היזמים הישראלים?
הסינים לא יכלו לייחל לנקמה מתוקה ומספקת יותר באמריקאיים מאשר לפגוע בהם איפה שזה הכי כואב: בשוק המניות. וגם לעשות זאת בטיימינג שאין מדהים ממנו: שבוע אחרי כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. אפליקציה "קטנה" שהושקעו בה לכאורה רק כ־5 מיליון דולר לא רק הגחיכה את המיליארדים הרבים שהשקיעו חברות הביג־טק האמריקאיות במודלי השפה הגדולים שלהן, אלא גם מחקה יותר מטריליון דולר מוול סטריט בתוך שעות בלבד.
אם זה לא היה כואב בכיס, גם לישראלים הרבים שחשופים למדד S&P 500 בתיקי ההשקעות שלהם ובפנסיות, זה יכול היה להיות כמעט משעשע. אחרי הכל, המנכ"ל של דיפסיק (DeepSeek), החברה שחוללה את הדרמה, הוקמה על ידי ליאנג וונפנג הסיני שמראש שם לו כיעד לפתח אלגוריתם שיוכל לזהות דפוסים המשפיעים על מחירי המניות, כך פורסם בפייננשל טיימס.
גישה חופשית לתוכנה סינית
את עיקר הפגיעה ספג מדד מניות הטכנולוגיה נאסד"ק שאיבד 3.1% מערכו אתמול. מדד S&P 500, שהפך לעתיר מניות טכנולוגיה גם הוא, ירד ב-1.5% ואילו מדד דאו ג'ונס סיים את היום דווקא בעלייה של 0.7%. הנפגעת העיקרית מהצונאמי הסיני היתה כמובן מלכת השוק אנבידיה שקרסה ב־16.9% ורשמה את מחיקת השווי היומית הגבוהה אי פעם בוול סטריט.
החברה, שלה מרכז פיתוח גדול גם בישראל, נהפכה בשבועות האחרונים לחברה הגדולה ביותר במונחי שווי שוק בוול סטריט, לאחר שעקפה את אפל והגיעה ל־3.5 טריליון דולר. רוב השווי התבסס על ההנחה שהבינה המלאכותית הג'נרטיבית לא יכולה להתקיים ללא אספקה קבועה ונרחבת של מעבדיה. הסינים חשפו בסוף השבוע, שיכולה וגם יכולה, כאשר פיתחו, לפי הגרסה הרשמית לפחות, מודל שפה שלא נופל מ־ChatGpt ודומותיה, בתוך חודשים ספורים ובעלות של קצת יותר מ־ 5 מיליון דולר. לפי פרסומים, דיפסיק הסתפקה במשהו כמו 2,000 שבבים של אנבידיה לעומת עשרות אלפי שבבים ששימשו חברות כמו OpenAi או גוגל לאימון המודלים שלהן.
אבל זו רק הגרסה הרשמית, הראשונית, ואסור לשכוח שבכל זאת מדובר בסין שיש לה היסטוריה ארוכה של העלמת חלקי מידע חיוניים על מעורבות ממשלתית בשלל מיזמים ואפילו זיוף של נתוני מאקרו. קהילת הטק האמריקאית (וגם הישראלית) הסתערה ללא היסוס על אפליקציית דיפסיק כשהיא מספקת לתוכנה הסינית העלומה גישה חופשית לסמארטפונים שלה, למרות שרק לפני רגע נלחמה על חסימת גישה לטיק טוק בארה"ב.
הסיפור על קרן גידור והמשקיע הצעיר שעומדים מאחורי הפיתוח, כמעט ללא שבבי אנבידיה או מעורבות של כסף גדול, הצית את הדמיון מחד והפחיד מאידך, אך ייתכן שזה רק סיפור ולא המציאות. כבר אתמול ככל שעבר הזמן, אפשר היה לראות את ניצני הספקות בדינמיקה של ההתרחשויות בעולם האמיתי, כלומר ברשת ה־X. בסוף השבוע מארק אנדריסן, שותף מייסד בקרן הון סיכון אנדריסן הורוביץ ואחת הדמויות המשפיעות בעולם הטכולוגיה, עוד קבע שמדובר ב"רגע הספוטניק" של AI. בכך הוא ריפרר לעידן המלחמה הקרה, כאשר רוסיה הצליחה לשגר ראשונה לפני ארה"ב לווין לחלל וירתה את יריית הפתיחה למירוץ לחלל. אלא שאתמול הוא, ורבים נוספים, כבר התקררו מעט לאחר ההלם הראשוני והבינו שהדרך לנצחון הסיני המוחלט בבינה המלאכותית עוד רחוקה. אחרי הכל, היה זה רגע הספוטניק ב־1957, שדחף את ארה"ב להצטיין ולנחות ראשונה על הירח ב־1969.
תמחור מנופח בשוק המניות
הנפילות בוול סטריט, שהגיעו באדיבות מניות השבבים כגון נובה וטאואר גם לבורסת תל אביב שנסגרה בירידה חדה של 2.3%, הן כמובן אמיתיות מאוד. אבל רוב הסיכויים שמבחינת הבורסה לא מדובר ברגע היסטורי, אלא יותר רגע היסטרי. הוא מגיע לשווקים כשהם ברמות גבוהות מאוד ובחלק מהמקרים, כמו של אנבידיה למשל, מנופחות ולכן לא צריך הרבה כדי להפיל אותם. חלק גדול מהתמחור המנופח בשוק המניות מיוחס למהפכת ה־AI, שמשפיעה לא רק ישירות על מניות חברות הביג־טק שמעורבות בפיתוח הכלים, אלא גם על חברות שאינן נמנות על סקטור הטכנולוגיה. כמו למשל יצרניות חשמל שאמורות לחוות ביקושים גבוהים יותר ככל שיתרבו דאטה סנטרים זוללי חשמל. על כן גם מניות של חברות כמו VISTRA או קונסטליישן אנרג'י צללו אתמול בשיעורים דו ספרתיים של 18%-15%.
מה הלאה? ככל שהמשתמשים ימשיכו לשחק יותר עם האפליקציה הסינית ולאתגר אותה, הם עשויים לגלות שהיא מזכירה מוצרים מעלי אקספרס. מבחינה חיצונית בפעולות הבסיסיות הם די דומים למקור, אבל ברגע שקצת מותחים את הגבולות, הם קורסים ולא מספקים את הסחורה. כרגע ההתלהבות היא בעיקר ממתן תשובות של משתמשי קצה פרטיים ולא בשוק הארגוני, אבל הכסף הגדול עבור יישומי הבינה המלאכותית נמצא בשוק הארגוני וספק אם חברות מערביות ימהרו לבסס את רגל ה־AI שלהן על פתרון סיני דווקא.
אבל גם אם האפקליציה של דיפסיק היא פריצת דרך אמיתית ויתברר לאורך זמן כי המודל עובד טוב, לא מדובר בהכרח רק בהשפעות שליליות. מספיק להסתכל על אנבידיה שכבר מתחילה להזכיר מונופול שמרשה לעצמו לגבות מחירים גבוהים על המעבדים המבוקשים, תוך פגיעה ברווחיות של לקוחותיה. אם פיתוח יישומי AI יהפוך לזול יותר ונגיש יותר, עסקים שהם לא גוגל, מיקרוסופט ואמזון, רק ירוויחו מכך. עבור מדינות מחוץ לארה"ב בכלל וישראל בפרט, יש משמעות נוספת - המירוץ אל AI עוד לא הוכרע. ישראל בנתה את האתוס שלה ואת הסטארט־אפ ניישן על משברים וצרכים שיש לספק בעלויות נמוכות ואם עוד אפשר לערער על ההגמוניה האמריקאית בבינה מלאכותית ג'נרטיבית עם מודל זול וחצוף, מי אם לא יזמים ישראלים יכולים לעשות את זה טוב יותר?
