אקלים־טק ישראלי 2024: אפס סטארט־אפים חדשים בתחום האנרגיה הנקייה
בשנת 2024 נרשמה ירידה חדה של כ־40% בהשקעות בארץ בטכנולוגיות אקלים ‰ התחום החיוני של אנרגיה מתחדשת ננטש לגמרי ולא הוקמה אף חברה בתחום ‰ תחום הפודטק עדיין מושך השקעות בישראל, אך נמצא בשקיעה עולמית
שנת 2024 היתה מאתגרת לסטארט־אפים ומשקיעים בתחום האקלים־טק, ו־2025 מציבה סימן שאלה גדול על רקע כהונתו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, שמכנה את שינויי האקלים "מתיחה" ודוחף להרחבה של תעשיות הנפט והגז. דו"ח חדש של רשות החדשנות מצביע על מגמה מדאיגה של נסיגה בהשקעות. מהדו"ח עולה כי ההשקעות באקלים־טק בישראל ירדו אשתקד ל־613 מיליון דולר לעומת מיליארד דולר ב־2023 (ירידה של 39%), ולעומת 2.27 מיליארד דולר ב־2022. הירידה ב־2024 דומה לירידה הגלובלית בשיעור של 41% שנרשמה בהשקעות אקלים־טק. חשוב לציין שרשות החדשנות עצמה אחראית לחלק נכבד מההשקעות: 105 מיליון דולר אשתקד ו־82 מיליון דולר ב־2023. אלא שהנתון הדרמטי ביותר הוא שבתחום הקריטי של אנרגיה נקייה לא הוקם ב־2024 אפילו לא סטארט־אפ אחד.
זירת האקלים־טק כוללת סטארט־אפים שמטרתם להפחית את פליטות גזי החממה העולמיים באופן ישיר או עקיף, או כאלה המציגים פתרון כלשהו בתחום. כך, למשל, מיזמי אנרגיה, מזון וחקלאות, או כלי חישוב שונים שנועדו לסייע למשקיעים וחברות. האקלים־טק הפך לאחד המגזרים הטכנולוגיים החזקים בעולם, עם השקעות של 32 מיליארד דולר ב־2023, ותחזית להגיע ל־2 טריליון דולר עד 2030 – שהם 2%-1% מהתמ"ג העולמי.
למרות תדמיתה החדשנית, ישראל משתרכת מאחור בתחום האקלים־טק. ב־2023 עמדו ההשקעות בתחום על 14.5% מכלל ההשקעות הטכנולוגיות, וב־2024 ירד החלק ל־6.4%. אם ב־2023 התקיימו 135 סבבי השקעה בתחום, ב־2024 כבר ירד המספר ל־90 סבבים (צניחה של 33%), ומעל 90% מהם נסמכו על משקיעים זרים. רק 14 סבבי גיוס ב־2024 היו משמעותיים (מעל 10 מיליון דולר). יש גם בשורות טובות: 58% מהסטארט־אפים בתחום נמצאים בשלבי Pre-Seed ו־Seed, מה שמעיד על אקוסיסטם מתפתח עם פוטנציאל עתידי. אך האם השוק המקומי צועד בכיוונים הנדרשים ביותר לשוק הגלובלי? לא בטוח.
לפי דו"ח רשות החדשנות, בשיתוף יוזמת פלנטק, בישראל פועלות 946 חברות אקלים־טק. 38% מהן פעלו ב־2024 בתחום של טכנולוגיות מזון חדשניות, 13% בחקלאות אקלימית חכמה. אלא שכאמור אף חברה חדשה לא עסקה במערכות אנרגיה נקייה – שהוא התחום החשוב ביותר להתמודדות עם שינויי האקלים, שכן אנרגיה פוסילית היא המחולל העיקרי של פליטות גזי חממה בעולם, והיא גם זו שמושכת השקעות עתק. ב־2024 לא נוסדה אף חברה בתחום בישראל - מה שמעיד על הפוטנציאל המפוספס.
אחת הסיבות האפשריות להיעדר חברות בתחום בישראל הן התוכניות האטרקטיביות שהציע ממשל ביידן בארה"ב לחברות בתחום, לרבות מימון נדיב, וכן הנוחות של יזמים לבצע פיילוטים במדינות שבהן התשתיות לכך טובות יותר. אולם זהו הסבר חלקי בלבד, שכן חברות העוסקות בניידות ובתחבורה בת־קיימא היוו 13% מהסטארט־אפים החדשים בארץ, אף שגם הן יכלו למצוא בית חם מעבר לים.
תחום טכנולוגיות המזון פופולרי יחסית בישראל, אבל דווקא נמצא בשקיעה עולמית וסובל מאובדן אמון המשקיעים. ההשקעות העולמיות בפודטק ירדו משמעותית. לאחר שיא של 61.2 מיליארד דולר ב־2021, הן ירדו ל־15.1 מיליארד דולר ב־2023. בתחליפי חלבון, תחום שבו ישראל מתמחה, ההשקעות בעולם צנחו ב־27% ב־2024. הירידה משמעותית במיוחד בתחומי החלבון הצמחי (64%) ובשר מתורבת (40%). ללא שוק בינלאומי ואמון של משקיעים לאורך זמן, לאקו סיסטם הישראלי יהיה קשה מאוד לצמוח בטווח הארוך.
מדוע ישראל אינה כר פורה לפריחת סטארט־אפים בתחומי האנרגיה, אף על פי שהאקדמיה המקומית דווקא שופעת מו״פ בתחום? יש לכך שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא השקעה ממשלתית מצומצמת יחסית, אחרי שהממשלה בחרה להשקיע בעשור האחרון הון רב בחלבון ופודטק - תחומים שכיום נמצאים דווקא בירידה בעולם. השנייה היא מחסור בתשתית "ארגז חול" לפיתוח סטארט־אפים בתחום לאחר השלב הראשוני, כשבעולם יש תשתית ומימון אטרקטיביים יותר. בעבר הבטיח רה”מ נפתלי בנט להקים "ארגז חול" למיזמי אקלים־טק בישראל, להסיר חסמים ולטפל בנושא באופן ישיר. אבל ההבטחה הזאת נותרה על הנייר ונעלמה במהירות יחד עם ממשלתו. בשוק הזקוק להשקעות ראשוניות גבוהות, מקום להתפתח בו ורגולציה תומכת, לישראל יהיה קשה להתרומם.
"אין כאן מספיק ביקוש לחדשנות"
"יש המון חוקרים באקדמיה והמון יזמים רעבים שמגיעים לתחום ורוצים לעשות משהו עם אימפקט אמיתי שיזיז את המחט", אומר אשל ליפמן, יזם ושותף עצמאי בקרן Extantia. ״אבל כדי לפתור בעיות, צריך בעלי עניין מצד הביקוש לחדשנות, שיעזרו לסטארט־אפים האלו, ובישראל כמעט ואין כאלה. למשל, לנגה, החברה שמנהלת את רשת החשמל, אין מנהל חדשנות אמיתי מאז שקמה; החדשנות בנתג"ז היתה משותקת לתקופה ארוכה, ובחברות ממשלתיות אחרות דברים זזים בקושי. בחברת חשמל דווקא יש צוות חדשנות מרשים, אבל אין כיום בפועל סמנכ״ל אסטרטגיה או שקיפות לגבי הפרויקטים. ברגע שחברת החשמל עובדת עם סטארט־אפים מקומיים ומאפשרת להם ארגז חול אמיתי לניסוי הטכנולוגיות שלהם, היא גם פותחת להם דלתות בעולם”.
לדבריו, "גם בחברות הפרטיות – אין חדשנות. באף אחת מהחברות שעוסקות בחשמל קונבנציונלי אין מחלקות חדשנות, וחברות פרטיות מחו"ל, אשר היתה להן פעילות בישראל, יוצאות מפה בשקט – מספר תאגידים בינלאומיים דווקא סגרו ולא הרחיבו את פעילות החדשנות או ההשקעות באנרגיה שלהם בשנה האחרונה. המסר הכללי מכל השוק ליזמים טכנולוגיים הוא ׳צאו מפה׳”.
ליפמן מוסיף כי ״בעולם שבו כל התעשיות עומדות מאוימות מהצעדים של טראמפ מחד ומכך ש־AI ישנה אותן לחלוטין מאידך, אנרגיה כתעשייה דווקא נשארת עמידה: תמיד יצטרכו אותה ל־AI, היא בסיס ליציבות בעולם שעובר דה־גלובליזציה. לכן תחום האנרגיה זה המקום להיות בו. הצורך באנרגיה בשליטה של הכלכלה והמדינה רק הולך וגובר. כל הפתרונות שמאפשרים את זה, יצליחו. אם כמדינה נשקיע בתשתיות שייצרו כאן ידע ולא נהיה פופוליסטים ונחפש ניצחונות קלים, יהיו כאן עוד 30 סטארט־אפים שיהפכו להצלחות בדיוק כמו WIZ. המדינה החליטה להשקיע בחלבון מתורבת ותחליפי דלקים, ולכן התעשייה החדשנית בתחומים האלו גדלה בהתאמה. באנרגיה אף פעם לא היינו טובים במיוחד כמדינה, לא לומדים את זה בצבא וזה לא נתפס כמו תחום שאפשר לשנת בו משהו בקלות. בסופו של יום זאת החלטה שצריך לקבל: אם הכסף לא יזוז לשם, כל חברה שפויה שתקום כאן תעביר את עצמה למקומות שמציעים לה תוכניות תמיכה טובות יותר, בטח אם יש להם תעשייה רלבנטית שאפשר לדבר איתה".
סין ואירופה ייקחו את ההובלה מארה"ב?
סימן שאלה גדול מרחף מעל 2025. ההאטה הכללית אשתקד בהשקעות בהייטק פגעה גם בחברות האקלים, שנאלצו להתמודד עם סביבה כלכלית מאתגרת, של ריבית גבוהה ומשקיעים המנתבים את כספם בזהירות יתרה, ומעדיפים להתרחק ממיזמים בסיכון גבוה שדורשים השקעות ארוכות טווח. נראה שהרבה תלוי בנשיא טראמפ, שמכחיש את ההתחממות הגלובלית ומעודד השקעות באנרגיה מזהמת לצד ביטול השקעות באנרגיה הנקייה. לפי נתונים שפרסמה אוניברסיטת MIT, עד עתה בוטלו מיזמים של טכנולוגיות אקלים בשווי של 8 מיליארד דולר בשל צעדי הממשל. פרויקטים של אגירה ואנרגיה סולארית נסגרים במספרי שיא. בסך הכל, פרויקטים בשווי 12.2 מיליארד דולר בוטלו, מתעכבים או איבדו מימון. גם המכסים שהטיל טראמפ מוסיפים רובד נוסף של הוצאות ואי־ודאות.
האם ההשקעות בתחום יתרחקו מארה״ב לטובת אזורים אחרים? גם אם טראמפ יבחר למחוק לחלוטין את ההשקעות של מדינתו בתחום, בסין כבר הודיעו כי תוכניות האקלים שלה לא יאטו ויעדים חדשים יוכרזו בנובמבר הקרוב, בין היתר בתקווה לתפוס מובילות בענף, תוך השקעות ענק בטכנולוגיות רכב ואגירה. זאת במקביל לכך שמשקיעי טכנולוגיית אקלים כבר מפנים את תשומת לבם בחזרה לאירופה.
הפסקת חשמל שהיא הזדמנות לישראל
הפסקת החשמל שהותירה בשבוע שעבר שתי מדינות משותקות יום שלם – ספרד ופורטוגל לצד חלקים מצרפת – כשהן בעלטה מוחלטת, צריכה להוות איתות שמאחוריו מסתתרת גם הזדמנות לטכנולוגיה הישראלית. הפסקת החשמל באירופה היתה פחות גרועה מזו שנרשמה ב־2021 בטקסס, אז קפאו צינורות גז והושבתו תחנות כוח, ותושבים רבים נותרו משך חמישה ימים ללא חשמל. אולם עוד טרם התבררו הסיבות לכשל, במדינות העולם כבר ברור שאירועים מסוג אלה ילכו ויגברו בסביבה של אי יציבות - בין אם בשל שינויי האקלים או אתגרים טכנולוגיים.
הפתרון לכך עשוי להיות טמון בשילוב של טכנולוגיות חדשניות במערכות החשמל העוברות שינויים גדולים עם כניסת האנרגיה המתחדשת, גידול האוכלוסייה והצורך בחשמל רב יותר בעידן ה־AI. הנה דוגמה אחת: סטארט־אפ ישראלי קטן יכול להזריק "אינרציה" לרשת החשמל באמצעות אלגוריתם חדשני, ובכך לאפשר למנהל המערכת לייצב אותה רגע לפני שהיא נופלת, ולהפוך אותה לפחות פגיעה. מתקני אגירה יכולים לסייע בייצוב גם הם, שכן הם מזרימים באופן מיידי חשמל לרשת בנפילה ומספקים שירותי מעטפת. כל אלו זקוקים לבוסט וראש פתוח מצד המערכות הביורוקרטיות המסורבלות, כאן, שם ובכל מקום. דווקא ישראל הקטנה נודעת בעולם בשל הרוח היזמית והגישה האדפטיבית לטכנולוגיה. להיות הקטר שיוביל פתרונות גם במקרה הזה - זו בעיקר החלטה שיכולה להתקבל, אבל לכך דרושה הנהגה אחראית. כך גם יימנע אסון, וגם ייפתח שוק חדש ענק. האם ישראל תלמד לזהות הזדמנות ולפתח את התחום שעומד לעקוף את הסייבר, בדומה למדינות שכבר הצליחו לגנוב מישראל מיזמים? נותר רק לקוות.
