הסטארטאפים המבטיחים
הדיפנס־טק הישראלי עולה להתקפה
הצורך של ממשלות להשיג עצמאות ביטחונית מזניק את הביקוש העולמי לטכנולוגיות צבאיות חדשניות. בישראל מתקיים שילוב של הייטק מתקדם, צרכים צבאיים וניסיון בשדה הקרב, שיוצר הזדמנות להתבססות שלה כמובילה עולמית בתחום הדיפנס־טק
בשנה האחרונה חלה התעוררות משמעותית בתחום הטכנולוגיות הביטחוניות בעולם בכלל ובישראל בפרט, המתבטאת בשיח עולה, בהקצאת משאבים מוגברת ובעניין רב מצד משקיעים מקומיים ובינלאומיים. מדינת ישראל, הניצבת בחזית האתגרים הביטחוניים העולמיים, מהווה כר פורה לצמיחת חדשנות בתחום המכונה דיפנס־טק. המפגש הייחודי בין צה"ל לבין הצרכים המבצעיים המורכבים מזרז פיתוח פתרונות מהירים ויעילים ומציב את תעשיית ההייטק הישראלית בחוד החנית העולמית.
המגמות הגאו־פוליטיות והדרישה הגוברת לעצמאות ביטחונית רק מגבירות את הביקוש לטכנולוגיות ומוצרים ביטחוניים ומייצרות הזדמנויות אדירות עבור חברות הייטק ישראליות – הן בתחום פיתוח מערכות מתקדמות והן בתחומי חומרי הגלם והתחמושת. האקוסיסטם הישראלי הייחודי, המשלב יוצאי יחידות טכנולוגיות עם ניסיון קרבי עשיר, יחד עם תמיכה ממשלתית נרחבת, ממצב את ישראל כמרכז עולמי מוביל בפיתוח טכנולוגיות ביטחוניות חדשניות ויישומן, שחלקן כבר מוכיחות את יעילותן בשדה הקרב.
השקעה מואצת בתקציבי הביטחון
לא מדובר באירוע זמני וקצר מועד אלא בתהליך שהלך והבשיל לאורך שנים ומקורו בהבנה כי התעשייה הביטחונית, ובתוכה הטכנולוגיות הביטחוניות, יהיו ה"דבר החם" בשנים הקרובות. בעשור האחרון התרבו מוקדי מתיחות צבאיים גלובליים מהמתיחות בין הקוריאות והפגנת הכוח של סין מול ארצות הברית, דרך מלחמת רוסיה־אוקראינה באירופה ועד מלחמת חרבות ברזל והמערכה שניהלה ישראל נגד איראן וחיזבאללה בסוריה. השימוש בטכנולוגיות וביכולות צבאיות חדשות וההכרה בקרב מדינות רבות שהן נדרשות לחזק את יכולתן להגן על עצמן ולחזור ולהגדיל את היקף הצבא שלהן הביאו לעלייה בהשקעה בתקציבי הביטחון וברכש טכנולוגיות מתקדמות.
לצד ההתרחשויות הביטחוניות הדרמטיות הללו פרצה גם מגפת הקורונה שהציבה בפני הממשלות לא רק אתגרים של דאגה לבריאות הציבור, אלא גם לרציפות התפקודית של מדינותיהן, בעקבות הסגרים העולמיים: מעצמאות תזונתית ועד אספקת רצופה של רכיבים הקשורים לביטחון הלאומי.
החוסר העצום בתחמושת שמדינת ישראל פגשה במסגרת מלחמת חרבות ברזל לאחר 7 באוקטובר 2023 מהווה דוגמה מובהקת לסוגיות העצמאות בתחום חומרי הגלם ומלאים. היה זה אותו החוסר שנחווה בקרב מדינות אירופה בעת הפלישה הרוסית, שהקרין על צבאות רבים ודחף אותם להתנעה של תהליכי ייצור ורכש של חומרי גלם, תחמושת ומערכות צבאיות. תפיסת המלאי הנדרש ללחימה — חוותה תפנית והשפיעה על מעגלים נוספים.
המהפכה הטכנולוגית, שהוזילה מאוד תהליכי ייצור ומוצרי קצה, האיצה תפוצה של יכולות טכנולוגיות מתקדמות והאפשרות "להניח את היד" על מערכות מתקדמות עלתה משמעותית. טכנולוגיות מתקדמות, שהיוו נכס של מדינות בודדות בעשורים קודמים, החלו לזלוג גם לארגונים תת־מדינתיים. איום הטילים המדויקים מהווה דוגמה טובה לתהליך משמעותי זה. הדבר הביא להגברת התחרות וחִייב חברות ומדינות לפתח טכנולוגיות חדשות שמשמרות את היתרון הצבאי בכלל ממדי הלחימה.
במקביל, במטרה להמשיך להתייעל, להאיץ פיתוח מענה מבצעי מהיר לבעיות המתעוררות בשדה הקרב ולקצר את זמן קליטת היכולות המבצעיות, החלו משרדי ההגנה והביטחון לשלב חברות צעירות בתהליכים ברמה המדינתית. משרד הביטחון הישראלי, בהובלת מפא"ת, מהווה דוגמה בולטת לכך, כשהוא תומך בחברות הזנק באמצעות מענקים וסיוע לפיתוח פתרונות מבצעיים, שחלקם כבר נראים בשטח. גם החברות הביטחוניות הגדולות, בארץ ובעולם, אשר בתחילה חשו מאוימות מהמגמה, הצטרפו אליה והחלו לטפח סטארט־אפים בחסותן. שילוב כלל התהליכים והמהלכים הללו הוביל להפניית משאבים משמעותית לתחום הדיפנס־טק ולכניסה של יותר ויותר יזמים למגזר זה.
1 צפייה בגלריה
כטב"ם בשימוש חזבאללה. צורך גובר לאבטח מתקנים מפני מטרות זעירות
(צילום: Nidal Alwaheidi / SOPA Images/Sipa USA)
לצד רכש של חימושים ופלטפורמות צבאיות, גובר העניין בכמה תחומים כאשר אחד מהם הוא קונספט ה־"Good enough system", שדוחף צבאות לחפש פתרונות מספקים וזולים במקום מערכות מורכבות ויקרות כנגד אמצעי הלחימה הזולים שבהם משתמשים ארגוני טרור. תחום נוסף הוא יכולות גילוי (פסיביות או אקטיביות), כדי לאבטח גבולות ומתקנים אסטרטגיים מפני מטרות זעירות. כמו כן, קיים דגש על פיתוח מערכות הגנה ויירוט מפני רחפנים ומל"טים, המשלבות מערכות איסוף ותקיפה זמינות ואוטונומיות. שינוי פניו של שדה הקרב מחייב גם יכולות שינוע מטענים אל שדה הקרב היבשתי והימי ובחזרה אל העורף. תקשורת לוויינים הפכה לרכיב קריטי נוסף במערכה כדי לאפשר תקשורת זמינה ורציפה בין כל המערכות ולצידה גם פיתוח אנרגיה וטכנולוגיות מתקדמות להפעלה מתמשכת של מערכות.
עבור יזמי הדיפנס־טק הישראלים, הזירה מציבה אתגרים ייחודיים לתעשייה המקומית. גיוס הכספים לאורך שלבי התפתחות החברה דורש תכנון פיננסי קפדני. ההתאמה בין קצב הצמיחה בפיתוח ובמכירות לבין השווי המבוקש חיונית, במיוחד בהתחשב באסטרטגיית האקזיט בתחום הביטחוני.
שיתוף פעולה עם צה"ל, מפא"ת או גופים אחרים בקהילה הביטחונית מקדם משמעותית את יכולת המכירה בשווקים בינלאומיים.
היזמים צריכים לפתח את המוצר ואת מבנה החברה תוך חשיבה על הנחיות ומגבלות היצוא הביטחוני הישראלי, כדי למנוע חסמים עתידיים.
קביעת סדר עדיפויות ברור לשווקי היעד חיונית, שכן הקמת מערך שיווק דורשת משאבים משמעותיים שיש לנצל בצורה אופטימלית. כפועל יוצא, יש לגבש אסטרטגיית לקוחות מדויקת – לפנות למשרדי הגנה, צבאות, חברות אינטגרציה או לפעול באמצעות שותפויות מקומיות. כל אפיק כזה מחייב היכרות עם תהליכים בירוקרטיים שונים ומורכבים.
על היזמים לשקול את ההחלטה בין הקמת קווי ייצור עצמאיים לבין הסתמכות על קבלני משנה, תוך בחינת היתרונות והחסרונות של כל אפשרות עבור המוצר הספציפי וההשפעה על המודל העסקי.
לבסוף, פיתוח היכרות מעמיקה עם התקנים ודרישות אבטחת האיכות המחמירות הנדרשות בעולם הביטחוני הוא תנאי הכרחי להצלחה בשוק זה.
מקומה של ישראל במגמה העולמית
בדומה לתהליכים ביטחוניים רבים, גם בתחום הדיפנס־טק ישראל נמצאת בקדמת הבמה. המפגש של צה"ל עם האתגרים הצבאיים המורכבים ביותר, זמן רב לפני כל צבא אחר, מזרז פיתוח מענה מבצעי מהיר וממקם היטב את החברות הביטחוניות הישראליות שיכולות להציג ניסיון עשיר בשדה הקרב. היקף המכירות שמציגות תע"א, רפא"ל ואלביט בשנה האחרונה – מהווה סימן מעיד לביקוש שיש למוצרים הישראליים. ביקוש זה – הנשען על כלל המרכיבים הגלובליים, לצד המאפיינים הייחודיים של היזמים הישראלים שרובם בוגרי שירות צבאי עם ניסיון משדה הקרב – הוביל רבים מהם ליזום הקמת חברות ביטחוניות.
השוק הביטחוני הישראלי, שמושפע מהמתרחש בישראל ובעולם, אינו רק שוק של מוצרי הייטק. כלל החברות שהן ספקיות משנה, המייצרות חומרי גלם ומפתחות תחמושת בסיסית, לדוגמה, צפויות לחוות ביקושים גבוהים בשנים הקרובות והצורך בעצמאות מדינתית והדרישה לרמות מלאים כפי שתוארה, מגבירים את הביקוש.
עמיקם נורקין הוא מפקד חיל האוויר לשעבר, שותף מנהל Ace Capital
