החוק היפה של טראמפ - הופך למכוער עבור ההייטק הישראלי
ב־4 ביולי 2025, יום העצמאות האמריקאי, חתם דונלד טראמפ על חוק מקיף שכונה One Big Beautiful Bill Act. מעבר לכותרות על הרפורמה הפיסקלית הגדולה ביותר בהיסטוריה האמריקאית, החוק כולל שינוי דרמטי שעלול לרוקן את ההייטק הישראלי מהחברות שלו אם לא יזכה למענה נכון מהמדינה. טראמפ הציע הרבה סוכריות חדשות והרחבה משמעותית של הטבת ה-QSBS (Qualified Small Business Stock).
סביר להניח שמעולם לא שמעתם על QSBS ועורך הדין הישראלי שלכם או רואה החשבון לא דיבר איתכם עליו. אבל, אם השוק שלכם בארה"ב, אם אתם מתכוונים לעבור לשם או לגייס משם, כדאי שתכירו.
QSBS הוא מנגנון מס אמריקאי שנועד לעודד השקעות בחברות צעירות. אם אתה יזם או משקיע בחברה אמריקאית קטנה ושומר את המניות לאורך זמן, אתה עשוי להנות מפטור מוחלט ממס רווחי הון פדרלי על הרווח שלך עד גבול מסוים. עד היום זו הייתה הטבה נקודתית, חשובה אך לא דרמטית. החוק החדש הפך אותה לכלי אסטרטגי.
השינויים דרמטיים: במקום להמתין 5 שנים לפטור מלא, כבר אחרי 3 שנים מקבלים פטור של 50%, אחרי 4 שנים 75%, ואחרי 5 שנים פטור מלא. התקרה עלתה מ־10 מיליון דולר ל־15 מיליון דולר למשקיע, עם הצמדה לאינפלציה מ־2027. גם היקף החברות שההטבה חלה עליהן הורחב, לחברות עם נכסים עד 75 מיליון דולר במקום 50.
כדי להבין את המשמעות ניקח שתי חברות זהות: אחת ישראלית ואחת אמריקאית. שתיהן גייסו 30 מיליון דולר, נמכרות ב־100 מיליון דולר, והיזם מחזיק 30%. בחברה הישראלית היזם משלם מס רווחי הון מלא של כ־33% על רווח של 30 מיליון דולר, ונשאר עם כ־20 מיליון דולר נטו. בחברה האמריקאית, בזכות ההטבה, הוא זכאי לפטור מלא על 15 מיליון דולר ומשלם מס רק על ההפרש. התוצאה היא כ־25 מיליון דולר נטו אם הוא תושב ניו יורק (שם יש מס מדינתי ועירוני קטן אך QSBS כן מוכר), וכ־23 מיליון דולר נטו אם הוא תושב קליפורניה (שם QSBS לא מוכר ברמה המדינתית, כך שמשולם מס של כ־13% על כל הסכום). בשני המקרים מדובר בפער של מיליוני דולרים לעומת יזם ישראלי.
ככל שהאקזיט קטן יותר, ההשפעה של החוק מתעצמת. יזם או משקיע שמרוויח עד 15 מיליון דולר נהנה מפטור מלא ממס פדרלי בארה"ב, בעוד שבישראל היה משלם כשליש מהרווח במס. המשמעות היא פער עצום יחסית לטובת ההתאגדות האמריקאית. באקזיטים גדולים מאוד, של עשרות ומאות מיליוני דולרים, ההטבה עדיין שווה מיליוני דולרים מוחלטים, אבל היא מהווה חלק קטן יותר מהרווח הכולל, כך שהפער היחסי מצטמצם. התוצאה היא תמריץ כמעט מוחלט לרשום חברות קטנות ובינוניות בארה"ב מהיום הראשון, בעוד שחברות ענק ירגישו את ההבדל בעיקר במספרים אבסולוטיים ולא באחוזים.
המשמעות אינה מוגבלת ליזמים. כל משקיע אמריקאי נהנה מההטבה. קרן הון סיכון אמריקאית (בעיקר קרנות קטנות או אנג'לים ) שמשקיעה בסטארט-אפ ישראלי מוותרת על הטבת מס של מיליוני דולרים לעומת השקעה בחברה אמריקאית. בעולם שבו כל אחוז תשואה נמדד בקפדנות, זה הבדל עצום. גם עובדים אמריקאים או ישראלים שעושים רילוקיישן נהנים מההטבה. עובד שמקבל אופציות בחברה אמריקאית, בין אם עבר לניו יורק או לסן פרנסיסקו, נמצא בעמדת מיסוי עדיפה בהרבה על פני עובד זהה בחברה ישראלית. הפער הזה עלול להאיץ את הלחץ מצד עובדים מוכשרים להתאגד בארה"ב כדי שגם הם ייהנו מהפטור.
האיום אינו רק עניין של מיסוי אלא של זהות. חברה שנרשמת בארה"ב הופכת לחברה אמריקאית לכל דבר. האקזיט נרשם כאמריקאי, ההכנסות ממסים זורמות לאוצר האמריקאי, הסטטיסטיקות של "אומת הסטארט-אפ" מתרוקנות, וההון שחוזר להשקעות חדשות זורם בעיקר לארה"ב. ברגע שהחברה מתאגדת בארה"ב, הלחץ להעביר לשם את ההנהלה והפעילות גובר. המשקיעים מעדיפים זאת, הלקוחות הגדולים סומכים יותר על ספק מקומי, והגיוס קל יותר. מה שהתחיל כהחלטה טכנית הופך לבריחת מוחות שקטה אך עקבית.
הבריחה הזו כבר מתרחשת. קרנות אמריקאיות מתחילות להתנות השקעה במעבר לחברה אמריקאית. גם בגלל המצב הגיאופוליטי, וגם בגלל סיבות מיסוי פשוטות.
ישראל, שבנתה במשך עשרות שנים את מעמדה כ"אומת הסטארט-אפ", ניצבת בפני סכנה ממשית של התרוקנות האקו-סיסטם - בריחת חברות ומוחות בגלל חוק מס אמריקאי שהופך את הבחירה הישראלית לפחות רציונלית כלכלית.
הכדור עכשיו במגרש של מקבלי ההחלטות בירושלים. עליהם להבין שזה לא עוד שינוי טכני בחוק מס אמריקאי אלא איום אסטרטגי על אחד מנכסי הליבה של המדינה. הזמן לפעול הוא עכשיו, לפני שהבריחה השקטה תהפוך למפולת. ברגע שהחברות יעזבו יהיה קשה להחזירן, ועם זה ייעלמו לא רק ההכנסות ממסים אלא גם החלום הישראלי של אומת הסטארט-אפ.
עודד חרמוני הוא מנהל קרן ההון סיכון J-VENTURES שפועלת מעמק הסיליקון
