אין עוד מקום ל"תיאטרון חדשנות": חייבים לדרוש החזר השקעה אמיתי
ישראל ידועה כ”סטארט-אפ ניישן", סמל עולמי ליצירתיות והמצאות. אבל גם כאן, בין אינספור האקתונים, פיילוטים ויוזמות חדשנות ארגוניות, מתבהרת אמת שקשה להתעלם ממנה: לא כל חדשנות מייצרת השפעה אמיתית. יותר מדי ארגונים נופלים למלכודת של "תיאטרון חדשנות" - פרויקטים שנראים נהדר במצגות, אך לא פותרים בעיות עסקיות אמיתיות. אחרים מציבים מטרות שאפתניות, אך מגלים שהן מאבדות מומנטום בשל חוסר התאמה אסטרטגית לצרכי הארגון, חוסר שיתוף פעולה מצד בעלי העניין, או העדר החזר השקעה ברור. זה סיפור שחוזר על עצמו.
ראיתי חברות גדולות משיקות תחרויות סטארט-אפ גלובליות שמושכות מאות הצעות שרובן נשכחות ברגע שהזרקור כבה. על פני השטח, מדובר ביוזמות מרשימות, אך כאשר שום דבר לא מיושם ערכן מוטל בספק.
לעומת זאת, יש חברות שנוקטות גישה ממוקדת ומובנית יותר. אחת מחברות הכימיקלים הגדולות בישראל, למשל, הקימה תוכנית חדשנות ארגונית רוחבית שמיושרת עם סדרי העדיפויות האסטרטגיים שלה. במקום להגביל את החדשנות לצוות ייעודי אחד, נבנתה תשתית גמישה שכוללת את כל יחידות החברה, מעודדת חשיפת רעיונות בעלי פוטנציאל גבוה ומקדמת אותם דרך תהליך הערכה רב-שלבי וממוקד תוצאות. התוצאה לא הייתה רק מעורבות ארגונית גבוהה מצד העובדים, אלא גם תחזיות ריאליות להחזר השקעה של מאות מיליוני דולרים.
אחרי שני עשורים של ליווי ארגונים, מחברות Fortune 100 ועד מובילות שוק בישראל בבניית מערכי חדשנות אפקטיביים, אני רואה עיקרון אחד בולט: חדשנות ללא תוצאות מדידות היא הזדמנות שהוחמצה.
לכן, חיוני להתחיל מהגדרת האימפקט - התרומה העסקית הצפויה, ולבנות ממנה את כל יתר הפעילות. בפועל, זה אומר לוודא שכל יוזמת חדשנות מתואמת עם היעדים והצרכים העסקיים, בין אם מדובר בהשקת מוצרים חדשים, שיפור תהליכים, הפחתת עלויות או האצת טרנספורמציה דיגיטלית.
זה גם אומר לשלב את בעלי העניין הנכונים, להעריך הזדמנויות לפי עובדות ודאטה ולא תחושות, וליצור מנגנוני בקרה שיעקבו אחר תוצאות עסקיות אמיתיות, לא רק כמות הרעיונות שהתקבלו או מספר האירועים שנערכו.
אך זה לא תמיד פשוט. לרוב החברות אין תשתית או תהליכים פנימיים שתומכים בחדשנות עקבית בקנה מידה רחב. גם עם טכנולוגיות חדשות כמו AI קשה להפוך יצירתיות לערך עסקי ממשי במיוחד כשצוותי החדשנות קטנים, מבודדים או פועלים תחת מגבלות תקציב.
אך ההזדמנות בהחלט קיימת. לחברות ישראליות, במיוחד, יש את הכישרון והתרבות שמאפשרים להוביל בתחום הזה. מה שנחוץ הוא יותר מיקוד, תיאום טוב יותר, וציפייה ברורה לכך שחדשנות תביא לתוצאות מדידות וממשיות. בסביבה העסקית של היום, חדשנות לשם חדשנות כבר לא מספיקה. הארגונים שמובילים בתוצאות אינם אלו שעושים הכי הרבה אלא אלו שעושים את מה שחשוב באמת. זה הזמן להעלות את הרף. זה הזמן לגרום לכל חדשנות באמת להשפיע.
נועם דנון הוא מייסד ומנכ"ל חברת Qmarkets
