חשמל לבינה מלאכותית או למזגן: הדילמה האנרגטית של ישראל
הכרזתה המבורכת של Nvidia על הקמת דאטה סנטר מתקדם בישראל מציבה את המדינה בצומת קריטי. מצד אחד, מדובר בהשקעה טכנולוגית שמחזקת את מעמדה של ישראל כשחקנית בתחום הבינה המלאכותית ומחשוב הענן. מצד שני, המרכז החדש, לצד עוד שורה של דאטה סנטרים נוספים המתוכננים לקום בישראל, יציב עומס אדיר על מערכת החשמל. דאטה סנטר ממוצע צורך כמויות אנרגיה הדומה לצריכה הביתית של עיר בינונית בישראל. הקמתן ללא התאמה של מערכת החשמל עשויה להביא אותנו למצבי קיצון של אי ספיקה אנרגטית בהם המדינה תאלץ לבחור האם לבצע הפסקת חשמל יזומה לשכונות מגורים, או למרכזי נתונים שפגיעה בהם תהיה קשה לחברות, לכלכלה, למוניטין של ישראל וביכולתה להמשיך להיות שחקנית בתעשיית ההייטק העולמית. כמי שהיה מפקד צוללת ובהמשך אחראי על התכנון והמבצעים בחיל הים אני יכול לומר מניסיון שהיכולת לבצע פעולות מורכבות תלויה בראש ובראשונה באנרגיה שיש בידינו, וכל פעולה במעמקי הים דורשת תיעדוף – מי יקבל את האנרגיה עכשיו.
זוהי דילמה שכל העולם המפותח עוסק בה. באנגליה למשל חברות בנייה קיבלו התראה כבר ב-2022 על הקפאת היתרי בנייה באזור מערב לונדון עד 2035 עקב מחסור בחשמל שנגרם מריבוי דאטה סנטרים באזור. בישראל המציאות היא חמורה לא פחות. כבר עכשיו אנו הולכים על סף תהום אנרגטי. רק לפני שנתיים הפסקות חשמל יזומות עקב עומסי חום כבדים (שרק הולכים ומתעצמים) הותירו מאות אלפי אזרחים בלי חשמל בטמפרטורה של 43 מעלות. מערכת החשמל נבנית באיטיות ובחוסר עקביות כאשר מנגד, הרצון לעמוד בחזית החדשנות הטכנולוגית העולמית, גורם לנו לרוץ קדימה בעיניים עצומות לרווחה ללא כל התאמה של תשתיות האנרגיה. בארה"ב ובאירופה השכילו להפנים את הסכנה, כאשר המדינות וענקיות הטק כמו אמאזון, פייסבוק וגוגל משקיעות משאבים עצומים בפיתוח פתרונות בתחום האנרגיה בדגש על ביקוע והיתוך הגרעיני. אחד הצעדים הראשונים של ממשל ארצות הברית היה הכרזה על מצב חירום בתחום האנרגיה. כולם רואים את הקרחון מתקרב ומנסים לנווט סביבו כדי שצמיחתן לא תתקע. בארץ נדמה כי טרם הפנמנו את גודל השעה.
כדי להימנע היום מאסון אנרגטי ניתן ללמוד לקח ממשבר המים החריף שפקד את ישראל לפני שני עשורים והביא להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת הכשלים שהובילו אליו. הוועדה הצביעה על תרבות של הליכה על הסף, הסתמכות יתר על מקורות טבעיים והיעדר תוכנית ארוכת טווח לפיתוח אלטרנטיבות. נשמע מוכר? כיום, משק החשמל בישראל נשען כמעט כולו על גז טבעי שלפי תחזיות המדינה הולך לאזול בתוך עשרים שנה לערך.
הקמתן של שתי תחנות כוח שאושרו על ידי גורמי התכנון נבלמות בממשלה בגלל התנגדויות שונות והמכון למחקרי ביטחון לאומי מתריע כי תהליך היישום של תוכניות הפיתוח לרשת הולכת וחלוקת והחשמל צפוי להיות ארוך עקב תהליכי האישור וההקמה הממושכים. כלומר, לא בטוח שישראל תהיה מוכנה לספק אנרגיה גם לצרכים הקיימים וגם לדאטה סנטרים ההולכים ונבנים בארץ, במיוחד בתנאי מזג אוויר קיצוני; מצב שהולך והופך להיות הסטנדרט.
במצב הנוכחי, ישראל עומדת בפני סיכון חסר תקדים אך יש כאן גם הזדמנות. ממשבר המים ישראל נחלצה בזכות השקעה בחדשנות. היא פיתחה תעשיית התפלת מים וטיהור שפכים שהפכו אותה למובילה עולמית בתחום. אותו עיקרון חייב להנחות גם את משק האנרגיה – גיוס כלל היכולות המדעיות והתעשייתיות שיש לה (ויש לה המון) ליצירת פתרונות טכנולוגיים חדשניים שיבטיחו עתיד אנרגטי יציב ובטוח ואפשרות להיות גם מרכז לדאטה סנטרים שישרתו אותה ואת מדינות האזור.
אם תבחר להשקיע בצורה מקיפה באנרגיות מתחדשות, לשדרג את רשת החשמל ולהתמקד בטכנולוגיות אגירה מתקדמות וטכנולוגיות ייצור כמו מימן ירוק, כורים גרעיניים מתקדמים ויכולת היתוך גרעיני, היא תוכל להבטיח אספקת חשמל יציבה לעצמה ואף להיות שותפה למאמץ גלובלי לספק חבל הצלה אנרגטי לאנושות כולה.
שר התשתיות אלי כהן הצהיר על כוונתו לעלות בשנה הקרובה הצעת החלטה לממשלה על הקמת תחנת כוח גרעינית בישראל. ייתכן ואלו ניצנים ראשוניים להתעוררות הממשלה שתוביל לפיתוח מואץ של פתרונות אנרגטיים חדשניים. אם לא, המשבר האנרגטי יחבוט בנו בעוצמה שתפגע ביכולת של ישראל לפתח כלכלה חזקה ויציבה לדורות הבאים.
עודד גור לביא הוא לשעבר מפקד שייטת הצוללות וראש מספן ים וכיום מייסד ומנכ"ל חברת nT-Tao העוסקת בפיתוח פתרון אנרגטי מבוסס היתוך גרעיני
