הקברניט
איזו פצצה שמוטלת בעזה אפשר לשמוע עד גוש דן?
ההפצצות של חיל האוויר ברצועת עזה נשמעות לפעמים גם במרכז המדינה, ולא רק בגלל סוג החימוש; למה לא שומעים אותן תמיד, מה קובע אם קול הנפץ יגיע רחוק, ואיזה ערך מודיעיני קריטי היה בעבר לרעש של פיצוצים?
שלום, כאן הקברניט; הפצצות חיל האוויר ברצועת עזה מפרוץ המלחמה של 2023 הן מהאינטנסיביות וההרסניות ביותר שידע המזה"ת מעודו - ערים צפופות כמו רפיח וחאן יונס הפכו לחומרי בניין בתפזורת עד האופק.
תושבי העוטף וערי הדרום סובלים יותר מכל ישראלי מרעשי הפיצוצים - אך הם מגיעים גם לגוש דן, לשרון ואפילו לירושלים, וכבר שנה ששואלים אותי גולשים: איזו פצצה ישראלית מצליחה להרעיש ואף להרעיד חלונות ממרחק 70 ק"מ? זו שאלה טובה, שראויה לתשובה טובה.
לצלילי פיצוצים היה פעם תפקיד מודיעיני חשוב מאוד: בשנות החמישים והשישים השתמשו בהם כדי לקבל אינדיקציות לניסויים גרעיניים. ארה"ב וברית המועצות הפעילו מיקרופונים רגישים שחיפשו הדי פיצוצים, והבדילו אותם מסביבתם בזכות תדר מאוד נמוך.
ארה"ב מיקמה מיקרופונים ומעבדים על בלונים מגביהי טוס, במסגרת מבצעים חשאיים ביותר שנקראו פרויקט מוגול. אנחנו מדברים על בלוני הליום עשויים חומר פלסטי, שתוכננו לרחף על זרמי אוויר בעודם מאזינים, ואז להצניח בשטח ידידותי סרט עם המידע שנאסף. הסוד לא נשאר סודי לאורך זמן: בלון אחד התרסק ב-1947 מחוץ לעיירה רוזוול בניו מקסיקו, והביא לנו סיפורי חייזרים וברבות הימים, את "תיקים באפלה".
לסובייטים היה פיתרון הרבה יותר נוח: מרגלים עם מיקרופונים, שישבו במכוניות בקרבת אזורי ניסוי בארה"ב ותיעדו פיצוצים באין מפריע.
עם הזמן הפכו המיקרופונים לגורמי זיהוי משניים בעבור שתי המעצמות, והוחלפו במערכות שיודעות לדגום חלקיקים רדיואקטיביים באוויר, פרצי קרינה והפרעות חשמליות שיוצרים פיצוצים גרעיניים. הן הותקנו על מטוסי ריגול כמו ה-RB57, ה-U2 וה-WC135 בצד האמריקאי, ועל הטופולב 95 והאיליושין 20 בצד הרוסי.
אך הפיצוצים שנשמעים מעזה אינם גרעיניים, כידוע. אילו חימושים בכל זאת מתפוצצים שם, ומצליחים לעשות את הדרך עד לאוזני התושבים בערי מרכז המדינה?
קודם כל, נוריד מהשולחן את סוגיית סוג החימוש: חמאס פגש אינטימית חלק גדול מקטלוג הנשק של חיל האוויר, אך לא כולו - ובצדק: אין שם מטרות שמצריכות פצצות כבדות יותר מתצורת MK84, ששוקלת 907 ק"ג (לפני רכיבי הנחייה).
לעיתים הפצצות שיוטלו יהיו בעלות ציפוי שונה, מרעום שיגרום להן להתפוצץ מתחת לקרקע או באוויר, וישנם חומרי נפץ חזקים יותר מאחרים, אך בגדול, לא מטילים משהו יותר חזק מ-MK84, פשוט כי לא צריך. יש לנו חימושים כבדים יותר, ואם יתאפשר לי ביום מן הימים, אספר לכם מה הם נועדו להרוס.
זה לא שפצצת MK84 היא משהו חלש: היא פוגעת במטרה במהירות ועוצמה אדירה, שמנפצת גם קירות וגם אוזניים: הצליל שהיא יוצרת מוערך ב-200 דציבל; קשה למצוא על הפלנטה הזאת משהו מרעיש יותר, זה שאון שמתקרב לשל התפרצות הר געש.
אבל עד שהוא מגיע למרכז הארץ, הרעש מאבד הרבה מהעוצמה והגוון המקורי שלו. לפעמים הוא נשמע כמו רעם עמום ומרוחק, ולפעמים יצליח להרעיד חלונות ולגרום לחתול המשפחתי המנומנם להשתגר כמו טיל חץ. איך זה קורה, ולמה זה לא קורה בכל הפצצה ברצועה?
כדי לענות על כך, בואו נתחיל בלהבין מהו בעצם פיצוץ: ברמת ההגדרה, זהו זינוק דרמטי בנפח של חומר, שגדל בהתפרצות, לרוב הופך לגז והודף את כל מה שסביבו. החיכוך עם הסביבה יוצר רטט באוויר, אותו האוזן קולטת בתור צליל אם יגיע אליה. ככל שהמרחק ממוקד הרעש גדול יותר, כך יאבדו גלי הקול יותר מהאנרגיה שלהם לסביבה, יוחזרו ממנה, ויגיעו אליכם בצורה שתבלוט פחות.
ההבדל בין "תגידו, שמעתם משהו?" ובין "בחיאת, שמישהו יוריד את החתול מהמנורה של הסלון" יכול להיות בסך הכל עשרה ק"מ; אך הטווח אליו מגיע הצליל הוא רק אחד מהגורמים שמשפיעים על עוצמת הפיצוץ שתשמעו. בואו נכיר את השאר: למשל, כיוון ועוצמת הרוח.
גלי קול נעים באוויר, ואם האוויר עצמו מתקדם לכיוון בו במקרה אתם גרים, יגדל הסיכוי שיגיעו אליכם. רוחות שנושבות במעלה מישור החוף יכולות לגרום לפיצוץ מבית להיא להישמע לא רע בחולון, יפו ודרום תל אביב למשל.
הגורם הבא ברשימה הוא הטופוגרפיה, שמשפיעה מאוד גם על רוחות וגם על תנועת צליל. למשל, הדרך מעזה לערי החוף של גוש דן מישורית ואחידה למדי, כך שהתנועה תהיה חלקה. לעומת זאת, בדרך לירושלים מתקיים שינוי טופוגרפי דרמטי מאוד, מהקו הגבעי של קצה שפלת החוף ועד הרי יהודה. הרכסים מפזרים את תנועת הקול, ממסכים אותה ממי שגר מאחוריהם, וכך יקרה שגלי קול יגיעו בצורה הרבה פחות מורגשת לאוזני הירושלמים.
בואו נדבר במספרים: פיצוץ פצצת ברד כבד 84 בצפון רצועת עזה יכול להגיע לת"א בעוצמה של בערך 60 דציבל, מה שיגרום לו להישמע כמו רעם באופק. לירושלים? אם יגיע ב-50 דציבל, שילך למלא לוטו. גם התכסית עצמה משפיעה: יש חומרים שסופגים גלי קול ומשבשים את התנועה שלהם. למשל, העלים בחורשות וביערות של סביבת ירושלים מפריעים למעבר צליל הרבה יותר, נניח, מהחולות של מישור החוף.
השפעת הטופוגרפיה היא הסיבה שפיצוצי יירוטים שמתבצעים הרבה מעליה נשמעים למרחק גדול פי כמה משאון הפצצות בשטח הרצועה, למרות שמטען הנפץ של טילי כיפת ברזל והרקטות שהן משמידות הרבה יותר קטנים וחלשים מזה של פצצת ברד כבד.
דווקא את היירוטים הכי גבוהים, של טיל החץ 3 - לא תוכלו לשמוע כלל; הם מתבצעים מעבר לגבול החלל, היכן שאין כלל אוויר ולכן גם אין מעבר צליל, יירוט על Mute.
גורם משמעותי אחר שקובע לאיזה מרחק יגיע קול הנפץ הוא מצב האוויר עצמו - הכביש עליו הפיצוץ נוסע: הטמפרטורה משפיעה, וגם ההרכב - למשל, אוויר לח צפוף פחות מאוויר יבש, משום שהוא מכיל מולקולות מים, וצליל יעבור בו קצת יותר מהר, מה שישמר אותו יותר חד ופחות עמום. העוצמה תהיה פחות או יותר אותו הדבר, אך למוח יהיה קל יותר לזהות שמדובר ברעש של פיצוץ ולא נניח, מישהו שמזיז ספה בקומה למעלה או הגנרטור באתר הבנייה ממול.
מה שמביא אותי לגורם חשוב נוסף: כמה רעשי רקע יש סביבכם. לא תמצאו בישראל יישוב בו אין במשך היום רעשים של סביב 70 דציבל: מכוניות, אנשים שצועקים, ילדים שמשחקים, והפינצ'ר של השכן שנובח מהמרפסת מגילות שלמות לגנן עם מכסחת הדשא בחצר למטה.
פיצוץ שיגיע מעזה יצטרך לא רק להתגבר על כל אלה, אלא גם להישמע מספיק מובחן כדי שתבינו שמדובר בקול נפץ; אחרת, ייבלע ברעשי הרקע שהם הרבה יותר ברורים. זו גם הסיבה שלרוב שומעים את הפיצוצים הכי טוב בלילה, בין שלוש לחמש בערך - כשיש הכי פחות מכוניות על הכבישים.
וזו גם הסיבה שהפיצוצים האלה כל כך מדאיגים אותנו: אם ישנו ואז התעוררנו מהרעש, מיד נרצה להבין האם היתה אזעקה שלא שמענו וצריך לקום ולעוף לממ"ד או למקלט, או שזה סתם הד מרוחק ואפשר להישאר במיטה.
מה כדאי לעשות? ההמלצה שלי היא קודם כל לקום ולשלוף את אפליקציית פיקוד העורף; בידקו שאין איום במיקום שלכם, ואז היכנסו למסך "היסטוריית התראות ועדכונים" וליחצו על כפתור "להיסטוריית ההתרעות בכל הארץ"; אם אין איום מהדקות האחרונות שרלוונטי ליישובים סמוכים אליכם, כנראה ששמעתם הד פיצוץ ואפשר לצלול חזרה לישון.
אסיים בנושא בו פתחתי: השפעת שאון ההפצצות על תושבי דרום הארץ, בדגש על יישובי הנגב המערבי. כשחושבים על שיקום האזור, חושבים על הקמה מחדש של בתים, עסקים ותשתיות; אבל אנשים הרי לא חוזרים לשגרה מאושרת רק כי ביתם נוקה והמועצה שתלה גינה ציבורית חדשה.
יש אלפי ילדים ומבוגרים בישראל שפיצוצים מטלטלים אותם עשר פעמים ביום ועשרים פעם בלילה, וכל מבצע שיקום צריך לכלול גם השקעה משמעותית ברובד הנפשי - כדי למזער את נזקי המלחמה, ולאפשר תקומה אמיתית לאחר שתסתיים. שימרו על עצמכם, היו עירניים וננצח.
