סגור
גג מגזין נשים דסקטופ
מגזין נשים 2024 עו"ד איילת השחר סיידוף מייסדת תנועת אימהות בחזית
השחר סיידוף מול הכנסת, החודש. "אם עוד 170 אלף תלמידי ישיבה היו נושאים בנטל, לא היו מדברים על הארכת שירות" (צילום: שלו שלום)

מגזין
"אין מה להידבר עם החרדים על הגיוס, מישהו שאל את החיילים בעזה מה טוב להם?"

מייסדת "אימהות בחזית", איילת השחר סיידוף, נחושה להוביל את התנועה לכנסת הבאה. בינתיים, היא דורשת לגייס לצבא את החרדים ללא הידברות, ולשלול ממי שיסרב את הזכות לבחור ולהיבחר


מנהיגת תנועת המחאה "אימהות בחזית", עו"ד איילת השחר סיידוף, משוכנעת שבישראל יתקיימו בחירות לכנסת עוד השנה, ומתכוונת להתמודד בהן. "נצטרך להפוך את מאבק האימהות לכוח פוליטי, אולי זה יציל אותנו מממשלת הגרועים ביותר. לא יכולנו לבקש חבורה יותר עלובה מזאת הנוכחית. יש מלא מנהיגים מבין האנשים שרצו ברחובות, בעיקר נשים. בגלל זה אני אופטימית, כי אני יודעת שכל ההון האנושי המובחר הזה יציע את עצמו לבחירה וישתלב בעמדות הציבוריות".
לכל כתבות המגזין לחצו כאן
התנועה שהיא עומדת בראשה היתה אחת מכמה קבוצות שהתגבשו בחודשי המחאה נגד ההפיכה המשטרית. גל המחאה לא עסק בתחילה באזרחים החרדים, אבל אז החל להתברר שהמפלגות החרדיות תומכות בקידום ההפיכה תמורת עיגון בחקיקה של הפטור משירות לתלמידי הישיבות. לכן, הפוליטיקאים החרדים דרשו לחוקק פסקת התגברות (שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל בבג"ץ ברוב של 61 חברים) או את "חוק יסוד לימוד התורה", שיעניק לתלמידי הישיבות מעמד וזכויות שווים לשל חיילים. ההבנה הזאת הולידה את "אימהות בחזית".
"אני 20 שנה ברחובות", מספרת סיידוף, בזוגיות עם אשה ואם לשלושה ממושב פתחיה שבשפלה, על עברה כפעילה חברתית. בפועל, היא נאבקת למען ערכיה כבר יותר מ־20 שנה, שכן ב־1998 היתה בין מארגני מצעד הגאווה הראשון בתל אביב. "היינו ממש ילדות. לא ידענו שאנחנו עושות היסטוריה", היא אומרת על ארגון המצעד. במקביל לפעילותה ב"אימהות בחזית", היא עובדת כמנטורית וכעורכת דין לדיני משפחה.
מאז שהתחלתן לפעול לא הושג שוויון בנטל, להפך. עכשיו רוצים להעביר חוק שיאריך את משך השירות של חיילים קרביים.
"מצד אחד המציאות הולכת ונעשית ורעה. אבל כעותרות לבג"ץ לגיוס תלמידי הישיבות זה הולך ומשתפר כי המציאות נהייתה כזו שאי־אפשר להתכחש אליה. כולם מבינים עכשיו מה אנחנו רוצות. במקום לדבר בבית המשפט על מה יכול לקרות, אנחנו יכולות לומר 'תסתכלו על המציאות'. אם היו עוד 3,000 חיילים על הגבול לא היתה מציאות כזו. אם היו עוד 170 אלף תלמידי ישיבות שנושאים בנטל, לא היו מדברים על העלאת גיל המילואים והארכת שירות. אני אופטימית".
מה בעצם אתן דורשות?
"שיהיה חוק שירות שווה לכלל אזרחי ישראל. המגזר החרדי התנתק מאיתנו. הדרך לחבר אותו זה לא בלזרוק עליו עוד תקציבים, אלא לחבר אותו לתוך המאמץ הלאומי. אחרת שני הצדדים ילכו לאבדון. נתנו להם 75 שנות נמנמת. נגמר".
החרדים אומרים שכל בני הישיבות ילכו לכלא ולא יתגייסו, כלומר שיהיה מרי אזרחי מאורגן.
"הפעמים היחידות שיותר חרדים התגייסו לצה"ל היו ב־2014 ו־2015, כששמו תו מחיר לאי־גיוס ועשו מאמצים קצת יותר גדולים. אנחנו צריכים עזרה של בית המשפט, אכיפה מלמעלה וחבר'ה טובים שיישבו בבית הנבחרים ויובילו מהלכים. אנחנו נחליף את מי שיושבים בכנסת ונעשה את זה.
"אם נמשיך בדרך הנוכחית", אומרת סיידוף, "ישראל תלך למקום מאוד חשוך שאני לא מוכנה להשאיר כירושה לילדים שלי, ובטח שלא לבת שלי. מעולם אימהות לא התאגדו בצורה כזו ולא היתה להן הובלה, הכוח והיכולת להגיד 'עד כאן'. אם נמשיך לשחק את אותו משחק, מה יהיה בעוד עשור? הצבא והמדינה יקרסו לתוך עצמם".
את מסרבת להוריש לבתך את "העולם החשוך הזה", אבל רוצה להכניס חרדים עם הדרישות שלהם לצבא.
"לא, לא. צה"ל הוא הצבא של כל היהודים, אם הוא טוב ליהודי אחד הוא טוב ליהודי אחר. הוא שומר כשרות, הוא עומד בחוקי דת והלכה בסיסיים. אין שום סיבה שהמדינה תתיישר עם כל מיני דרישות מוזרות של זרמים וכתות ביהדות המתחדשת, כמו שלא שואלים את הבן שלי 'איך אתה חש ביחס למזון שהבאנו לך הבוקר'.
"כל התפיסה שצריך לייצר איתם הידברות ולראות מה הם רוצים, מה זה השטויות האלה? מישהו דיבר איתנו? מישהו שאל את הילדים שלנו, שיושבים ארבעה חודשים בעזה, מה טוב להם? כשהקדימו את הגיוס של תלמידי המכינות והשינשינים מישהו שאל אותם איך הם חשים? אז אין יחס אחד לזה ויחס אחר להוא. זה עוד מאותה קונספציה שהאכילו אותנו שצריך לתת להם גדודים נפרדים. קשקוש, הם אזרחים כמו כולם. אף אחד לא אומר להם לשנות תפיסת עולם. אבל כשמגיעים לצה"ל, כולנו מתיישרים".
ואם הם יסרבו?
"מבחינתי מי שלא נענה לדרישת המדינה, לא יכול לבחור ולהיבחר. הוא לא יכול להחליט עליי. אין לו זכות. אנחנו לא מוכנות לקבל את המציאות שבה יושבת בכנסת הנהגה חרדית שלא תרמה מאומה והיא ההנהגה שתחליט אם יאריכו את השירות. אין בעיה, תביא את תעודת הזהות הכחולה וקח תעודת תושבות.
"אני רואה את החבר'ה חוזרים ממילואים אחרי ארבעה חודשים. אנחנו נגמור על הגברים שלנו. אנחנו בנות לאבות פוסט־טראומטיים, גרושות לגברים פוסט־טראומטיים, הבנים שלנו יהיו פוסט־טראומטיים ועכשיו גם הבנות שלנו. זה נגמר ולא יהיה יותר. הילדים שלנו הם לא חיילים על לוח שחמט שכל אחד מזיז ממקום למקום".