סגור
ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגיד בנק ישראל אמיר ירון
הנגיד אמיר ירון וראש הממשלה בנימין נתניהו (צילומים: אלכס קולומויסקי, ABIR SULTAN / REUTER)

תקציב 2024
הנגיד במכתב לנתניהו: להעלות מע"מ ולבטל את תוספת נקודות הזיכוי להורים

במכתב לראש הממשלה נתניהו לקראת ישיבת התקציב מחר, קורא שוב אמיר ירון לביצוע צעדים מרסנים: "יש להחליט באופן מחייב ושקוף ציבורית על התאמות תקציביות שכוללות צעדים של ממש להקטנת הוצאות ו/או להגדלת הכנסות בתקציב 2024 ו-2025 וליישם חלק מהותי באופן מיידי"

"גידול מתמיד ומשמעותי בתקציב הביטחון מכאן ואילך, עלול לפגוע בצמיחת המשק ולהוביל להתבדרות של יחס החוב לתוצר על פני שנים קדימה שתשפיע לרעה על האופן שבו נתפסת האיתנות של המשק הישראלי" - כך כותב נגיד בנק ישראל הבוקר (ד') במכתב לראש הממשלה נתניהו לקראת ישיבת הממשלה על התקציב שתתקיים מחר בצהריים. המכתב נשלח ככל הנראה על רקע התנגדותו ואי התלהבותו של נתניהו מביצוע צעדים מרסנים. העתקי המכתב נשלחו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', לראשי האגפים באוצר, וליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה.
הנגיד חזר על ההמלצה שלו כי "יש להחליט כבר כעת באופן מחייב ושקוף ציבורית על התאמות תקציביות שכוללות צעדים של ממש להקטנת הוצאות ו/או להגדלת הכנסות בתקציב 2024 ו-2025 וליישם חלק מהותי באופן מיידי". הניסוחים של הנגיד נועדו להדגיש כי בשלב זה אין די בהצהרות או אפילו החלטות ממשלה על התייעלות, אלא יש צורך בעיגון מלא של הצעדים בחקיקה, גם אם אלו ייכנסו לתוקף רק בשנים הקרובות.
הנגיד הדגיש כי בגלל הגידול המתמיד בתקציב הביטחון גם "ההתאמות הללו יבוצעו בבסיס התקציב ויהיו גם הן בעלות אופי מתמיד", משמעות ההדגשה הזו היא למנוע את המחשבה כי ניתן באמצעות צעדים חד-פעמיים (דוגמת גבייה ממכון התקנים, ודיבידנדים מחברות ממשלתיות) להתאים את התקציב.
הנגיד התייחס במפורש לשתי הצעות שנתניהו התנגד אליהן בישיבה שהתקיימה אמש בין האוצר לראש הממשלה (ללא הנגיד, ש"ט): "לאור היריעה הקצרה בצד ההוצאות בתקציב, ללא נקיטת צעדים להגדלה פרמננטית של ההכנסות, דוגמת העלאת מע"מ או ביטול נקודות זיכוי להורים עם ילדים עד גיל 3, או צעדים אחרים שצפויים להניב הכנסות בהיקף דומה, איני רואה כיצד ניתן לבצע את ההתאמות האמורות לעיל". בכך הנגיד מבקש להדגיש כי לא ניתן לבנות כי כל המימון של הגידול בתקציבי הביטחון יבוא רק מהקטנת צד ההוצאה.
הנגיד מעריך כי הגידול הפרמננטי בתקציב יהיה כ-30 מיליארד שקל (20 מיליארד שקל לביטחון, 3 מיליארד שקל לתקומה, 7 מיליארד שקל ריבית על החוב). הנגיד קורא שוב במכתבו "להקים במהלך השנה הקרובה ועדה בהשתתפות גורמים ביטחוניים ואזרחיים שתמפה את צרכי הביטחון של ישראל בשנים הקרובות ותגבש תוכנית תקציבית רב-שנתית הולמת, יש להניע תהליך זה מוקדם ככל הניתן". הנגיד מציע כי הוועדה תקבע האם התוספת לתקציב הביטחון צריכה להיות צמודה לתוצר או לא.
בסוף מכתבו הנגיד מדגיש כי "ניהול אחראי של המדיניות בעת הזו, הם בסיס חיוני ליכולת של המדינה להתמודד עם האתגרים הניצבים בפנינו, וכי הציפייה לצמיחה גבוהה באופן יוצא דופן אינה מבוססת דיה בתקופה זו". הנגיד קורא לראש הממשלה "לנהל את הסיכונים שעל הכף באופן שמרני וזהיר, צו השעה בימים אלו הוא נקיטה בפעילות נמרצת והחלטית, חרף כל הקשיים וההתמודדויות הכרוכים בכך שתבצר את חוסנו הכלכלי והפיננסי של המשק הישראלי ותמנע שנים אבודות".