סגור
שקל דולר מט"ח שוק המט"ח מלחמה בעזה חרבות ברזל
מט"ח; מלחמת חרבות ברזל (צילום: דובר צה"ל, שאטרסטוק)

תחת מתקפה ועם גלגל הצלה מבנק ישראל: השנה הבלתי נשכחת של השקל

במשך שלושה רבעונים ניתר הדולר מול השקל עקב ההפיכה המשטרית, ובאוקטובר נסק לשיא שלא נראה מאז 2015; אלא שאז מכר בנק ישראל דולרים באופן אגרסיבי, והשקל התחזק; רונן מנחם, מזרחי טפחות: "סביר שהריבית תרד בפברואר"

אם יש משהו שאפיין את המסחר בשוק המט"ח בישראל ב-2023, הרי שזו התנודתיות הרבה שנרשמה בו. הפיכה משטרית, מלחמה קשה, וסיוע אינטנסיבי מבנק ישראל - מה לא עבר השקל בשנה החולפת.
התנודתיות במט"ח החלה כבר בתחילת השנה, עם הכרזתו של שר המשפטים יריב לוין על "מהפכה משפטית". המהפכה הזו טלטלה את הציבור הישראלי ועוררה מחאת ענק, כאשר במהלך החודשים הארוכים של הסכסוך הפנימי בישראל ניתנו מספר תחזיות שליליות לשקל, כמו למשל זו של גולדמן זאקס.
בבנק האמריקאי אמרו במהלך מאי כי המטבע הישראלי ימשיך לנוע בטווח שבין 3.60 ל-3.70 שקל לדולר בשלושת החודשים הבאים ואף בשנה הקרובה. זאת, מול תחזית קודמת שעמדה על טווח של 3.50-3.40 שקל לדולר. בנוסף אמרו בבנק כי הם מצפים לתנודתיות גבוהה במטבע, כשההתפתחויות הפוליטיות יהיו הכוח המניע לכך. כל זה כמובן חודשים לפני המלחמה ששינתה הכל.

בשיא זינק הדולר מול השקל ב-16% מתחילת השנה

ב-9 לאוקטובר, יומיים לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, בנק ישראל יצא בהודעה חריגה עם תוכנית למכירת 30 מיליארד דולר במטרה לחזק את השקל. מדובר היה בפעם הראשונה מאז שנות ה-90, ימי המעבר לשער חליפין נייד, שבה החליט הבנק על מכירת דולרים. ההודעה כללה מסר ברור לשווקים כי בכוונת הבנק לפעול "ככל שיידרש", כדי למנוע פיחות חריף נוסף בשקל.
אך הודעת הבנק לא הצליחה לבלום את העליות החדות בדולר שניתר מ-3.87 שקלים לפני המלחמה ל-3.95 שקלים אחריה. המטבע האמריקאי אף המשיך לזנק בימים שלאחר מכן, כשהשיא הגיע ב-26 באוקטובר כשנסחר תמורת 4.0877 שקלים. אך מאז הדולר נחלש בהדרגה, ירד מתחת ל-4 שקלים כבר בתחילת נובמבר עד שהגיע לסביבת רמה של 3.60 שקלים בימים האחרונים של השנה.
ב-7 לנובמבר חשף הבנק כי מכר 8.2 מיליארד דולר מתחילת המלחמה ועד סוף אוקטובר, ובדיוק חודש לאחר מכן, ב-7 לדצמבר, הודיע כי עצר את מכירות הדולרים. בנובמבר היקף המכירות כבר עמד על 300 מיליון דולר בלבד, והמטבע הישראלי זינק מול מקבילו האמריקאי ב-8%.
הדולר עלה השנה מול השקל ב-2.8% ונסחר ביום האחרון של השנה תמורת 3.61 שקלים. בשיא שלו ב-26.10 (שיא מ-2015) הוא עלה כאמור ל-4.087 שקלים (זינוק של 16% מתחילת השנה). היורו עלה השנה ב-6.1% מול השקל, בשיא שלו השנה ב-24.10 עלה ל-4.343 שקלים (זינוק של 14% מתחילת השנה).

"התאוששות השקל לאחר פרוץ המלחמה מרשימה"

ביום שני תפורסם החלטת בנק ישראל בנוגע לריבית, שעומדת על 4.75%. בסוף נובמבר הותיר הבנק את הריבית על כנה בפעם הרביעית ברצף וציין כי הוצאות המלחמה צפויות להסתכם ב-160 מיליארד שקל.
חטיבת המחקר בבנק אף הפחיתה את תחזית הצמיחה ולהערכתה התוצר יצמח ב-2% בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024. על האפשרות להורדת ריבית בהחלטה הקרובה אמר אז הנגיד אמיר ירון כי "אנו עדיין בסביבות אי ודאות מאוד גבוהה".
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות: "השקל סיים את שבוע המסחר האחרון כנגד הדולר עם פיחות קל, בעוד הדולר נחלש קלות כנגד היורו בעולם. נראה כי השוק מתמקד בהודעת הריבית שתפתח את 2024.
"האינפלציה פוחתת ונראה כי תיכנס בתוך מספר חודשים לטווח היעד. השקל התחזק ב-1.7% בחודש האחרון והדבר מפחית את לחצי המחירים. על פניו יכול בנק ישראל, אם יחפוץ בכך, להודיע על הורדת הריבית. בנוסף, המדד המשולב למצב המשק לחודש נובמבר שפורסם ביום חמישי מצביע על היחלשות של הפעילות העסקית במבט לחודשים הבאים.
"לא ניתן לשלול זאת. עם זאת, להערכתי, ההודעה עשויה להידחות ל-26 בפברואר, לכל המוקדם, משום שיש עדיין מספר סימני שאלה שבנק ישראל מעוניין לבחון: האם תרחיש המלחמה המוגבלת ועוצמה פחותה שלה החל מהרבע השני של השנה יתבסס? האם תקציב 2024, שהדיון בו נדחה, ישקף חתירה למשמעת פיסקאלית ותיעדוף הוצאות, כמו שהוא רוצה? (נושא מהותי גם מבחינת חברות דירוג האשראי והמשקיעים הזרים) והאם ירידת האינפלציה אכן תימשך? כמו כן, גם אחרי התיסוף האחרון, השקל עדיין משקף "פיחות יתר" בהשוואה לזיקה שהייתה לו בשנים האחרונות עם שוקי המניות של ארה"ב.
"בנק ישראל הקפיד עד כה לשים דגש על נושא יציבות המחירים והיציבות הפיננסית ותוך כדי כך הוא עוקב אחר תנועות שער החליפין. אני לא חושב שהוא ירצה לעשות מעבר חד למדיניות מרחיבה יותר.
"התאוששות שער השקל לאחר פרוץ המלחמה מרשימה, אך חלק גדול ממנה התרחש בחודש נובמבר, כשבנק ישראל דווקא מיעט למכור מט"ח, כך שגורמים נוספים תמכו בו, ביניהם הערכות כי החזית הצפונית לא תידרדר לכדי מלחמה במתכונת הדרומית (מה שמוטל בספק לפי מומחי ביטחון); מדדים 'מהירים' שהצביעו על התאוששות נאה הן של ייצור התעשייה והן של הצריכה הפרטית; ועליות השערים המרשימות בוול סטריט (מדדים שם שוברים שיאים), שתמכו בשקל דרך הצורך של גופים מוסדיים להמיר מט"ח לשקלים ולסגור חריגות בחשיפות המט"ח שלהם. הגורם האחרון כאמור נחלש, השנה, אך נוכח עוצמת העליות בשוקי ארה"ב עדיין הייתה לו השפעה.
"אני מעריך כי בנק ישראל ידגיש את המדיניות תלויית הנתונים שלו ועשוי לאותת על הורדות ריבית קרובות דרך התחזית הכלכלית החדשה שיפרסם (שלישית בתוך 3 חודשים!) וכמובן באמצעות תדרוך העיתונאים של הנגיד".