סגור
בניית ממ"ד ב שדרות 2011
בניית ממ"ד בשדרות (צילום: שי פרנס)

הממשלה רוצה עוד ממ"דים ובדרך דורסת את השלטון המקומי

מתחילת כהונתה מקדמת הממשלה מעקפים לסמכויות הרשויות המקומית בתחום התכנון והבנייה. המהלכים האחרונים לזירוז בניית ממ"דים בתהליך רישוי מקוצר נעשים בניגוד לכללים שקובעת כל רשות לעיצוב המרחב

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) היה מרוצה בסיומה של ישיבת ועדת הפנים של הכנסת ביום רביעי שעבר, בה אושר פטור מהיתר בנייה לממ"דים בבנייה פרטית ובמוסדות ציבור. אשר, יו"ר הוועדה, הגדיר ההחלטה שהתקבלה כ־"D9 נגד הבירוקרטיה". האויב הלא מוצהר של המהלך, זה שלא הוזכר בשמו המפורש, הוא העיריות, המועצות מקומיות והמועצות האזוריות – השלטון המקומי – שנתפס במטה התכנון הלאומי ובמינהל התכנון, שנמצא תחת משרד הפנים, כגורם מסורבל ולא יעיל, המקשה על קידום הבנייה למגורים. ההחלטה לאשר בניית ממ"דים בפטור מהיתר היא רק צעד נוסף שהממשלה הנוכחית עושה להחלשת סמכויות התכנון של הרשויות המקומיות.
לפי נוסח התיקון לחוק התכנון והבנייה,שהתקבל כהוראת שעה, ניתן יהיה להקים ממ"דים בתהליך רישוי מקוצר, ללא צורך בהקלה (אישור חריגה מתב"ע) ודיון של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, במבנים בגובה של עד שתי קומות. התקנות יוכלו לגבור על כללים שקבעה הרשות המקומית לעיצוב המרחב, השכונה או הבניין. בנוסף, השכנים לא יוכלו להתנגד להקמת הממ"ד או אפילו לבקש פיצוי אם נפגעו – למשל נלקחה מהם הגינה המשותפת או נחסם להם הנוף.
במקביל מינהל התכנון מקדם תוכנית שתאפשר הליך מהיר לאישור הקמת ממ"דים בכל הארץ. בשונה מהוראת שעה, מדובר במהלך שיהיה לו תוקף קבוע. לפי התוכנית, תוספת מיגון תוכל לחרוג מתוכנית בניין עיר (תב"ע) בכל מה שקשור לקווי בניין ולא יהיה צורך לבקש אישור מיוחד מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה. התוכנית נדונה ביום חמישי האחרון במועצה הארצית. הוגשו לה השגות רבות. הטענה שחוזרת אצל כולם היא שהקלות שבה הממ"דים יוקמו תייצר פגיעה משמעותית במרחב הציבורי. בהתייחסות שהוגשה על ידי מרכז השלטון המקומי, עלה חשש מ"דריסת ההסדרים והצרכים המקומיים": "במצב שכזה, אין אף גורם האמון על הצורך הציבורי והאיזון בין הפרט לבין הכלל".


המהלך לרישוי מקוצר של ממ"דים הוא צעד משמעותי בניסיון לעקוף את הרשויות המקומיות, אך לא ראשון של הממשלה הנוכחית. באפריל השנה דנה ועדת הפנים והסביבה בתיקונים לחוק התכנון והבנייה שיאפשרו ליזמי תוכניות בנייה של יותר מ־40 יחידות דיור לפנות לגוף חדש שנמצא בהקמה, המכונה "רשות רישוי ארצית" לצורך קידום תוכניות. מיולי 2024 יוכלו יזמים לפנות למסלול עוקף רשויות זה. הפנייה רלבנטית גם במצב שבו הרשות המקומית לא מאשרת תוכנית בפרק זמן של שנתיים מקליטתה או ששר הפנים קובע כי הוועדה המקומית "אינה ממלאת את תפקידה במתן היתרי בנייה".
בנוסף, במאי 2023 דנה ועדת הפנים והסביבה במנגנון הרישוי העצמי, שאמור לאפשר לאדריכלים לדלג על הבירוקרטיה הכרוכה בהתנהלות מול ועדת ההיתרים של הרשות המקומית, ולחתום בעצמם על התוכניות. מנהל אגף בכיר במחלקת רגולציה במינהל התכנון, יאשי סער, הסביר בעבר, כי "המורשה אמור להחליף את רשות הרישוי בהוצאת היתר הבנייה, ולכן התקנה יכולה לסייע להקל על הוועדות המקומיות מבחינת ההליך הבירוקרטי והעומס". ההליך אושר, ומנובמבר 2024 יוכלו אדריכלים לדלג מעל הוועדה המקומית בחתימה על תוכניות בנייה.
ברקע היוזמות השונות עומדת הביקורת על הבירוקרטיה בקידום תוכניות בנייה בישראל. על פי דו"ח מבקר המדינה מיוני 2021, משך הזמן הממוצע לקבלת היתר בנייה במחצית השנייה של 2019 היה 319 יום. מדובר בפרק זמן ארוך משמעותית מהממוצע של 114 יום, שעל פי הבנק העולמי לוקח לקבל היתר במדינות אחרות המפעילות מערכות מקוונות דומות. לדברי יו"ר איגוד המתכננים, תמי גבריאלי, הנתונים הם לא תירוץ להפקעת הסמכויות מהעיריות: "יש לייצר רגולציה שתקל על חסמים, אבל אסור לעקוף שוב את כל מוסדות התכנון בעזרת חקיקה. יש לתת לראש הרשות סמכויות להנחות ולאשר תוך התחשבות בדחיפות העניין. הסכנה הגדולה היא פגיעה חמורה בעיצוב האורבני ובעיצוב הרחובות בשכונות ותיקות. יש סכנה גם בחסימת אפשרויות להתחדשות עירונית בעתיד. יש לאפשר לרשות המקומית לקבוע כללים".
יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים בישראל, אדר' צחי כץ, הוסיף: "כל מה שנשאר עתה למקבלי ההחלטות זה לבטל את חוק התכנון והבנייה, וגם את הוועדות המחוזיות והוועדות המקומיות, וכך לאבד לדעת את מדינת ישראל מבחינת תכנון ואיכות חיים. בחסות המלחמה הם מנסים לעשות שינויים דרמטיים בצורה חובבנית".
במינהל התיכנון בחרו שלא להגיב.