ניתוחהפיצוי לעסקים גדל, הנוסחאות נשארו מורכבות
ניתוח
הפיצוי לעסקים גדל, הנוסחאות נשארו מורכבות
משרד האוצר חישב מסלול מחדש ושיפר את היקף הסיוע לעסקים, לעצמאים ולמובטלים, אך הנוסחאות לקבלת הפיצויים מורכבות מאוד; מדוע לא אומץ מתווה שבו רשות המסים תקבע את גובה המענק ויתבצע תשלום אוטומטי?; המענקים תלויים בתהליך חקיקה שיקודם בשבוע הבא
שלושה וחצי שבועות לאחר פרוץ המלחמה, תוכנית הפיצויים של משרד האוצר קורמת עור וגידים. אתמול (ב') בערב פורסם תזכיר החוק לפיצויים שיקבלו עסקים ועצמאים ברחבי הארץ בעקבות הפגיעה הכלכלית מהמלחמה.
משרד האוצר התחיל ברגל שמאל עם מתווה ראשוני שהוצג לפני שבועיים שכלל פיצויים דלים, ועורר את זעם חברי האופוזיציה, הקואליציה, המגזר העסקי ומשרד הכלכלה.
באוצר חישבו מסלול מחדש, והבינו שכדי לקדם חקיקה במהרה יש להגיע מראש להסכמות עם השחקנים השונים. וכך עשו, וקבעו תוכנית שתהיה תקפה עד סוף חודש נובמבר עם אפשרות להארכה עד סוף השנה. כעת הצפי הוא שבשבוע הבא תהליך החקיקה יואץ, ואולי אף יושלם, כך שכבר ב־15 בנובמבר עסקים יוכלו להגיש בקשה לקבלת המענקים ולקבלם בתוך כמה ימים.
בעניין מהירות הפעולה, יש שיפור במשרד האוצר, וגם בהיקף הסיוע. הנושא שנותר בעייתי הוא שהנוסחאות לקבלת הפיצויים מורכבות למדי. הן כוללות מקדמים, המוכפלים בגובה פרמטרים שונים, וכן החרגה למקדם גבוה, תקרות שונות ועוד. ריבוי הפרמטרים אמור לדייק את התוכנית, כדי שהמדינה "חלילה" לא תעניק מענקים מעבר למינימום הנדרש. אפשר להתווכח האם נכון לקבוע תוכנית מורכבת שכזו או לא, אבל אם כבר הולכים על תוכנית בסגנון שכזה בתקופה של מלחמה, כשממילא הפאניקה והלחץ במשק גבוהים, אז אפשר שרשות המסים תקבע מה גובה המענק שמגיע לכל עסק שכן ממילא יש לה את הנתונים הרלבנטיים לכך.
"הגיע הזמן שבעידן הטכנולוגי של היום, תשלום המענקים יהיה אוטומטי, זה יהיה גיים צ'יינג'ר אמיתי", אומר בשיחה עם "כלכליסט" רו"ח אבי נוימן, שותף ב־PwC ישראל וסגן נשיא לשכת רואי חשבון. "תשלום אוטומטי של מענקים מקובל בהרבה מדינות OECD. המדינה צריכה לשלם מענק אוטומטי, ואם עסק חושב שהמענק שקיבל לא נכון, אז שיגיש השגה על כך. כשיש תחשיב על מענק אוטומטי, הוא צריך להיות חלוט, ואז אין את הסיטואציה שהמדינה דורשת חזרה את המענק כמו שהיה בקורונה", אומר נוימן.
רבים מבעלי העסקים ומנהלי הכספים גויסו למילואים בצו 8, ולא יוכלו לטפל בקלות בנוסחאות המורכבות שמציע האוצר לצורך הגשת בקשות לפיצוי
הסוגיה הזו מתבקשת במיוחד בעת הנוכחית כשיש גם הרבה בעלי עסקים או מנהלי כספים שגויסו למילואים בצו 8, ולא נמצאים בסיטואציה שבה הם יכולים בקלות לטפל בנוסחאות המורכבות הללו ולהגיש בקשות. גורמים הקשורים לתוכנית הפיצוי מציינים שמתן מענק אוטומטי על ידי רשות המסים אינו פשוט כפי שהוא נשמע, וכי עלולים להיות לכך השלכות שליליות כמו תשלום לחשבונות מעוקלים, או חישוב שגוי של מענקים בשל עסקאות חד־פעמיות שהיו לעסק. עוד הם מציינים כי במלחמת לבנון השנייה נעשה ניסיון כזה ונמצאו הרבה פעולות שגויות. מצד שני, ראוי לציין כי מאז מלחמת לבנון השנייה הטכנולוגיה התפתחה, כך שסביר שביכולות הטכנולוגיות הקיימות היום, ניתן למזער נזקים שכאלה.
הפיצוי לעסקים לא יכסה את מלוא הפגיעה
לתוכנית שלושה רכיבים מרכזיים: פיצוי לעסקים עם מחזור מכירות של עד 400 מיליון שקל, פיצוי לעצמאים עם הכנסות שנתיות של עד 300 אלף שקל והקלות בקבלת דמי אבטלה לעובדים שיוצאים לחל"ת.
המדינה תשלם לעצמאים מענקים בגובה של 1,750 שקל ועד 14 אלף שקל, כאשר גובה המענק ייקבע לפי שני פרמטרים: גובה ההכנסה השנתית בשנת 2022, ועומק הירידה בהכנסות בזמן המלחמה. ככל ששני הפרמטרים הללו גבוהים יותר, כך גדל המענק.
למשל, עצמאי עם הכנסה שנתית של 120 אלף שקל (הכנסה חודשית של 10 אלפים שקל), יקבל מענק של 4.7 אלף שקל אם הכנסתו נחתכה ב־50%. לעומת זאת, אם הכנסתו נחתכה ב־80% המענק כבר מגיע ל־9.4 אלף שקל. במבנה הקיים הפיצוי שיקבלו העצמאים צפוי לכסות ברוב המקרים חלק משמעותי מהירידה בהכנסות.
החלק המורכב יותר בתוכנית הוא הפיצוי שיקבלו עסקים. מענק זה נקרא "מענק המשכיות עסקית", כלומר הוא לא יפצה את העסקים על מלוא הפגיעה בפעילות, אלא זהו מענק שאמור לאפשר להם להישאר עם "הראש מעל המים" בתקופת המלחמה.
המענק מפצה את העסקים על שני רכיבים מרכזיים: הוצאות קבועות והוצאות שכר. בדומה לעצמאים, גם כאן הפיצוי הוא דיפרנציאלי ותלוי בגובה ההכנסות ובגובה הפגיעה במחזור הפעילות בזמן המלחמה. אלא שמתווסף לכאן גם מקדם משתנה התלוי בעומק הפגיעה בהכנסות, ובמקרים חריגים ניתן יהיה לבקש שהמקדם יהיה גבוה יותר. בכל אופן, בשורה התחתונה גובה המענק הוא עד 22% מההוצאות הקבועות. בנוסף, עסקים יקבלו גם מענק שנגזר מגובה הוצאות השכר. גם כאן קיימת נוסחה שמתבססת על 75% מהוצאות השכר כפול מקדם מסוים שגובהו נקבע לפי גובה הפגיעה בהכנסות, וישנה גם תקרה לגובה השכר הממוצע לעובד בחישוב המענק.
הסך הכולל של שני המענקים הללו יחד מוגבל גם כן. במחזור מכירות של עד 100 מיליון שקל תקרת המענקים תעמוד על 600 אלף שקל. במחזור של 300-100 מיליון שקל ניתן יהיה לקבל עד 600 אלף שקל ובנוסף עוד 0.3% ממחזור העסקאות שהם מעל 100 מיליון שקל. במחזור מכירות של 400-300 מיליון שקל התקרה כבר תגיע ל־1.2 מיליון שקל. תנאי המינימום לקבלת מענק כלשהו לעצמאים ועסקים הוא ירידה של מעל ל־25% בהכנסות.
נוימן ביצע סימולציות לכמה דוגמאות שמשקפות את עומק הפיצוי. למשל, בעסק עם מחזור מכירות שנתי של 50 מיליון שקל שספג ירידה של 25% בהכנסות, ושההוצאות הקבועות שלו 24 מיליון שקל והוצאות השכר הן מיליון שקל, גובה הפיצוי יעמוד על 374 אלף שקל. לעומת זאת, עסק עם מחזור מכירות של 100 מיליון שקל, שספג ירידה של 50% בהכנסות, ושההוצאות הקבועות שלו הן 48 מיליון שקל והוצאות השכר הן 2 מיליון שקל, צפוי לקבל פיצוי של 600 אלף שקל.
קנס על מענק פיקטיבי
החלק השלישי בתוכנית הוא הקלה בתנאים לקבלת דמי אבטלה לעובדים שייצאו לחל"ת. ההקלה המשמעותית ביותר היא הפחתת תקופת המינימום לקבלת דמי אבטלה מ־30 ל־14 יום. גם יוסר קיזוז ימי חופשה צבורים, ותקופת האכשרה (זמן רצוף של עבודה) תקטן מ־18 חודשים ל־6 חודשים. הקלות אלה הן לטובת העובדים, אבל בפועל הדבר נעשה לטובת בעלי עסקים, שידם על ההדק בשחרור עובדים לחל"ת תהיה כעת קלה יותר, וזאת כדי לחסוך הוצאות שכר.
מתזכיר החוק עולה כי המדינה הכניסה סעיף שבו יהיה על עסקים להחזיר מענקים שקיבלו אם יתברר בדיעבד כי קיבלו מענקים גבוהים מדי. סוגיה דומה היתה גם במשבר הקורונה, כשהמדינה דרשה לקבל החזרים מעסקים בדיעבד. כעת הוכנס גם סעיף שמאפשר הטלת קנסות, במידה שהוכח כי דרישת המענק נעשתה ברשלנות או תוך ביצוע עסקאות פיקטיביות.
ממשרד האוצר ורשות המסים נמסר כי "לצורך תשלום המענק רשות המסים מפתחת יישום ידידותי למשתמש שבאמצעותו יוגשו הבקשות. נציין כי ישנם תרחישים רבים שבהם חישוב ותשלום אוטומטי יביאו לפיצוי שלא לצורך או לפיצוי ביתר של עסקים שלא חוו פגיעה עסקית מהלחימה".
