סגור
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' סמוטריץ הצהרה ב דבר הקפאה הקפאת תקציבים כספים ל חברה ה ערבית רשויות משרד ה א
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' סמוטריץ הצהרה ב דבר הקפאה הקפאת תקציבים כספים ל חברה ה ערבית רשויות משרד ה א (צילום: גיל יוחנן)

באוצר סירבו לשנות מסמך שיועד לוועדת הכספים, וסמוטריץ' שלח מכתב מרוכך משלו

הפקידות המקצועית באוצר ניסחה לוועדת הכספים מסמך תחזיות שהזכיר בעדינות את סכנות החקיקה המשפטית. שר האוצר לא אהב, ביקש לשנות את המסמך, וכשסורב – ניסח מכתב שמחמיא לעצמו, לכלכלה הישראלית ומסית נגד המחאה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביקש מממלא מקום הכלכלן הראשי שמואל אברמזון לשנות מסמך מקצועי – ולאחר שסורב, ניסח מסמך משלו. כך מתנהל משרד האוצר בישראל תחת הממשלה הנוכחית.
האירוע התרחש לאחר שהפקידות המקצועית באגף הכלכלן הראשי ובאגף התקציבים ניסחה מסמך לוועדת כספים שחל הכנסת, שבו הצביעו על מגמות עיקריות לקראת הדיונים על תקציב 2024. התמונה שהציגו הכלכלנים היתה חיובית, וכפי שהם סיכמו את הדו"ח: "מגמות המאקרו בכללותם מצביעות על עמידות המשק הישראלי". עם זאת, באופן טבעי, הכלכלנים הזכירו מספר סיכונים כלכליים והצביעו באופן עדין למדי על הקשר הכלכלי להליכי החקיקה המשפטית. אך גם איזכור עדין זה העלה את חמתו של סמוטריץ', שביקש מברמזון לשנות את הניסוחים במסמך ולהפוך אותם לחיוביים יותר.
אברמזון לא נעתר לבקשה, בטענה כי הוא כותב את האמת המקצועית שלו. בתגובה סמוטריץ' בחר לנסח מכתב משלו לוועדת הכספים, שבו הוא מדווח בעצמו "על המגמות הכלכליות והפיסקליות הצפויות בשנת התקציב הקרובה", כשעל הדרך הוא גם חושף את גירעון אוגוסט שעוד לא פורסם. הפקידות המקצועית למדה על מכתב השר רק מהתקשורת. במכתבו סמוטריץ' כתב בסוגריים כי שמונת החודשים הראשונים של השנה נסגרים בעודף של מיליארד שקל. מתוך כך ניתן להסיק כי הגירעון באוגוסט עומד על כ־5.13 מיליארד שקל, שכן העודף התקציבי בסוף יולי עמד על כ־6.13 מיליארד שקל. זו עדות נוספת לכך שהמכתב נוסח ללא היוועצות בגורמי המקצוע. הדבר ניכר גם בשימוש לא מדויק או לא מוכר במונחים מקצועיים, כמו "הצמיחה ברף הגבוה", "הצמיחה בישראל אכן טובה, אך נמוכה מפוטנציאל הצמיחה של המשק", ולא ברור למה השר מתכוון.
גם כשהוא מבקש להסביר שהוא מאפשר למשרדים לבצע את התקציב בשלבים מוקדמים יותר של השנה, הוא משתמש במונח "מדיניות מרחיבה", שמשמש בשפה המקצועית לתיאור "הגדלת הוצאות הממשלה", ולא השינוי התזרימי שלהם.
המכתב של הפקידות המקצועית הזכיר את חוזקותיה של כלכלת ישראל, אך הוא הזכיר את המגמות שאולי יעלו את הצורך לעדכן את התחזית. בין היתר, הפקידות הזכירה את מגמת הפיחות בשקל, והפנו לבנק ישראל שמנה את "חוסר הוודאות בזירה הפוליטית והכלכלית סביב החקיקה הנוגעת למערכת המשפט" כאחת מהסיבות לפיחות. כמו כן, הזכירו הכלכלנים, כי "המשך מגמות הצמיחה יהיה תלוי בהתפתחויות בסביבה הכלכלית המקומית והגלובלית, לרבות כתוצאה מהיבטים גיאופוליטיים והמחלוקת סביב סוגיית החקיקה הנוגעת למערכת המשפט". לסיום, הכלכלנים הזכירו את ביצועי החסר של מדד ת"א 100 לעומת בורסות אחרות בעולם. לעומתם, סמוטריץ' במכתבו מנסה לצמצם את הסיכונים, ובעיקר מבקש להעלים את הקשר שבין החקיקה המשפטית לפיחות. הוא חותם את מכתבו בסיסמאות המוכרות שלו בנוגע למחאה נגד הההפיכה המשטרית, לפיהן "כוחות אדירים עם תקציבי עתק וגיבוי תקשורתי חסר תקדים שמוציאים דיבתה של ישראל רעה בעולם הכלכלי בשקרים בוטים ובהפחדות שווא ועושים הכל כדי ליצור בהלה וסנטימנט שלילי בכלכלה. עד כה נראה שהשפעתם על הכלכלה מזערית בלבד. השוק החופשי חכם יותר ממה שסברו מובילי הקמפיין שורפי האסמים".
המסמך שהגישו כלכלני האוצר הוא חלק מהעבודה השוטפת בשנים בהן נחקק תקציב דו־שנתי, כמו התקציב הנוכחי ל־2023-2024. משרד האוצר מחויב לבצע כבר בספטמבר אומדן ראשוני לגבי התחזיות שגובשו בעת העבודה התקציב – תחילת 2023. עליו לבדוק אם הן רלוונטיות, מתואמות ועקביות עם המציאות הכלכלית. יש לבצע מעקב אחרי אותן תחזיות גם לקראת השנה השנייה של התקציב הדו־שנתי. לא מדובר במסמך שקובע עדכון תחזיות או אומדנים, זה יגיע רק בנובמבר אם בכלל, וגם לא בעדכון מדיניות, שיגיע לקראת סוף שנה אם בכלל. זהו רק מסמך מקדמי, שמבקש להשוות בין המציאות הנוכחית לתחזיות המוקדמות, שנועד בעיקר לעדכן את ועדת הכספים על שינויים בתנאי הרקע הכלכליים.
מדובר במסמך שכול כולו מקצועי ולפיכך הדרג המקצועי במשרד – ורק הוא - עוסק בו. האחריות הרשמית לגיבושו הוא של הכלכלן הראשי של המשרד אברמזון, שנכנס רק לאחרונה לתפקיד כממלא מקום ולא בתפקיד קבע, למרות שהוא עומד בכל הפרמטרים. סמוטריץ' מעוניין לבדוק את הנאמנות שלו כלפיו ואי מתן הקביעות הוא כלי להפעלת לחץ על אברמזון. במקרה לפנינו ברור עד כמה חשוב שהכלכלן הראשי יהיה מקצועי: אומדנים ותחזיות צמיחה והכנסות חייבים להיעשות על ידי גורמים רציניים כי הם אלו שקובעים את גודל הגירעון. יצויין כי בנוגע להוצאה הממשלתית אין תחזית אלא נתון, שכן מדובר בהחלטת ממשלה שיש עליה שליטה, לעומת צמיחה והכנסות שתלויות באין ספור משתנים. לכן, קריטי שידיים פוליטיות לא יגעו בהן. כך התנהלו הדברים עד כה, עד שהגיע שר האוצר בחצי משרה סמוטריץ' והחליט לשנות את הנוהל בצעד שהוא חסר תקדים ובעיקר - מסוכן.
חשוב להדגיש שהמסמך שהכינו פקידי האוצר מאוד "יבש". לא נכתבו בו דברים דרמטיים לגבי המשק הישראלי. ההפיכה המשטרית מוזכרת רק פעמיים ופעם אחת מהן מיוחסת לבנק ישראל. גם הכינוי שלה רך – "החקיקה הנוגעת למערכת המשפט". וזה המשפט הכי חמור שנכתב בדו"ח: "מגמות המקרו בכללותן מצביעות על עמידות המשק הישראלי. לצד זאת, מספר התפתחויות כלכליות, גלובליות ומקומיות שחלו מעת אישור התקציב משפיעות לרעה על התנאים הפיסקאליים בהם פועלת הממשלה וייתכן כי מגמה זו, לצד סיכונים נוספים, ימשיכו להשפיע על הסביבה הפיסקאלית גם במהלך שנת 2024".
סמוטריץ' כבר השיג ניצחון ברגע שהצליח לרכך את הפקידים - ואת אברמזון. זאת, אחרי שהוא ניסה להתערב ולהשפיע על כתיבת הדו"ח עצמו. אלא שהוא לא הסתפק בכך וצירף לדו"ח המקצועי הקדמה פוליטית בוטה שיוצאת נגד המחאה ומאשים אותה בניסיון לפגוע בכלכלה הישראלית – "גורמים חסרי אחריות שמנסים לפגוע בכלכלה באופן מכוון במסגרת מאבקם הפוליטי בממשלת הימין ובתיקונים החשובים שהיא מבקשת להעביר במערכת המשפט הישראלית". בסוף סמוטריץ' מחמיא לעצמו ולשוק ומוסיף הסתה נגד המוחים: "השוק החופשי חכם יותר ממה שסברו מובילי הקמפיין שורפי האסמים, בוחן מספרים והשוואות בינלאומיות, ומבין שהכלכלה הישראלית חזקה, שהמדיניות הכלכלית שלנו נכונה, מקצועית, ובעיקר עקבית ומרוסנת".
ההתערבות הפסולה והמיותרת של סמוטריץ' עלולה לגבות מכלכלת ישראל מחיר כבד שאותו ישלמו משקי הבית. ברגע שחברות דירוג, מוסדות פיננסיים ומשקיעים בינלאומיים, ארגונים כלכלים גלובליים כמו ה־IMF וה־OECD יתחילו לחשוד כי הפקידות המקצועית פועלת תחת אימת הפוליטיקאים – ועוד פוליטיקאי מהימין הקיצוני שהציע "למחוק את חאוורה"- נשלם מחיר. קל וחומר כאשר מבינים כי 80% מההון שמניע את ההייטק, הקטר של המשק, הוא כסף זר. הדברים מקבלים משתנה תוקף לגבי המשקיעים הישראליים ומכירים את הנפשות הפועלות ואת המציאות שבה אנו חיים.
אובדן אמון בתחזיות, באומדנים ובמידע הכלכלי המקצועי הוא הדרך להשמדת הבסיס והיסוד של כלכלה מתוקנת. נסיון השתלטות על פקידות מקצועית ועל התוצרים שלהם – לרבות מידע גולמי - הוא מהלך אופייני של משטרים פופוליסטים־אוטוריטרים, שגורלם הכלכלי מר. מוטב לסמוטריץ' להרחיק את ידיו –כמה שיותר וכמה שיותר מהר - מקודש הקודשים של המדיניות והכלכלה – הדאטה.
הבעיה הגדולה עם אובדן אמון היא שזה קורה בן רגע, ומאוד קשה לאמוד מתי זה יקרה מאחר שהתהליך אינו ליניארי. סמוטריץ' משחק באש ועלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים, שכן כאשר האמון והמוניטין אובדים בעיני השחקנים הכלכליים – ייקח שנים ארוכות להשיבו, אם בכלל.