סגור

תנועות קלות במט"ח, שבוע לפני החלטת הריבית - הדולר על 3.80 שקלים

המטבע האמריקאי ללא תנועה מהותית מול השקל, היורו עולה ב-0.2%, נסחר מעל 4.10 שקלים; בנק ישראל יפרסם את החלטת הריבית בשני הבא; לידר: "תחזית האינפלציה שלנו מניחה יציבות במט"ח - אם יהיה לחץ לפיחות בשקל תיתכן האצה באינפלציה"

יציבות בשקל-דולר בפתיחת שבוע המסחר במט"ח - שבוע בדיוק לפני החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל, ב-4 סבפטמבר. הדולר נחלש נסחר בסביבת 3.80 שקלים, היורו עולה ב-0.2% ונסחר מעל 4.10 שקלים.
התנועות בשוק משקפות במדה תגובה ראשונה של שוק המט"ח המקומי לנאומו של יו"ר הפד ג'רום פאוול בשישי בג'קסון הול. "האינפלציה עדיין גבוהה מדי", אמר פאוול בכנס הנגידים, והוסיף: "אנו מוכנים להעלאות ריבית נוספות במידת הצורך. בכוונתנו להמשיך במדיניות מרסנת עד שנהיה בטוחים שהאינפלציה במגמת ירידה לכיוון היעד שלנו". החלטת הריבית הבאה של הפסד צפויה ב-20 בספטמבר.
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, אמר בעקבות הנאום כי יו"ר הפד שם דגש חזק יותר על סיכוני האינפלציה מאשר הסיכונים לצמיחה. "המסר הניצי לא אמור להוביל למסקנה שהפד יעלה ריבית יותר פעמים, מכיוון שהיא לא תואמת למציאות. מגוון אינדיקאטורים בארה"ב מצביעים באופן די מובהק על הירידה באינפלציה והתקררות של שוק העבודה.
לכן, להערכתנו, בסיכוי גבוה ה'ניציות' שהציג פאואל לא תוכל להחזיק מעמד. אם האינפלציה תמשיך לרדת, כפי שהיה בחודשים האחרונים, לא תהיה ברירה, אלא בעוד זמן לא רב להכיר בכך לשנות את המסר ל'יוני'. אם לא רק האינפלציה, אלא גם הכלכלה תפגין יותר סימני חולשה, דבר שהגיוני לצפות לו בנסיבות של ריסון מוניטארי, התפנית עשויה להיות עוד יותר קרובה וחדה", אומר זבז'ינסקי.
רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי במזרחי טפחות, התייחס לתובנות בשוק אחרי הנאום. הקושי עם הדברים של פאוול, לדבריו, נובע מכך שמי שתר אחר רמזים לגבי החלטת הריבית בחודש הבא לא מצא אותם.
"שתי האפשרויות נותרו על השולחן - הותרת הריבית ללא שינוי, כפי ש-80% מהשוק צופה כיום ולא בהכרח צודק, או העלאתה ברבע אחוז ל-5.75% כפי שחושבים השאר", אמר מנחם, שהוסיף: "זה מתכון בטוח להמשך התנודתיות הגבוהה לקראת הודעת הריבית, משום שבכירי הפד נכנסים לתקופת ההדממה של טרם ההודעה ולא יפזרו רמזים נוספים".
גם לדברי אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי בפסגות בית השקעות, המסר העיקרי שיצא מהנאום בג'קסון הול הוא של חוסר ודאות. "הפד ובנקים מרכזיים אחרים ברחבי העולם, כולל בישראל, העלו את הריבית בחדות כדי להאט את הכלכלה. בעוד שבמקומות מסוימים (כמו בשוק המשכנתאות) נראה שהעלאות הריבית עשו את העבודה, בחלקים אחרים של הכלכלה, ובעיקר בכל הנוגע לצרכן הפרטי, הסימנים להצלחה עדיין מתעכבים.
מכיוון שבפד חוששים לחזור על הטעויות של שנות ה-80 ולתת לאינפלציה להרים שוב את הראש, הם חייבים לראות איזשהם סימנים של הצלחה לפני שיוכלו לאותת שהעלאות הריבית הסתיימו", מציין גרינפלד.
בלידר מתייחסים לתמונת המצב האינפלציונית בישראל - כאמור שבוע לפני החלטת הריבית הבאה של הבנק ישראל. "תחזית האינפלציה שלנו עדיין עומדת על 0.3% באוגוסט, 0.3% בספטמבר , 0.4% באוקטובר ו 2.7% שנה קדימה. תחזית זו מניחה יציבות בשע"ח, עלייה מאד מתונה במחירי הסחורות בעולם והתמתנות בקצב עליית מחירי השכירות".
בלידר מדגישים עם זאת כי "המשך לחץ לפיחות בשקל על רקע התפתחויות מקומיות או ירידות בשוקי ההון בחו"ל עלולים להביא להאצה באינפלציה. בנוסף, לא ברור אם האוצר ימשיך 'לסבסד' את מחירי הדלקים על ידי שיעור בלו נמוך. נעלם נוסף - עד כמה הפיחות של החודשים האחרונים ישפיע על מחירי הסחורות בעוד כמה חודשים".