ניתוחהבנקים רוכבים על עליית הריבית ואדישות הציבור ונהנים מרווחי שיא
ניתוח
הבנקים רוכבים על עליית הריבית ואדישות הציבור ונהנים מרווחי שיא
מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי הגיעו לתשואה על ההון של מעל ל־20%, לעומת 9% בממוצע בשגרה. הבנקים ניצלו את עליית הריבית בהלוואות, ורשמו זינוק חריג של מעל ל־50% בהכנסות המימון לעומת צמיחה של 12% בתיק האשראי. והסימנים להאטה במשק כבר מקבלים ביטוי בדו"חות
משקי הבית נאלצים להתמודד בימים אלה עם גל עליות מחירים שלא עוצר, שמביא להעלאות ריבית, שגם מייקרות את ההלוואות. לעומתם, המרוויחים הגדולים ממצב המאקרו הנוכחי הם הבנקים. אם נדמה היה שכבר ראינו הכל אשתקד, כאשר חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו 24 מיליארד שקל, מגיעות כעת תוצאות הרבעון הראשון של השנה, ונראה כי מגמת הזינוק ברווחים רק מועצמת.
אתמול פרסמו מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי את תוצאות הרבעון הראשון, ושלושתם הגיעו לתשואה על ההון בלתי נתפסת של מעל ל־20%, שמזכירה יותר תשואות של קרנות גידור מתוחכמות מאשר של בנקים. לשם השוואה, בעיתות שגרה התשואה על ההון של הבנקים עמדה בממוצע על 8%–9%.
את הרווח הגבוה מבין שלושת הבנקים הבינוניים הציג מזרחי טפחות שהרוויח 1.37 מיליארד שקל, עלייה של 18% לעומת הרבעון המקביל, מעט אחריו נמצא דיסקונט עם 12.7 מיליארד שקל, עלייה של 29% לעומת הרבעון המקביל, והבנק הבינלאומי כמעט והכפיל את רווחיו ברבעון שעמדו על 631 מיליון שקל. הרווח הכולל של שלושת הבנקים הבינוניים עמד על 3.27 מיליארד שקל ברבעון הראשון. על רקע הרווחים הגבוהים זינקו מניות שלושת הבנקים: הבינלאומי קפץ ב־5%, מזרחי טפחות ב־4.4% ודיסקונט ב־3.8%.
על רקע התוצאות הודיעו שלושת הבנקים על דיבידנד, כאשר שלושתם ביחד חילקו 1.01 מיליארד שקל. בעוד שדיסקונט החליט להעלות את שיעור הדיבידנד מ־20% מהרווח ל־30%, בבנק הבינלאומי הודיעו כי בעוד המדיניות שלהם היא חלוקה של עד 50% מהרווח השנתי, הם החליטו לחלק ברבעון זה 35% מהרווח בשל אי הוודאות בשווקים.
בשניים מתוך שלושת הבנקים צפוי להתחלף מנכ"ל בקרוב – אורי לוין הודיע באחרונה על פרישה מדיסקונט לטובת תפקיד מתגמל יותר בחברת הנדל"ן תדהר, ואתמול הודיעה המנכ"לית הוותיקה של הבנק הבינלאומי סמדר ברבר צדיק כי בכוונתה לפרוש. כך שנראה שאצל שניהם הפרישה נעשית בתזמון נוח של תוצאות שיא. בעוד שברבעונים הקודמים השיפור ברווחיות היה מדורג בהתאם לקצב עליית הריבית, הפעם הוא נראה במלוא עוצמתו. הרבעון הראשון נפתח עם עליית ריבית בנק ישראל ל־3.75%, כשהיא טיפסה במהלכו עד ל־4.25%. לשם השוואה, ברבעון המקביל היא עמדה על 0.1% בלבד.
הסיבה לשיפור המשמעותי ברווחיות הבנקים היא שבצד ההלוואות הם ייקרו לרוב באופן מלא את הריביות בהתאם לעליית הריבית, מה ששיפר להם את ההכנסות. מהצד השני הבנק גם משלם ריבית לבעלי הפקדונות – אולם שם קצב העלייה היה הרבה יותר איטי, והתוצאה היא שיפור חד ברווחיות. אמנם בעקבות הביקורת הציבורית (שתוצאות הרבעון הראשון מראים עד כמה היא היתה מוצדקת), הבנקים שיפרו את הריבית בפקדונות, אולם מדובר בעיקר בפקדונות לטווח ארוך (של שנה ומעלה). בפקדונות הקצרים, שם נמצאים רוב כספי הציבור העלייה היתה הרבה יותר איטית. יתירה מזו, בכספים השוכבים בעו"ש (כ־430 מיליארד שקל) הבנקים עדיין לא משלמים ריבית. הסוגיה הזו הופכת לקריטית, שכן הבנקים יכולים להפקיד את רוב הכספים בבנק ישראל ולקבל בעבורם את ריבית בנק ישראל (כיום 4.5%, ולפני שנה 0.1% בלבד).
התוצאה היא שבעוד תיק האשראי, שעל בסיסו רושמים הבנקים הכנסות מימון, צמח בשלושת הבנקים הבינוניים ב־12% ממרץ אשתקד למרץ האחרון, הרי שההכנסות מריבית זינקו ברבעון הראשון ב־53% לעומת הרבעון המקביל ל־7.2 מיליארד שקל. הפער הזה נובע בעיקרו מאינפלציה ומעליית הריבית, שמנפחים את החזרי ההלוואות, ומגדילים את ההכנסות של הבנקים על חשבון הציבור. את הזינוק החד ביותר הציג הבנק הבינלאומי שהכנסותיו מריבית זינקו ביותר מ־70% ברבעון הראשון לעומת הרבעון המקביל.
העובדה שהבנקים לא משלמים ריבית על יתרות העו"ש גם צורמת לאור רמת הריבית והאינפלציה ששוחקת את ערכם הריאלי של כספי הציבור. יש אמנם אלטרנטיבות להשארת הכסף בעו"ש ובראשן הקרנות הכספיות, אולם למרבית הציבור אין מודעות וגישה בפועל למוצר זה. באוצר מוטרדים גם כן מהנתונים, ושקלו לחייב את הבנקים לשלם ריבית על יתרות העו"ש. עם זאת, באוצר מבינים שמדובר בצעד מורכב, שמשמעותו התערבות במחיר הכסף, ולכן לא ממהרים לקדמו. נפילת הבנקים בארה"ב בשבועות האחרונים גם כן מורידה את המוטיבציה להוביל מהלך שכזה.
רמת הרווחיות הגבוהה תירשם ככל הנראה גם ברבעון הבא, שכן מאז הריבית הספיקה לטפס ל־4.5%, ולאור נתוני האינפלציה האחרונים היא כנראה עוד תמשיך לטפס. עם זאת קצב העלייה בהכנסות הבנקים צפוי להתמתן גם אם הריבית תמשיך לעלות. הבנקים מפרסמים בדו"חותיהם מבחני רגישות המציגים הערכה בנוגע להיקף עליית ההכנסות בתרחיש שבו הריבית תעלה ב־1%. מדו"חות הבנקים עולה שבתרחיש כזה הכנסות מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי יעלו ב־1.04 מיליארד שקל. אמנם מדובר בסכום לא מבוטל, אולם במרץ אשתקד הם העריכו שעלייה של 1% בריבית תגדיל את הכנסותיהם בכמעט פי שלושה, כלומר ב־2.93 מיליארד שקל. הסיבה להתמתנות היא בין היתר הערכה שעלייה נוספת בריבית תגביר את קצב הסטת הכספים מהעו"ש לפקדונות, שם הבנקים משלמים ריבית (גם אם אינה גבוהה).
אמנם רווחי הבנקים תופסים במבט ראשון את עיקר תשומת הלב, אולם כאשר מתבוננים על סעיפים נוספים בדו"ח, ניתן כבר לראות סימנים ראשונים של ההאטה במשק. הנתון הבולט הוא האטה בקצב העלייה בתיק האשראי, שגדל בשלושת הבנקים ב־2.3% ברבעון הראשון, כאשר בחלק מהבנקים מעריכים שהוא עשוי להאט עוד יותר ברבעונים הבאים.
דיסקונט רשם את העלייה החדה ביותר מבין שלושת הבנקים, כאשר תיק האשראי שלו צמח ב־3.5% ברבעון הראשון. אמנם באופן מפתיע באשראי לעסקים הגדולים יותר (בינוניים וגדולים) נרשם זינוק חד של 7% בממוצע מתחילת השנה בשלושת הבנקים, אולם בשאר התחומים הצמיחה מאד התמתנה, בוודאי בהשוואה לשנתיים האחרונות. הנתון הבולט הוא בתחום המשכנתאות, שהיווה את מנוע הצמיחה בפעילות הבנקים בשנים האחרונות. תיק המשכנתאות של שלושת הבנקים גדל ב־1.2% בלבד ברבעון הראשון של השנה, לעומת קצב עלייה ממוצע של 3%–4% ברבעון בשנים האחרונות.
באשראי הצרכני ובאשראי לעסקים קטנים הקצב עוד יותר הואט, ותיק ההלוואות של הבנקים עלה ב־0.4% ו־0.8% בהתאמה. כאן ההאטה בקצב נובעת גם מירידה בביקוש, אך גם מכך שמדובר באשראי ברמת סיכון גבוהה יותר, ולאור ההרעה במצב המשק והעלייה בריבית, הבנקים מהדקים יותר את מדיניות החיתום ומתן ההלוואות בתחומים אלה.
נתון נוסף שמעיד על ההאטה הוא הפקדונות במגזר העסקי. בעוד שבתקופות שגרה הפקדונות נמצאים במגמת צמיחה, ברבעון הראשון של השנה ראינו ירידה. בשלושת הבנקים הבינוניים יחד ירד היקף הפקדונות למגזר העסקי (עסקים קטנים וגדולים) ב־3.2% לעומת תחילת השנה ל־212.8 מיליארד שקל. במערכת הבנקאית מציינים כי הירידה הזו נובעת בחלק מהמקרים מירידה בתזרים המזומנים של העסק בשל ההאטה במשק, וכן כתוצאה מהחלטה של חלק מהעסקים להעדיף להשתמש ביתרות הנזילות שלהם לצורך פירעון הלוואות ואשראי, שהתייקר דרמטית בשנה האחרונה, על פני חיסכון בפקדונות.
בבנקים מציינים שעל אף עליית הריבית וההאטה במשק אין כרגע עדיין עלייה בקשיים בהחזר הלוואות. בחלק מהבנקים מציינים שגם להצעות שלהם להקלות שונות במשכנתאות למשל, היה ביקוש נמוך, ככל הנראה כי הציבור הגדיל את חסכונותיו במהלך תקופת הקורונה. "במבט קדימה, השאלה החשובה אינה מה גובה הריבית, אלא משך הזמן שהיא תישאר גבוהה. אם הריבית תישאר גבוהה לאורך תקופה ארוכה, זה עלול להכניס את הלקוחות בסופו של דבר לקשיים", אומר גורם בכיר במערכת הבנקאית.
על רקע החששות מהאטה, הבנקים החלו להגדיל את ההפרשות להפסדי אשראי, ככרית ביטחון לעתיד. ההפרשות להפסדי אשראי בשלושת הבנקים עמדו על 503 מיליון שקל לעומת 19 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל, בו עוד רשמו הבנקים החזרים על הפרשות בקורונה. הבנקים אמנם ציינו בדו"חותיהם שחלק מההפרשות נובע מצפי להאטה כלכלית, ועדיין ההפרשות אינן גבוהות. שיעור ההפרשות שעשו שלושת הבנקים מתוך תיק האשראי שלהם עומד על 0.25%–0.33%, שיעור המאפיין תקופת שגרה. במשברים קודמים ההפרשות הגיעו לאזור ה־0.7%, ובעת מיתון אף לאזור ה־1%.
