סגור
מתקן אגירת חשמל
מתקן אגירת חשמל. עשרות אלפי משפחות חרדיות משתמשות בגנרטורים בשבת (צילום: ארז עוזיר)

ניתוח
"החשמל הכשר" עלול לייקר לכולם את תעריף החשמל

במשרד האנרגיה שוקלים לאפשר לחברת החשמל להקים מתקני אגירת חשמל בשכונות חרדיות המכונה "חשמל כשר" שייקר את תעריף החשמל לכלל הציבור. ההחלטה גם תפגע בתחרותיות בשוק האנרגיה

במשרד האנרגיה שבראשות השר ישראל כ"ץ בוחנים לאפשר לחברת החשמל להקים מתקני אגירת אנרגיה בשכונות חרדיות — מה שמכונה "חשמל כשר". המהלך נבחן בשל לחץ מצד מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר, אף שבמשרד האוצר וברשות החשמל טוענים שהאישור ייקר את תעריף החשמל לכלל הציבור. במשרד האנרגיה בוחנים אפשרות להגדיר את ההתקנה של מתקני האגירה כ"פיילוט" שיעניק בלעדיות לחברת החשמל בהקמת המתקנים בשלבים הראשונים, במקום לעודד יזמים פרטיים שיקימו את מתקני האגירה.
על פי הדרגים המקצועיים, מתן האישור לחברת החשמל להקים מתקני אגירה בשכונות החרדיות יוביל להתייקרות תעריף החשמל לכלל הצרכנים. הקמה של מתקנים חדשים תחייב להגדיל את הכנסות חברת החשמל, המגיעות מתעריף החשמל, כלומר העלאת תעריף החשמל לכלל הציבור. בנוסף, מתן האישור, כך להערכת גורמי המקצוע, יוביל לפגיעה בתחרות בשוק האנרגיה.
סוגיית החשמל הכשר עלתה לכותרות במהלך המשא ומתן הקואליציוני של הממשלה הנוכחית, עם דרישת יהדות התורה מהליכוד למנוע חילול שבת על ידי ייצור החשמל, מהלך שכמובן לא מתאפשר במדינה מודרנית. בסופו של דבר, הסעיף נוסח בצורה מתונה יותר, שלפיו תקודם הקמה של מתקני אגירת אנרגיה בשכונות החרדיות, שיאפשרו שימוש בחשמל שהופק במהלך השבוע גם במהלך השבת.
כיום בשכונות חרדיות, לקראת השבת, מתנתקים הבתים מרשת החשמל ומתחברים לגנרטורים יקרים, מזהמים ומסוכנים, הפועלים על סולר, ומחוברים בצורה פיראטית. מתקני האגירה אמורים לאפשר לחרדים לקבל חשמל כשר, ללא הסכנות הכרוכות בשימוש בגנרטורים הפיראטיים. מתקני האגירה (המתאימים לשימוש בשכונות) מורכבים מסוללות ליתיום־יון, בדומה לאלו שיש במכשירים הסלולריים, בגודל של מכולה, ויאפשרו להחליף את הגנרטורים המזהמים.
מתקני האגירה הכרחיים גם לקידום אנרגיה סולארית ובעלי חשיבות גם ליציבות התדרים ברשת החשמל. בשעות היום מתקנים סולאריים מייצרים עודף חשמל שעשוי ללכת לאיבוד עקב ביקוש נמוך לחשמל. הביקוש לחשמל מגיע לשיא בשעות הערב, כשאנשים חוזרים מהלימודים והעבודה הביתה. מתקני האגירה מסייעים להעביר את האנרגיה שהופקה בשעות היום לערב ולנצל את האנרגיה הסולארית בצורה יעילה יותר .
כמו כן, בשעות שיא הביקוש ייצור החשמל יקר יותר שכן תחנות כוח פחות יעילות נאלצות להגדיל את הייצור. בשל כך, צרכני חשמל גדולים משלמים תעריף שונה עבור צריכת חשמל בשעות השפל ובשעות השיא. בשעות שיא הביקוש יוצר עומס על רשת החשמל שמחייב הגדלה של תשתיות הרשת בצורה משמעותית. היכולת להקים מתקני אגירה תאפשר לחלק את העומס על הרשת על פני כל שעות היום, שכן חשמל יוזרם בשעות השפל ממתקני הייצור למתקני אגירה הממוקמים בסמוך לאזורי הביקוש.
יתרונות אלו שכנעו את אנשי רשות החשמל לאשר לחברת החשמל להקים עד 15% מסך שוק האגירה במשק הישראלי, על פי עדכון תחזיות שיבנו כל שנה, בעיקר בתחנות המשנה המסבות בין מתחים שונים ברשת החשמל. גורמים בשוק האנרגיה טענו כבר בהחלטה הקודמת כי האפשרות להקמת מתקני האגירה על ידי חברת החשמל תפגע בכדאיות הפרויקטים להקמת מתקני אגירה פרטיים.
כעת הרחבת האפשרות לחברת החשמל להקים מתקני אגירה גם בשכונות החרדיות, כך להערכת הגורמים, תפגע ביכולת להציג מחיר תחרותי להקמת הפרויקטים. הבדל משמעותי בין מתקני האגירה הנדרשים לתחום האנרגיה הסולארית לעומת מתקני האגירה עבור החשמל הכשר, הוא משך הזמן שצריך לאגור את החשמל. בעוד מתקני האגירה המאזנים בין שעות השפל והשיא נדרשים לאגור 4 שעות חשמל בלבד, המתקנים לחשמל הכשר נדרשים לאגור חשמל ל־24 שעות ולעתים 48 שעות (כאשר חג ושבת מתחברים).
הרפורמה שנעשתה בחברת החשמל ב־2018 מגבילה את חברת החשמל בהקמת מתקני האגירה. על פי הרפורמה, על מנת לייצר תחרות במשק האנרגיה, יש לפתוח את שוק ייצור החשמל ומקטע האספקה (החלק ברשת החשמל האחראי על הקשר עם הלקוחות ומערכי החיוב) לתחרות. מכיוון שאין היתכנות כלכלית להקמת שתי רשתות להולכת חשמל, הוחלט כי החברה תישאר מונופול בהקמת קווי הרשת.
עם זאת, על חברת החשמל נאסר להקים מתקני ייצור חדשים (מלבד שתי יחידות המונעות בגז טבעי המוקמות בחדרה). ואכן, ב־2023, עם הפרטת תחנת הכוח הרביעית (תחנת אשכול), צפויה חברת החשמל להפיק מתחת ל־50% מהחשמל בישראל. בשל פערי המחיר בין שעות השפל ושעות השיא, פעמים רבות נהוג בשוק החשמל להתייחס למתקני האגירה כמתקני ייצור נוספים, כך שהקמת היחידות מהווה הפרה של הרפורמה בחברה.
חשוב להדגיש שעל פי גורמים במגזר החרדי, אין חשיבות לגוף שיקים את מתקני האגירה של החשמל הכשר. עם זאת, מתן האישור יכול לעכב את הקמת הפרויקטים, שכן חברת החשמל תחזיק במונופול. חשש נוסף הוא הקושי לאפשר לתושבים בשכונות החרדיות להתחבר למספקי חשמל פרטיים. כמו כן, גם אם יוחלט בסופו של דבר שהמתקנים יוקמו על ידי יזמים פרטיים בלבד, חברת החשמל עדיין תידרש לבצע עבודות תשתית מתאימות ולכן מחויבותה לפרויקט קריטית ללא קשר לחברה שתפעיל את הפרויקט. בכך, אם יינתן האישור לחברת החשמל להתחרות ביזמים הפרטיים, אלו יהיו תלויים בה להצלחת הפרויקט.
במשרד האנרגיה שוקלים להגדיר את הפרויקטים הראשונים כ"פיילוט", מה שיעניק לחברת החשמל בלעדיות בתחרות על מתקני האגירה. החלטה תמוהה, שכן כבר כיום פועלים מתקני אגירה, למשל חברת EDF ישראל מפעילה מתקן אגירה מעל ישיבה בבני ברק. עד היום לא בוצע פרויקט אגירה בהיקף של שכונת מגורים, אך כבר כעת הפעלת הפרויקטים בהיקפים קטנים יותר נעשית על ידי יזמים פרטיים.
מחברת החשמל נמסר בתגובה: "חברת החשמל מקדמת את הנושא בתיאום עם משרד האנרגיה והרגולטורים הרלבנטיים. יודגש כי חברת החשמל לא מנועה מפעילות בתחום אגירת אנרגיה בתחומי התשתית שבבעלותה, ולעניין זה הוקצו לה בשלב הראשון על ידי רשות החשמל 150 מגה־ואט להתקנה מיידית ועד 15% מכלל יכולת אגירת האנרגיה במשק".
ממשרד האנרגיה ומלשכתו של שר האנרגיה ישראל כ"ץ נמסר בתגובה כי "כל נושא אספקת החשמל הכשר, כולל פיילוט, נמצא בבחינה מקצועית. יש להדגיש כי קידום נושא אגירת החשמל, הן לחשמל כשר והן עבור ביטחון אנרגטי וקידום אנרגיות מתחדשות, אינו מיועד למגזר זה או אחר, אלא פתרון שיועיל לכלל אזרחי מדינת ישראל".