סגור
ראש הממשלה בינימין נתניהו מסיבת עיתונאים
ראש הממשלה בינימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ניתוח
איך יודעים שהכלכלה תתרסק? שאלו את ארגנטינה

ההשוואות בין ישראל של אחרי ההפיכה המשטרית להונגריה ופולין לא מדויקות מכיוון שהן לא היו מעצמות כלכליות. אפשר ללמוד יותר מההתרסקות של ארגנטינה, שהייתה פעם מהכלכלות המובילות בעולם, שהחלה תחת חואן פרון

בימים האחרונים התחדש זרם האזהרות החמורות לגבי ההשלכות הכלכליות ההרסניות בשינוי שיטת המשטר שממשיכה לקדם הממשלה הנוכחית. שלוש מהן מפתיעות במיוחד: זו של סוכנות הדירוג מודי’ס (הודעה מיוחדת, מחוץ ללו"ז הרגיל), זו של ד"ר מיכאל שראל (הכלכלן הראשי של פורום קהלת שגיבש את יסודות ההפיכה), וזו של בוגרי אגף התקציבים (על רקע שתיקתה הרועמת של כל הפקידות המקצועית). המכנה המשותף של כל האזהרות הללו, מלבד שמחברי שלושתן הם כלכלנים מהשורה הראשונה, הוא ששלושתן מתמקדות בנזקים בטווח הבינוני־הארוך, במקום בנזקים בטווח הקרוב, שעליהם באופן טבעי קל לנו יותר להסתכל. יתרה מזו, כל הגורמים מדגישים כי הפגיעה לא רק עוצרת את הכלכלה מהישגים עתידיים אלא שללא קשר לנקודה התחלתית של אותה כלכלה, בסוף גם הישגים קודמים יכולים להימחק. הנסיגה היא ודאית.
1. הונגריה, פולין וטורקיה, שאליהן משווים את ישראל, מעולם לא היו עשירות או מוצלחות במיוחד. ישנה מדינה שאכן הייתה עשירה וירדה מנכסיה על רקע שינויים משטריים־פוליטיים: ארגנטינה. קשה ממש להעלות על הדעת שאחת הכלכלות הכושלות בימינו, המאופיינת באינפלציה גואה, מטבע חסר ערך, גירעון עמוק בחשבון השוטף ובממשלה על סף פשיטת רגל, הייתה פעם (לא לפני הרבה זמן במונחים היסטוריים) אחת העשירות בתבל; עד כדי כך, שבפריז של שנות ה־30 השתמשו במונח "עשיר כארגנטינאי" כדי לתאר איש בעלי ממון רב. המקרה הקיצוני גרם לראש החוג לכלכלה באוניברסיטת הרווארד היוקרתית, פרופ' אדוארד גלייזר, יחד עם פרופ' רפאל די טלה - מבכירי הכלכלנים של ארגנטינה, אף הוא מהרווארד - ללמוד ולנתח את ה"ייחודיות" של המקרה הזה.


כלכלת ארגנטינה פתחה את המאה ה־20 כאחת מעשר הכלכלות החזקות בעולם לפי תמ"ג לנפש, הפרמטר המקובל למדידת עושר האומות. למרות שינויים קלים, היא שמרה על מיקומה היחסי בעולם עד שנות ה־50, שם היא איבדה את מקום הכבוד בעשירייה הפותחת והידרדרה לסוף העשירייה השמינית, מקומה הנוכחי. צמד החוקרים מסביר מדוע הוא סבור שהסוגיה ראויה למחקר מעמיק: "מדוע אומה שהצליחה כל כך הסתיימה בסופו של דבר באופן כה גרוע? הביצועים הכלכליים הרעועים של ארגנטינה במאה ה־20 חשובים לא רק לסטודנטים בהיסטוריה כלכלית אלא כאזהרה לעולם כולו: אין מדינה עשירה מדי מכדי להיכשל. לקט המאמרים האלו מנסה להבין מה השתבש בארגנטינה, בתקווה שידע נוסף ישפר את עתידה אך גם יעזור לאומות אחרות להימנע מנפילה כזו בעתיד".
2. החוקרים העלו ארבע השערות יסוד: הראשונה (שנפסלה די בהתחלה) הייתה כי ארגנטינה לא הייתה כזו "עשירה" בהתחלה וגם לא כל כך ענייה בסוף. אך שלוש ההשערות הנותרות לגורם להידרדרות מעניינות במיוחד: הראשונה היא מוסדות רעועים לרבות דמוקרטיה שמידרדרת; השנייה, מדיניות מאקרו־כלכלית גרועה; והשלישית היא זעזועים כלכליים חיצוניים.
ההשערות לא מוציאות זו את זו. לדוגמה, הם מסבירים, מוסדות רעועים מובילים למדיניות גרועה, כפי שטוענים כלל מתנגדי ההפיכה היום - וזו אולי המסקנה הכי רלבנטית עבור ישראל. אבל ישנן עוד כמה מסקנות שצריכות להדיר שינה מעינינו. הראשונה היא כי החוקרים מצאו שאף שארגנטינה הייתה כבר בתחילת המאה הרבה יותר עשירה ממדינות כגון צרפת וגרמניה (בפער עצום של 30% ו־15% בהתאמה), שיעור הרישום לבתי ספר יסודיים (שלומדים ליב"ה כמובן) בארגנטינה היה פחות מחצי מזה של צרפת וכ־57% מזה שבגרמניה. החוקרים מצאו כי במהלך המאה הפערים הצטמצמו, אך הפער נותר גדול מדי וזה גרם לפערים משמעותיים בהון האנושי.
השבר התחיל בסוף שנות ה־40 עם עלייתו של חואן דומינגו פרון הנחשב למייסד הפופוליזם הדרום־אמריקאי הידוע לשמצה. "מדיניותו של פרון הייתה פופוליסטית־אוטוריטרית, ולא פופולרית בקרב מעמדות הביניים בעלי תפיסה ליברלית. מעמד הביניים ראה יותר ויותר בצבא את ההזדמנות הטובה ביותר שלו לשינוי משטר", כתבו החוקרים, והדמיון למצב שאנו חווים הוא מטלטל. יתרה מזו, החוקרים מתארים "מאבק" עיקש ומתמשך בין "פרוניסטים" ל"אנטי־פרוניסטים". לפי החוקרים, אלו האחרונים הם בדרך כלל עשירים ומשכילים יותר מהפרוניסטים ונוטים יותר להיות בעלי ''דעות ליברליות. המאבק נמשך כמעט 30 שנה שכללו כ־20 שנות דיקטטורה (1955–1983) בהן ארגנטינה שילמה מחיר כלכלי בצורה של ירידה בצמיחה.
"מאז 1983, המחויבות של ארגנטינה לדמוקרטיה היא די ברורה, אך מחויבותה לשלטון החוק או למדיניות כלכלית תומכת צמיחה הרבה יותר שנויה במחלוקת", ציינו החוקרים. המסקנה של החוקרים לגבי הכישלון הארגנטינאי זהה לתחזיות של מאות הכלכלנים סביב הניסיון לשינוי משטר פוליטי בישראל: היו גורמים פוליטיים־משטריים אלו שגרמו למקבלי החלטות לסטות מהדרך של הכלכלות המפותחות, והסטייה הזו עשויה להסביר את הצרות הכלכליות של ארגנטינה כעת.
3. ההסבר השלישי לנפילתה של ארגנטינה קשור להשפעת הזעזועים החיצוניים שהתרחשו בכלכלה העולמית: זינוק במחירי היבוא תוך צניחה במחירי היצוא וירידה בזרימת ההון פנימה. מודל הצמיחה הארגנטינאי התבסס ברובו על ייצוא סחורות וחומרי גלם שמאופיינים בתנודתיות גבוהה מאוד בשווקים הבינלאומיים. המחיר הריאלי של החיטה, שארגנטינה היא היצואנית השביעית שלה בעולם, ירד בארה"ב ב־75% בין 1920 ל־2005. אין שום קשר בין המודל הישראלי, המבוסס על היי־טק, לרבות שירותים, אשר מחירם היחסי זינק בעשורים האחרונים.
כמו כן, הכלכלה הישראלית, בניגוד לארגנטינאית, נהנתה בעשורים האחרונים מזינוק בהשקעות זרות ישירות (FDI), שכן לפי אומדנים של SNC, בין 75% ל־85% מההון שמניע את ההיי־טק הישראלי מגיע מבחוץ. בהקשר הזה גם כדאי ללמוד מהטרגדיה הארגנטינאית. אלא שבניגוד לארגנטינה, ממשלת ישראל היא זו שמייצרת במו ידיה את הזעזוע ברגע שהיא מבריחה את המשקיעים הזרים, שכבר מזהירים בפני ההשלכות ההרסניות של אותה החקיקה שמקדמים נתניהו־לוין־סמוטריץ'־רוטמן.
כפי שהיטיב להסביר בארי טף, לשעבר מנהל חטיבת השווקים של בנק ישראל בראיון ל"כלכליסט": "אירוע SVB מתווסף לנזק שנגרם להיי־טק בגלל החקיקה הנוכחית. בנוסף לסיכונים מבחוץ, אנו עושים נזק לעצמינו על ידי החקיקה הנוכחית. זה מרשם לאסון עתידי", הוא סיכם. גם ההסבר הרביעי, מדיניות שגויה, רלוונטי לנו: "תשע שנות כהונתו של פרון אופיינו בקיטוב פוליטי אינטנסיבי" עם דגש על מדיניות עוינת לאליטות. אותה מדיניות גם התאפיינה ב"חלוקת כסף" שהזניקה גרעונות ותדלקה אינפלציה.
עד 2022, נתניהו נהנה מ־12 שנים בלי אינפלציה, אך לא עוד: האפשרות לנקוט במדיניות פיסקלית מרחיבה שמעודדת אינפלציה צומצמה מאוד. ההכנסות צונחות והשותפות הקואליציוניות גורמות לו להגדיל את ההוצאה לטובת אוכלוסיות שאינן תורמות לצמיחה כלכלית. "החוקרים מתארים כיצד רצף של ממשלות ארגנטינה בחרו במדיניות שלא נועדה למקסם צמיחה כאשר חלק מהבוחרים האמינו שהאליטות אינן אכפתיות ודרשו מדיניות שפוגעת בהן", הם כתבו. "פופוליזם וחוסר יציבות פוליטית לא איחרו להגיע, וההשקעות הפרטיות נפגעו. חלק מהדעיכה של ארגנטינה מוסבר באמונות של חלק מהבוחרים כי אותן אליטות התעשרו בגלל שהן יצרו את הכללים שמיטיבים עמן". החוקרים מסכמים ומסבירים ש"הריקבון המוסדי מילא תפקיד גדול" בהידרדרות הכלכלית של ארגנטינה, לרבות זינוק בשחיתות שהפך לסימן היכר של המדינה שהחלה את דרכה כמוצלחת והפכה לכושלת ביותר.