סגור
שרת האנרגיה קארין אלהרר על רקע תחנת הכוח אורות רבין
שרת האנרגיה קארין אלהרר על רקע תחנת הכוח אורות רבין. המשרד ביקש תקציב מוגדל אך סורב (צילומים: אלעד גרשגורן, אלכס קולומויסקי)

בדיקת כלכליסט
בדרך לוועידת האקלים: חזקים בדיבורים, חלשים במענקים למיזמי הפחתת פליטות

המשלחת הישראלית שתשתתף בשבוע הבא בוועידת האקלים במצרים, תנסה לשכנע את העולם שישראל היא מדינת אקלים טק. אלא שבפועל, סכום המענקים שעומד לרשות משרד האנרגיה למיזמים בתחום צנח

האמנם מדינת אקלים טק? למרות ההצהרות והתוכניות שבהן התגאתה הממשלה רק לאחרונה, בשנת 2022 דווקא פחת תקציב ההשקעה של משרד האנרגיה במיזמים חדשניים שמטרתם להפחית את פליטות גזי החממה ולסייע למאבק במשבר האקלים. השנה הוקצו מענקים בגובה 70 מיליון שקל לפיילוטים, מחקרים ומו״פ בתחום האנרגיה, לעומת 90 מיליון שקל בשנת 2021 – צניחה של 22%, כך עולה מבדיקת "כלכליסט". הסכום פחת למרות שמשרד האנרגיה הוצף במספר חסר תקדים של בקשות מימון ממיזמים בתחום – כפול מבכל שנה אחרת.
בשבוע הבא תפתח ועידת האקלים העולמית בשאראם א־שייח שבמצרים. בזה אחר זה יעלו מנהיגי מדינות העולם על בימת הכנס, ויפרטו את התחייבויותיהם להפחתת פליטות גזי החממה בעשורים הקרובים, במטרה לבלום את עליית הטמפרטורה ולהימנע מהחרפת המשבר האקלימי. בראש המשלחת הישראלית יעמוד הנשיא יצחק הרצוג לאחר שרה"מ יאיר לפיד ביטל השתתפותו בשל תוצאות הבחירות. בישראל יגיעו לכנס בידיים ריקות: ללא יעדים שעומדים בהלימה למדינות המתקדמות בעולם, והחמצה של השגת היעדים הצנועים שהוצבו לשנת 2020. היעד ל־2020 עמד על 10% אנרגיה מתחדשת כאשר כיום ישראל נמצאת מתחת ליעד, על 8% בלבד, ולפי ההערכות ייתכן שעד סוף השנה תחול עלייה קלה ל־9.5%.
כדי להימנע מהצגתה של ישראל כמדינה שאינה מיישרת קו עם העולם, הוחלט לשווק לקראת ועידת האקלים את ישראל כמדינת אקלים טק, שממנה תצמח תועלת טכנולוגית שתשרת את העולם כולו ותאפשר למדינות אחרות להפחית פליטות באמצעות חידושים שכיום אינם בנמצא. בחודש יולי אישרה הממשלה ״תוכנית לחדשנות טכנולוגית אקלימית״ בהיקף של כ־3 מיליארד שקלים. ואולם מרבית הסכום – 2.7 מיליארד שקלים, נתון להחלטת הממשלה הבאה, וליישום בתקציב 2023. במשרד האנרגיה דרשו להקצות למיזמי אנרגיה סכומים גבוהים יותר כבר השנה בעקבות ההצהרה על אותה תוכנית, אך נענו בשלילה.
פגישות שתואמו גם לאחרונה בנושא מול משרד האוצר נדחו, וכך דווקא בשנה שבה סטארט־אפים מתקשים לגייס הון פרטי בשלבים קריטיים להצלחת החברה, נאלץ משרד האנרגיה להשיב תשובות שליליות למיזמים רבים, למרות הפוטנציאל הגלום בהם. 230 הצעות בתחומי המו"פ התעשייתי והמחקר האקדמי – בהיקף כספי של 251 מיליון שקל – הוגשו השנה למשרד בתחומים מגוונים: מימן, רכב החשמלי, פסולת לאנרגיה ועוד. מתוכן, הקצה המשרד מימון ב־40 מיליון שקל למיזמי הזנק וב־30 מיליון שקל לפרויקטי מחקר אקדמאיים. זאת לעומת 133 בקשות שהוגשו ב־2021 ומימון כולל שעמד אז על 90 מיליון שקל.
במשרד האנרגיה סבורים שהעלייה בביקוש למענקים למיזמים העוסקים באנרגיה נובעת מהעניין הגובר בטכנולוגיות אקלים. מבדיקה שנערכה ביחידת המדען הראשי במשרד, השקעה ממשלתית בשלבים עתירי סיכון שאינם אטרקטיביים עבור קרנות השקעה, מגדילה משמעותית את הסיכוי של החברות לגייס בהמשך כסף פרטי. כך, בממוצע, על כל שקל שהממשלה השקיעה במענקים לחברות הזנק בתחום האנרגיה, הצליחו לאחר מכן החברות לגייס 12 שקל. כך למשל, חברת אוויאיישן אליס, שפיתחה מטוס חשמלי וגייסה יותר מכ־200 מיליון דולר; פינרג׳י, שפיתחה סוללות אגירת אנרגיה בעלות יעילות גבוהה ביחס למשקלן, גייסה יותר מ־200 מיליון שקל ונסחרת בבורסה בת"א; אפולו פאוור המפתחת פאנלים סולריים גמישים בעלי יעילות גבוהה, שגייסה לאחרונה 60 מיליון שקל. לצידן, גם חברות אנרגיה ותיקות ומוכרות, דוגמת אלקטריאון, אוגווינד וברנמילר.
יזמים שתולים תקוות במענק ממשלתי ראשוני, נותרו אובדי עצות אל מול התקציב הדל, ויאלצו לחפש אפיקי מימון אחרים. אשל ליפמן, יזם אנרגיה ומייסד קהילת החדשנות באנרגיה Ignite The Spark, מסביר כי למענקים של משרד האנרגיה ישנה חשיבות רבה עבור היזמים. "עבור רבים מהיזמים החדשים - זאת הפעם הראשונה שהם נפגשים עם בודק שמעריך את היכולת הטכנולוגית והמסחרית של הסטארט־אפ שלהם ומעניק להם סוג של 'תעודת יושר'. זכייה כזאת עוזרת למשקיעים פרטיים להבין שיש רמה מסוימת של 'הבטחה' בחברה ועוזרת להוריד את הסיכון בהתאם. המענק המירבי לכל חברה הוא רק 750 אלף שקל לשנה, שזה בוודאות לא מספיק. אבל על כל 3 מיליון שקלים יש 4 יזמים חדשים, המגדילים בזכות הזכייה את הסיכוי להשיג מימון משלים (ויותר) ולהגיע לאבן הדרך הבאה בפיתוח. בשנה מוענקים על ידי המדינה (דרך רשות החדשנות או יחידת המדען הראשי של משרד האנרגיה) סכום של פחות מ־50 מיליון דולר בכלל עשרות המיזמים השונים בתחום. זה סכום מגוחך, לא רק מכיוון שבמדינות אחרות ההשקעה הממשלתית בתחום האנרגיה־טק גדולה בכמה סדרי גודל, אלא גם כי ישראל שמתפארת בהיותה מדינת אקלים טק עושה זאת רק על הנייר ולא במעשים. הדבר בולט במיוחד בתחום האנרגיה״.
רשות החדשנות היא אפיק המימון הממשלתי העיקרי למיזמי אקלים טק, וגם האחראית העיקרית ליישום התוכנית הממשלתית לחדשנות טכנולוגית־אקלימית. למרות שהשקעות הרשות בתחומי האקלים־טק גדלו בשנים האחרונות, רק כ־4% מתקציבה בתחום האנרגיה. לאורך העשור האחרון, תקציבה של רשות החדשנות לא עלה, וכעת היא תדרש לייצר סדרי עדיפויות חדשים כדי להגדיל את ההשקעות בתחום האקלים־טק ולעמוד בתוכנית הממשלתית.
שיעור ההשקעה הממשלתית במו״פ ביחס לתוצר הוא מהנמוכים ב־OECD, ולפי רשות החדשנות, ״כבר עכשיו ניכרת ירידה במדדי תחרותיות בינלאומיים וירידה מדאיגה בכמות החברות שקמות בישראל. אנו מתקרבים לנקודה היוצרת סיכון גבוה לכך שכבר בעוד חמש שנים לא יצמחו כאן מספיק חברות שיצליחו להניע קדימה את ההייטק והכלכלה הישראלית, ובהשוואה בינלאומית נלך אחורה ונאבד את היתרון כאומת הסטארט־אפ". מהאוצר לא התקבלה תגובה.