סגור
תחנת דחיסת גז ב גרמניה נורד סטרים 1
תחנת דחיסת גז בגרמניה (צילום: EPA)

בתגובה לניתוק הגז הרוסי: חבילות סיוע בגרמניה, שבדיה ופינלנד

בצלו של משבר האנרגיה הפוקד את אירופה בעקבות עצירת הגז הרוסי, ממשלות יזרימו לחברות ולמשקי בית סיוע בהיקף מאות מיליארדי יורו. מסבסוד תחבורה ציבורית ועד הטבות מס לחברות, אירופה מגיבה במהלכי חירום ונערכת לחורף

האיחוד האירופי "ערוך להגיב" להחלטתה של רוסיה לעצור את אספקת הגז ליבשת - כך הזהיר אתמול גורם רשמי בכיר בראיון ל־CNBC. הדברים נאמרו בעקבות הודעתה של גזפרום הרוסית בסוף השבוע, כי תעצור לתקופה בלתי מוגבלת את הזרמת הגז לאירופה דרך צינור נורד סטרים 1.
המהלך, שהסיבה לו הוגדרה כ"צורך בתיקונים נוספים", מגיע לאחר שאספקת הגז כבר הוקפאה בשבוע שעבר לצורך תיקוני תחזוקה וצפויה היתה להתחדש ב־3 בספטמבר.
"אנחנו מצפים כי רוסיה תכבד את החוזים שלה, אבל גם אם הגז יוסיף לשמש כלי נשק, או אם המצב יסלים בתגובה להחלטותינו, אני סבור שהאיחוד האירופי ערוך לתגובה", כך לפי פאולו ג'נטיליוני, נציב הכלכלה של האיחוד.
בתוך כך, כ־70 אלף בני אדם יצאו לרחובות פראג אתמול בקריאה לממשלת צ'כיה למתן את מחירי האנרגיה. המארגנים, חברי תנועת הימין הקיצוני ומפלגות שוליים, אמרו כי על צ'כיה להישאר ניטרלית מבחינה צבאית ולדאוג לחוזים ישירים עם ספקיות הגז, כולל רוסיה.
ברקע ההסלמה, כלכלות אירופה ממשיכות להיערך לחורף ללא הגז הרוסי ונוקטות מהלכי חירום כדי לרכך את השפעת עלויות האנרגיה המזנקות.
ממשלת גרמניה הודיעה היום על חבילת סיוע בהיקף של 65 מיליארד יורו שנועדה להקל על משקי הבית את ההתמודדות עם הלחצים האינפלציוניים ומחירי האנרגיה הגואים, בעקבות הניתוק מהגז הרוסי. מדובר בחבילת סיוע שלישית שמציגה הכלכלה הגדולה באירופה מאז פרוץ המשבר, ואשר במסגרתה היא מסבסדת את התחבורה הציבורית ומעניקה הטבות מס לחברות שצריכת האנרגיה שלהן גבוהה.
האינפלציה בגרמניה הגיעה לכמעט 8% באוגוסט לאחר שירדה מעט ביוני וביולי בעקבות תוכנית ממשלתית קצרת מועד לסבסוד התחבורה הציבורית.
בשיחה עם עיתונאים היום בבוקר, הקנצלר אולף שולץ אמר כי ממשלתו תעביר 1.5 מיליארד יורו לטובת המשך הסבסוד של התחבורה הציבורית, זאת לאחר פקיעת תוקפו של כרטיס נסיעה חודשי במחיר 9 יורו, בסוף אוגוסט. עוד ציין כי הטבות מס מפליגות יוענקו קרוב לוודאי לחברות האנרגיה על מנת לאפשר את הורדת מחירי הגז, הנפט והפחם עבור הצרכנים. שתי חבילות הסיוע הקודמות כללו גם החזר על דלק, שתוקפו פקע בסוף אוגוסט, ומענק חד־פעמי לעובדים לטובת תשלום חשבונות החשמל.
לפי הודעת שולץ, גרמניה עומדת היטב ביעדי אגירת האנרגיה לקראת החורף, זאת לאחר שנערכה בזמן למזעור השפעות הניתוק מהגז הרוסי. בנוסף למילוי מאגרי גז, גרמניה גם חזרה להשתמש בתחנות כוח פחמיות שהושבתו משיקולים סביבתיים. השפעת הניתוק גדולה במיוחד בגרמניה, שנשענה עד כה במידה רבה על האנרגיה הרוסית. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, גרמניה הפחיתה את תלותה בנפט הרוסי מ־35% ל־12% ואת תלותה בגז הרוסי, מ־55% ל־35%. במסגרת תוכנית ארוכת טווח, היא שואפת לבטל לחלוטין את הסתמכותה על אנרגיה רוסית.
שבדיה הודיעה אתמול כי תזרים מאות מיליארדי דולרים בערבויות לחברות האנרגיה המקומיות נורדיק ובאלטיק כדי למנוע מהן משבר פיננסי בעקבות מהלכי רוסיה לעצירת זרם הגז. ראש הממשלה מגדלנה אנדרסון הזהירה כי שבדיה ניצבת בפני "מלחמת חורף" בגלל המחסור באנרגיה, וכי היא מגבשת בימים אלה תוכנית סיוע פיננסית. בשיחה עם עיתונאים ציינה אנדרסון כי הערבויות שמתכננת הממשלה נועדו לאפשר לחברות האנרגיה "את מרחב הנשימה שהן זקוקות לו".
לפי אנדרסון, למלחמת האנרגיה הרוסית ישנן השלכות קשות על משקי הבית והחברות באירופה ובשבדיה, במיוחד בדרום שבדיה התלויה במחירי החשמל בגרמניה, שבתורה תלויה מאוד בגז הרוסי, הסבירה. "הדבר הזה מאיים על היציבות הפיננסית שלנו. אם לא נפעל, ההשלכות על המדינות הנורדיות והבלטיות יהיו חמורות", הזהירה אנדרסון. "התרחיש החמור ביותר יהיה התפרצות משבר פיננסי". לפי שר האוצר השבדי מיכאל דמברג, מהלכי הסיוע של שבדיה לחברות האנרגיה יתמכו ביציבות פיננסית עבור האזור הנורדי כולו. הפרלמנט השבדי הוזעק מחופשת הקיץ על מנת לקיים הצבעה בנושא היום.
פרנסואה למברט, מייסד חברת המסחר בסחורות למברט ולשעבר בכיר בתחום ב־HSBC, סבור כי גם מדינות אחרות צפויות להתערב בשוקי האנרגיה שלהן. "המשבר מתקדם לשלב הבא. אם חברת אנרגיה גדולה תקרוס, קיים החשש לאפקט דומינו", אמר ל"פייננשל טיימס". "הקריאה לנזילות היא כה גדולה, שאולי יום אחד תהיה לנו בעיה שתשפיע על השוק כולו".
מהלכי החירום ננקטים לאחר שהאינפלציה בשבדיה זינקה לשיא של 30 שנה. הבנק המרכזי כבר העלה את הריבית פעמיים השנה, משיעור אפסי, כאשר העלאות נוספות מתוכננות לפני סוף השנה. הריבית כיום עומדת על 0.75% והתחזית היא כי תעלה ל־1.5% בפגישת קובעי המדיניות הבאה ב־20 בספטמבר.
הזינוק במחירי החשמל, העלאות הריבית וההאטה בצמיחה הם הנושאים המרכזיים העומדים על הפרק לקראת הבחירות הכלליות שיתקיימו במדינה ב־11 בספטמבר. בשבוע שעבר ציין דמברג כי הממשלה צפויה לסייע למשקי הבית להתמודד עם חשבונות החשמל המזנקים באמצעות מענקים בהיקף כולל של כ־8 מיליארד דולר שיועברו השנה ובשנה הבאה. המחיר הקמעונאי החודשי של חשמל בשבדיה הגיע בחודש יולי ל־74.8 יורו למגה־ואט שעה בממוצע, זינוק של 27% לעומת החודש המקביל אשתקד.
בעקבות ההודעה השבדית על סיוע פיננסי לחברות האנרגיה, שרת האוצר הפינית אניקה סאריקו צייצה אתמול בטוויטר כי ממשלתה תנקוט מהלכים דומים. "אנחנו שותפים לדאגה. היערכות דומה כבר יצאה לדרך בפינלנד", היא ציינה.
בינתיים, לנוכח משבר האנרגיה המסלים, ממשלת פינלנד הודיעה על קמפיין חיסכון שנועד לצמצם את צריכת החשמל. זו הפעם הראשונה מאז משבר הנפט של שנות ה־70 שפינלנד מגייסת את תושביה למהלכים מסוג זה. גם הפעם היא פונה לתחושת הפטריוטיות והזהות הלאומית כאשר המטרה היא לגרום לשלושה מכל ארבעה תושבים להפחית את צריכת האנרגיה בחודשי החורף — זאת בתקווה שהמנהגים החדשים ייהפכו לקבועים. בנאום שנשא לרגל הצגת התוכנית בחודש שעבר, הזהיר שר הכלכלה והתעסוקה מיקה לינטאלה, כי לא צפויות בקרוב ירידות דרמטיות במחירי האנרגיה. "למרבה הצער נראה שלא נחזור למחירים הישנים", ציין. הקמפיין, "מעלה אחת פחות", שיושק ב־10 באוקטובר, קורא לפינים לשהות פחות בסאונות, להוריד את טמפרטורות ההסקה במעלה אחת, לקצר את זמני המקלחת ולהפחית את מהירות הנסיעה כדי לחסוך בדלק. כמו כן מתבקשים הפינים להפחית את השימוש במשחקים אלקטרוניים.
במאי האחרון גזפרום עצרה את אספקת הגז לפינלנד לאחר שהלסינקי סירבה לשלם את החשבון ברובלים — דרישה שהציבה מוסקבה בפני לקוחותיה בניסיון לרכך את השפעת הסנקציות המערביות. ב־2021, גזפרום סיפקה כשני שלישים מצריכת הגז של פינלנד, אך רק 8% מכלל צריכת האנרגיה שלה. גאסום, חברת האנרגיה הפינית הממשלתית, דיווחה כי תוכל לנצל מקורות גז חלופיים, כמו הצינור הבלטי המחבר בין פינלנד לשכנתה אסטוניה.