סגור
יפה בן דוד ו אביגדור ליברמן
יפה בן דוד ואביגדור ליברמן. אין ספק מי ניצח בסכסוך המורים (גדי קבלו אלעד גרשגורן)

פרשנות
הסכם השכר: המורים ניצחו, הבחירות הכריעו

אחרי שראש הממשלה לפיד ושרת החינוך שאשא ביטון התייצבו לצד הסתדרות המורים, האוצר נאלץ לתת למורים הוותיקים תוספת של לפחות 1,100 שקל. ההישגים של האוצר הם בעיקר תקדימים קטנים בתחום החוזים האישיים ושינוי ימי החופשה. הוא יוכל להתנחם בכך שההסכם הוא לארבע וחצי שנים - מה שאומר שיהיה לו שקט מיפה בן דוד. במו"מ הבא היא אולי תהיה בכלל שרת החינוך

אין ספק לגבי השאלה מי ניצח בסכסוך המורים – יפה בן דוד ניצחה. כשהתמונה תתבהר נדע גם בכמה נקודות. המורים קיבלו העלאות שכר שעד היום הם יכלו רק לחלום עליהם, כולל תוספת של לפחות 1,100 שקל לכל מורה ותיק במשרה מלאה. האוצר קיבל הרבה פחות ממה שקיווה בשינויים מבניים במערכת החינוך ויכול רק להתנחם בכך שהוא יצר תקדימים לעתיד. אי אפשר שלא להגיע למסקנה שהבחירות הקרובות עבדו לטובת יו"ר הסתדרות המורים בן דוד. בלעדיהן יכול להיות שהייתה שביתה ובן דוד היתה נאלצת להסתפק בפחות. עלות ההסכם היא 4.5 מיליארד שקל ומי שתצטרך להתמודד עם ארגוני עובדים שירצו הסכמים נדיבים כמו שקיבלו המורים היא כבר הממשלה הבאה.
האוצר יצא לדרך מתוך שאיפה לסגור בהרבה את הפער בין מורה מתחיל למורה ותיק. ההצעה המקורית שלו היתה העלאה של 1,600 שקל למשרה מלאה של מורה מתחיל ושום העלאה למורה בשיא הוותק. הוא סיים עם תוספת של 2,100 שקל למורה מתחיל ו-1,100 למורה בשיא הוותק. הלחץ של ראש הממשלה יאיר לפיד ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון היה חזק מדי. בסופו של דבר, יש המון מורים. כמו שבן דוד צריכה את הקולות של המורים הוותיקים בהסתדרות המורים, שאשא ביטון ולפיד צריכים אותם בבחירות הקרובות. שאשא ביטון אגב היתה מתפקדת כיו"ר עמיתה של הסתדרות המורים גם בלי בחירות – אלה פשוט העמדות שלה.
מאיפה יגיע הכסף? העלאת השכר למנהלים המתחילים הצטמצמה מ-5,500 שקל ל-4,500. גמול ההתמדה למורה אחרי שלוש שנים צומצם מ-24 אלף שקל ל-10,000. בסופו של דבר הפער בין המורים הצעירים והוותיקים הצטמצם אבל פחות. באוצר מתנחמים שלרבים מגמולי השכר נקבע סכום מינימום. התוצאה - הגמול למחנכת צעירה יתחיל עכשיו מ-1,000 שקלים ולא מ-600.
את העובדה שהמורים ניצחו אפשר היה ללמוד כבר מנוסח ההודעה לעיתונות שבה הסעיפים החשובים למורים היו מנוסחים בדיוק רב והסעיפים החשובים לאוצר - בכלליות. האוצר רצה התאמה של 10 ימי חופשה לחופשות במשק. הוא קיבל 5 - שלושת ימי האיסרו חג, ל"ג בעומר ותענית אסתר. אלא שמתוך החמישה שלושה יוחזרו בין יום הכיפורים לסוכות. כך שגאולה למשק בוודאי אין פה.
האוצר רצה ש-10% מהמורים יועסקו בחוזים אישיים. הוא קיבל 6%, כלומר אחד מ-16 מורים. זה יעזור למנהלים לפתור מחסור קשה במורים, אבל גמישות בכוח אדם זה לא. גם ההקלות המסוימות בהליך הפיטורים רחוקות מאוד מהשאיפה של האוצר. עוד הישג של האוצר הוא שמורה יקבל מעכשיו קביעות לאחר שלוש שנים מה שייתן למנהל יותר זמן לדעת אם צריך להפטר ממנו. הוא יוכל להתנחם בכך שזה הסכם ל-4.5 שנים. כלומר לפחות יהיה לו עכשיו הרבה שקט מיפה בן דוד. במשא ומתן הבא אולי היא כבר בכלל תהיה שרת החינוך.
למורים מוצע לא לחפש את תוספות השכר במשכורות אוגוסט. ההסכם כולו מותנה במציאת מקורות תקציביים ובאישור הממשלה למקורות ורק לאחר שיימצאו המקורות יישבו לנסח את ההסכם וזה לוקח לא מעט זמן. ובכל זאת בדבר אחד כולנו צריכים לשמוח – מרגע שההסכם יצא לפועל יהיה פחות מעליב להיות מורה מתחיל. עד כמה זה ישפר את מעמד המורה? זה שלא היתה שביתה והאהדה הגדולה שהמורים צברו בקיץ לא הלכה לאיבוד זו כבר התחלה טובה. אשר למהפכה הגדולה שצריכה מערכת החינוך? כיוון שהבחירות האלו כמו הקודמות יעסקו רק בשאלת כן או לא ביבי – סביר שסדר היום הציבורי ישכח מהחינוך עד סוף השבוע.