סגור

פרסום ראשון
הקבלנים דורשים לבטל את ההגבלה על הצמדת מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה

במכתב ששלחה התאחדות הקבלנים בוני הארץ לשר הבינוי והשיכון ויו"ר הכנסת היא דורשת לבטל או להקפיא את החוק אחרת תעתור לבג"ץ נגד חוקיותו. ראול סרוגו, "החוק החדש הוא התערבות בוטה וחסרת תקדים בחופש החוזים, וזכות הקניין של קבלנים". לטענת הקבלנים ההחלטה להחיל את החוק תוך 7 ימים מאישורו, מבלי שניתן להם זמן להיערך "נועדה להכשיל את הגורמים הרלוונטיים בשוק"

החוק שנועד להגביל את היכולת של הקבלנים להצמיד מחיר דירה למדד תשומות הבנייה מסתבך. התאחדות הקבלנים בוני הארץ שלחה אתמול מכתב התרעה לפני נקיטה בהליכים משפטיים לשר הבינוי והשיכון זאב אלקין ויו"ר הכנסת מיקי לוי. במכתבה היא דורשת לבטל את החוק או לכל הפחות להקפיא אותו עד שייבחנו שורה של סוגיות שהיא מעלה במכתב. הקבלנים דורשים מאלקין תשובה תוך 10 ימים, ומודיעים כי ללא מענה יפנו לערכאות משפטיות. ראול סרוגו נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ אמר בשיחה עם כלכליסט "אנחנו מתכוונים לעתור בימים הקרובים לבג"ץ נגד חוקיות החוק. הוא נוגד את חופש החוזים וחופש העיסוק ואנחנו לא מתכוונים לעבור על זה לסדר היום".
על פי תיקון לחוק המכר דירות שאישרה הכנסת בשבוע שעבר, מהיום יזמים יכולים להצמיד רק 40% ממחיר הדירה למדד תשומות הבנייה, בעוד שעד היום אפשר היה להצמיד את מלוא מחיר הדירה.
מדד תשומות הבנייה זינק תוך כשנה וחצי ב-10%, וב-6.5% ב-12 החודשים שבין מאי 2021 למאי 2022. בגלל ההצמדה העלייה הזו גולגלה למחיר הדירות, והיא מובילה לתוספת תשלומים של עשרות ולעיתים מאות אלפי שקלים.
אלא שהקבלנים טוענים כי החוק החדש הוא התערבות "בוטה וחסרת תקדים בחופש החוזים, בזכויות חוקתיות וביניהן כבוד האדם וחירותו, וזכות הקניין של קבלנים בהתקשרותם עם רוכשי דירות". בנוסף נטען כי נפלו פגמים בהליך החקיקה.
"מדובר בחקיקה דורסנית ופופוליסטית במסווה של "מאבק" ממשלתי במחירי הדיור שאין בינה לבין היכולת לצנן את שוק הדיור הרותח דבר וחצי דבר" נכתב.
טענה נוספת היא כנגד ההחלטה של הכנסת להחיל את החוק תוך 7 ימים מאישורו, לטענת הקבלנים מבלי שניתן להם מספיק זמן להערך. על ההחלטה הזו הם אומרים כי היא נועדה "להכשיל את הגורמים הרלוונטיים בשוק. אבסורד ממש. התיקון לחוק משנה באופן מהותי את הפעילות בשוק ועל כן, בכל מקרה, היה אמור לכלול הוראות מעבר מפורטות ופרק זמן משמעותי הרבה יותר".
אחת הטענות שמועלות במכתב היא לכך שהחוק אינו מאפשר להצמיד 40% ממחיר דירה למדד התשומות ואף לא למדד אחר (גם לא למדד המחירים לצרכן) כדי לשמור על ערך הכסף. לטענתם במהלך הדיונים בכנסת נציג משרד המשפטים צידד בעמדתם ואמר שיש בעיה חוקתית שתפגע באינטרס הלגיטימי של הקבלנים לשמור על ערך הכסף.
לטענת הקבלנים הבעיה מתחדדת לאור העובדה כי המדינה עצמה דורשת מהם כי התשלום שהם מעבירים עבור הקרקע יוצמד למדד.
ממשרד השיכון נמסר בתגובה, "משרד הבינוי והשיכון פועל בשנה האחרונה במטרה להגן על רוכשי הדירות ולהציע להם פתרונות דיור בהנחות משמעותיות. התיקון לחוק המכר נועד לפתור כשל שנמשך שנים, לפיו קבלנים הצמידו למדד תשומות הבנייה את כל המחיר בו חלקים שכלל אינם מושפעים ממדד זה, ובכלל זה מחיר הקרקע. כמו כן, גביית מדד תשומות הבנייה נעשתה אף לאחר מועד המסירה החוזי, כך שלקבלנים היה תמריץ לדחות את מועד המסירה וליהנות מעליית מדד תשומות הבניה.
"במסגרת התיקון החשוב שעבר בשבוע שעבר נקבע, בין השאר, כי רק חלק ממחיר הדירה יוצמד למדד תשומות הבנייה, וכי לא ניתן יהיה לבצע את ההצמדה לאחר מועד המסירה שנקבע בחוזה. משרד הבינוי והשיכון דוחה על הסף את טענות הקבלנים. חוק המכר הוא חוק שמסדיר את היחסים בין הרוכש למוכר ולא בין היזם לבין המדינה. מטבע הדברים, דברי חקיקה שונים, המשתנים מעת לעת, עשויים לשנות את מערך השיקולים הכלכלי של צדדים לחוזה, גם לאחר חתימת החוזה. כך, למשל, שינויים בדיני המס או בקביעת שיעור הריבית על ידי בנק ישראל, עשויים להשפיע על גובה ההכנסות מפרויקטים (גם אם הם תוצאה של זכייה במכרזים שתנאיהם נקבעו מראש). בנוסף, היזמים ממילא לא יכלו לצפות את השינוי שחל במדד תשומות הבנייה מאז זכייתם במכרזי "דירה בהנחה", ולפיכך גם לא היו יכולים להסתמך על ההכנסות מהפרשי ההצמדה למדד או על כך שיוכלו להמשיך ולגבות מרוכשים מדד תשומות בניה לאחר מועד המסירה החוזי. בהתאם לאמור, לעמדת המשרד, התיקון לחוק המכר הוא ראוי ובוודאי שלא הייתה מניעה משפטית לחקיקתו".