סגור

ועדת הסל קבעה: יותר תרופות לסרטן ולסוכרת

ועדת סל התרופות בראשות פרופ' יונתן הלוי קבעה שכ-45% מסל התרופות שאושרו השנה יוקצו למחלות הסרטן ובסך הכל כ-130 מיליון שקל. גם מחלת הסוכרת שגורמת לתחלואה גבוהה, תמותה ולקטיעת גפיים קיבלה הקצאה מכובדת בסך 48 מיליון שקל שהם כמעט 10% מהסל. תקציב סל התרופות עומד בשנת 2022 על 550 מיליון שקל

ועדת סל התרופות בראשות פרופ' יונתן הלוי, לשעבר מנהל בית החולים שערי צדק, הגישה היום את המלצותיה. תקציב סל התרופות עומד בשנת 2022 על 550 מיליון שקל, כאשר חברות התרופות הגישו לאישור הוועדה תרופות וטכנולוגיות בסך 3 מיליארד שקלים (פי 6) שבשלב ראשון צומצמו ל-1.5 מיליארד שקל (פי 3), כלומר, שני שליש מהתרופות שנבחנו נשארו מחוץ לסל.

גם השנה רוב כספי הסל מיועדים למחלת הסרטן שלפי סקר סיבות התמותה של הלמ"ס מהווה הסיבה העיקרית למוות בישראל (יותר מ-25% נכון ל-2017). סך התקציב שהוקצה למחלות סרטן עמד על כ-122 מיליון שקל אך כאשר מוסיפים את תרופות ההמטאונקולוגיה (סרטן הדם, אשר קיבלה דגש מיוחד) לרבות תרופות לטיפול בלימפומה חוזרת (סרטן הפוגע במערכת הלימפתית) ואת התרופה למיאלומה (סרטן בתאי הפלזמה) שיחד הסתכמו בכ-130 מיליון שקל נוספים, אז מגיעים ליותר מ-250 מיליון שקלים, שהם יותר מ-45% מהסל.

2 צפייה בגלריה
תרופות כדורים 3
תרופות כדורים 3
(צילום: PIXABAY)
גם מחלת הסוכרת שגורמת לתחלואה גבוהה, תמותה ולקטיעת גפיים (ישראל מדורגת במקום השני בעולם המערבי בקטיעת גפיים בגין סוכרת) קיבלה הקצאה מכובדת בסך 48 מיליון שקל שהם כמעט 10% מהסל.
גם הפעם ישנם "אייטמים" שהם בעלי השלכות תקציביות מזעריות (ההקצאה מסתכמת בכמה מאות ואף עשרות אלפי שקלים) אך הם בעלי משמעויות אדירות עבור אותם חולים. אחת הדוגמאות היא לגבי חולי רקולפסיה, מחלה המתאפיינת בפרצי שינה בלתי צפויים במשך היום, גם במצבים פעילים, והיא אף מתגברת במצבי התרגשות. ועדת הסל הקצתה לשיפור חיי אותם 25 חולים ישראלים הסובלים מהמחלה כחצי מיליון שקל בגין תרופה שגורמת לערנות. הוועדה הקצתה גם 162 אלף שקל בגין חולה אחד (ילד) הסובל מסרטן נדיר.
כמו כן, השנה, הוועדה החליטה להרחיב את הפטורים עבור מקרים מסוימים המגיעים לחדרי מיון (כ-2 מיליון שקלים בלבד) לרבות הכשת נחש, עקיצת עקרב, חבלת ראש עד גיל שנתיים ותגובה אלרגית מסכנת חיים.
כמו כן, חברי ועדת הסל הקצו כ-2 מיליון שקלים ל-450 טרנסג'נדריים אשר יזכו למימון בטיפולי קלינאות תקשורת להתאמה מגדרית של קולם.
סל הבריאות לשנת 2022 עומד על כ-60.7 מיליארד שקל והוא גדל כל שנה לפי 3 קריטריונים: שניים מהם אובייקטיבים והשלישי הוא סובייקטיבי. שני הקריטריונים הראשונים שהולכים לפי נוסחה הם "מדד האוכלוסיה" (קצב הזדקנות האוכלוסיה והריבוי הטבעי) וזה כדי להתאים את ההקצאה הממשלתית לבריאות לקצב הריבוי של האוכלוסיה הנקבע לפי מספר הנולדים (שהוא הגבוה במערב) ומספר המתים (כאשר גיל המוות הממוצע הולך ומתרחק). המדד השני הוא מדד היוקר שמבקש לשקף את ההתייקרויות בטיפולים, תרופות וטכנולוגיות הבריאות –שזינקו בשנים האחרונות על רקע המהפכה הטכנולוגית שמתחוללת בעולם הרפואה.

2 צפייה בגלריה
מנכ"ל שערי צדק פרופ' יונתן הלוי
מנכ"ל שערי צדק פרופ' יונתן הלוי
פרופ' יונתן הלוי
(צילום: אלכס קולומויסקי)

והסיבה השלישית נוגעת לסדר העדיפויות התקציבי. כלומר, מדובר באמירה ערכית לפיה כל ממשלה קובעת כמה סל הבריאות יגדל בהתאם להשקפתה – או במילים אחרות - כיצד "צריך" להשקיע יותר בבריאות ולתדעף אותה על פני צרכים לאומיים אחרים. לצורך בחירת השימושים של אותה תוספת יעודית (המתוקצבת השנה כאמור ב-550 מיליון שקלים) מתכנסת ועדת הסל ומתעדפת את השימושים.
"תמיד יש רגשות מעורבים אבל אנו שמחים שהצלחנו להכניס תרופות וטכנולוגיות בכל תחום ותחום – מסכרת ועד אונקולוגיה, כלה בילדי ישראל וגם לבני המיעוטים כאשר יש מחלות שיותר נפוצות בקרבם", הסביר יונתן הלוי במסיבת עיתונאים.