סגור

בלעדי
נסללה הדרך לאישור חוק הוותמ"ל: יוגבל גודל השטח החקלאי שעליו יתאפשר לבנות

נפתרה המחלוקת עם ההתיישבות הכפרית בנוגע להוראת השעה החדשה שתאפשר את חידוש פעילות הוועדה למתחמים מועדפים לדיור, וההסכמות מוצגות לוועדת הפנים של הכנסת. לפי טיוטת החוק, תוכנית בנייה למגורים על שטח חקלאי תקודם בוותמ"ל רק אם אינו גדול מ-30% מסך השטח שהמדינה החכירה ליישוב לצורכי חקלאות, או אם אינו גדול מ-1,050 דונם

נפתרה המחלוקת עם ההתיישבות הכפרית באשר להוראת השעה החדשה שתאפשר את חידוש פעילות הוועדה למתחמים מועדפים לדיור. ההסכמות שגובשו ביומיים האחרונים במשא ומתן קדחתני שקיימו נציגי המועצות האזוריות עם נציגי המשלה, ובהם יו"ר מטה הדיור במשרד הפנים שלומי הייזלר, מוצגות כעת לוועדת הפנים של הכנסת.
מטיוטת החוק העדכנית שהגיעה לידי "כלכליסט" עולה כי התווספו הגבלות על גודל השטח החקלאי שהמדינה תוכל להעביר לתכנון בוותמ"ל, וזאת כדי לצמצם את הפגיעה בחקלאים. כך, תוכנית בנייה למגורים על שטח חקלאי המשמש כיום את ההתיישבות הכפרית תקודם בוותמ"ל רק אם השטח אינו גדול מ-30% מסך השטח שהמדינה החכירה ליישוב לצורכי חקלאות (שטח משבצת), או אם אינו גדול מ-1,050 דונם.
כמו כן התווסף בחוק הליך שבו מינהל התכנון מחויב להודיע בעוד מועד לראש הראשות המקומית בה מצוי המתחם שבו הוא מתכוון להסב שטח חקלאי לבנייה למגורים. ראש הרשות יוכל להציג את עמדתו בעניין בתוך 30 יום, והיא תצורף לחוות הדעת שתוגש לממשלה, לפני שזו תאשר את העברת המתחם לתכנון הוותמ"ל.
סוגיה נוספת שאיימה לעכב את חוק הוותמ"ל היתה הכוונה להוסיף לוועדה את הסמכות לתכנן במתחמים סמוכים לתחנות המטרו, שיוקמו בעשור הקרוב. תומר רוזנר, היועץ המשפטי של ועדת הפנים, העיר אתמול (א') כי מדובר בשינוי מהותי באופי הוועדה, והוא מחייב דיון ארוך. משום ששרת הפנים איילת שקד ביקשה להאיץ את הליכי החקיקה, רוזנר הציע לפצל את סעיף המטרו ולקדם אותו בנפרד בוועדת הפנים.
1 צפייה בגלריה
שטח חקלאי בקעת הירדן
שטח חקלאי בקעת הירדן
שטח חקלאי בבקעת הירדן
(צילום: נמרוד גליקמן)
בדיון שנערך הבוקר בוועדת הפנים אמרה כרמית יוליס, ראש אשכול נדל"ן במשרד המשפטים, כי המשרד תומך בהכנסת הסעיף לחוק: "זהו אחד האינטרסים האסטרטגיים של המדינה, ולכן אנחנו מאוד מצדדים בכך". בכך למעשה נסללה הדרך המשפטית לאישור הסעיף הזה. לעמדתה של יוליס הצטרפו פקידים בכירים אחרים במשרדי הממשלה, ובהם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שהסביר כי הרפורמה החשובה בחוק ההסדרים היא חוק המטרו. כדי לממן את הפרויקט, שעלותו 150 מיליארד שקל, המדינה מבקשת להשביח את שווי הקרקע סביב תחנות המטרו. השבחה זו צפויה לייצר 25% מעלות הפרויקט.
בשעות הקרובות צפויה ועדת הפנים להצביע על סעיפי החוק, ונראה כי הוא יובא למליאת הכנסת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית כמתוכנן, מחר.