סגור

פרק התחבורה בחוק ההסדרים: סלילת נת"צים בטווח הקצר, קידום המטרו בטווח הארוך

התוכנית של משרד האוצר כוללת קידום רשויות מטרופוליניות ויצירת חוק מטרו ייעודי; בטווח הקצר מציעים באוצר לשפר את הרגולציה סביב קידום התשתיות הלאומיות, ולקדם נתיבי תחבורה ציבורית

התוכנית הכלכלית המלווה את חוק התקציב, הידועה בכינויה "חוק ההסדרים", פורסמה אתמול (ד') - וכוללת התייחסות נרחבת לתחום התחבורה. בין היתר, התוכנית מציעה לחזק את האכיפה בנתיבי ההעדפה לתחבורה ציבורית (נת"צים), לקדם מהלך של הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, לקדם פרויקטי PPP וליצור מתווה למיזם העל של המטרו בגוש דן.
לפי תיאורי משרד האוצר המפורטים בתוכנית, תשתיות הכבישים בישראל קורסות בשעות העומס, והנזק המשקי הנגרם מאובדן הזמן בפקקים מוערך ב-15-20 מיליארד שקל - כאשר רובו מתרחש בגוש דן. עוד טוענים באוצר, כי הפתרונות הנוכחיים - הכוללים השקעה מאסיבית בתשתיות הסעת המונים - לא יעזרו בטווח הקצר.
הפתרון שמציעים באוצר לטווח הקצר כולל סלילה של נת"צים נוספים ונתיבים מהירים, כנראה על חשבון נתיבי רכב פרטי קיימים. בנוסף, מהנת"צים עמוסים ישקלו להוציא מוניות. כמו כן, ישנה התייחסות נרחבת לאכיפה מוגברת בנת"צים, שכיום אינה מבוצעת בצורה מיטבית.
2 צפייה בגלריה
פקק עומס תנועה ב כביש שתיים מ גשר וינגייט כביש החוף
פקק עומס תנועה ב כביש שתיים מ גשר וינגייט כביש החוף
עומס תנועה בכביש 2
(צילום: יריב כץ)
באוצר רומזים גם על חשיבותן של אגרות גודש - "מיסוי הרכב מעוות ולא משקף את הנזק שנגרם מנסיעה ברכב פרטי בשעות שאינן גדושות" - אך אין התייחסות ליישום של אגרות כאלו.
תשתיות לאומיות ומטרו

תוכנית נוספת שמקודמת בחוק ההסדרים כוללת הקמה ומיסוד של רשויות תחבורה מטרופוליניות, שיפתרו את הבעיה של "הניהול הריכוזי של משרד התחבורה שלא מחובר לשטח", ואת המצב בו "רשויות מקומיות פועלות בהיעדר ראייה מערכתית אזורית". לפי האוצר, במטרופולינים רבים בעולם קיימות רשויות תחבורה מטרופוליניות שמפעילות ומתכננות את התחבורה הציבורית בתחומן. באוצר מציעים להתחיל בהקמה של רשות מטרופולינית בגוש דן שתתכנן, תסנכרן ותפעיל את התחבורה הציבורית, תנהל את התנועה בתחומה, תעניק העדפה לתחב"צ, ואף תקים תשתיות תחבורה רכות דוגמת תחנות, סככות, מפרצים ושבילי אופניים.
בכל הקשור לטווח הבינוני, באוצר מתייחסים לפרק הזמן הארוך בו לוקח לקדם פרויקט בישראל. לפי האוצר, תל אביב (ואחריה ירושלים) היא אחת מהערים בה לוקח הכי הרבה זמן להקים פרויקט רכבת קלה. האוצר מציע לקדם חבילת רפורמות "לייעול והאצת פיתוח תשתיות תומכות פריון". החבילה תכלול הגדרה של פרויקטים לאומיים ותעדופם, חיזוק הוועדה ליישוב סכסוכי תשתיות, הגדלת כ"א לתשתיות ולבינוי והענקת סמכויות נוספות להנדסאים. בנוסף, באוצר מציעים להסיר חסמים בעזרת ייעול התיאום מול חברת החשמל וחברות התקשורת, הפחתת בירוקרטיה ויצירת "סטנדרטיזציה פיננסית".
2 צפייה בגלריה
שלט אכיפה מוגברת נתיב ל תחבורה ציבורית
שלט אכיפה מוגברת נתיב ל תחבורה ציבורית
נתיבי תחבורה ציבורית
(צילום: יריב כץ)
בהמשך לבעיית הגודש בכבישים, האוצר מציע פיתרון לטווח ארוך – קידום המטרו בגוש דן. לפי האוצר, "ללא מטרו המטרופולין העסקי של המדינה לא יתפקד, והמשמעות היא פגיעה בכלכלה ובצמיחה, בתוכנית הדיור וברמת החיים". לפי האוצר, המטרו אמור לספק תועלת שנתית של 36-32 מיליארד שקל, וזה צפוי להכפיל פי ארבע את מספר הנוסעים בתחב"צ במטרופולין גוש דן. כמו כן, הפרויקט צפוי ליצור כ-250 אלף משרות בעופן עקיף ולהגדיל את מספר התושבים שיוכלו להתגורר בגוש דן מ-4 מיליון ל-6 מיליון.
באוצר מציעים לקדם חוק מטרו ייעודי לתמיכה בהקמת הפרויקט הגדול בתולדות המדינה. חוק זה ייצור תיעדוף לאומי למטרו, ייצור מתווה מימוני בעזרת לכידת ערך (מימון נדל"ני), יאפשר הסרת חסמים ורגולציות וייצור לפרויקט מבנה ארגוני רלוונטי. מתווה המימון לא מפורט, אך מסתמן שהצעת האוצר כוללת 50% מימון של המדינה, בעוד ש- 25% ימומנו מלכידת ערך קרקע ו-25% נוספים ימומנו על ידי לכידת תועלות מטרופוליניות.