$
בארץ

בשם הנגיף: הממשלה מייבשת את שיקום הנוף והסביבה

אם הממשלה תאשר את תזכיר החוק המאפשר לרוקן את קופת הקרן לשיקום מחצבות בשל משבר הקורונה, יוקפאו רבים מהפרויקטים המתוכננים לשנים הקרובות. החברה להגנת הטבע: "יימנע השיקום של מאות המחצבות הנטושות ברחבי הארץ"

ענת רואה 07:5127.01.21

הקרן לשיקום מחצבות תיכננה להרחיב משמעותית את פעילותה בשנת 2021, ואישרה ב־17 בנובמבר 2020 את תקציב 2021, בהיקף של 85.4 מיליון שקל, לא כולל הוצאות הנהלה.

 

מדובר בתקציב שגבוה כמעט פי 4 מתקציב הקרן ב־2019 שהסתכם ב־22 מיליון שקל. התקציב אושר על בסיס העובדה שבקופת הקרן היו רזרבות של למעלה מ־500 מיליון שקל שהצטברו על רקע המספר הגבוה של המחצבות הנטושות שזקוקות להליך שיקום.

 

חודש ימים לאחר אישור התקציב פורסם תזכיר חוק במסגרתו פועל משרד האוצר בהסכמת משרד האנרגיה לרוקן את קופת קרן שיקום המחצבות כמעט לגמרי, כשחצי מיליארד שקל שיש בה יועברו כהלוואה למדינה "בשל משבר הקורונה". במסגרת התזכיר נכתב כי הקרן תקבל התחייבות שבקופתה יהיו 50 מיליון שקל לפחות בכל שנה.

 

מהדברים עולה כי אם הממשלה תחליט לאשר את תזכיר החוק בנוסחו הנוכחי, האפשרות של הקרן לנהל את פעילותה בהתאם לתוכנית ההרחבה המשמעותית שגיבשה נתונה בספק, לאור משיכת רוב כספי הקרן לאוצר המדינה.

 

מחצבה נטושה ליד שפרעם שהפכה לאתר פסולת. השיקום יתעכב מחצבה נטושה ליד שפרעם שהפכה לאתר פסולת. השיקום יתעכב צילום: הפורום לישראל ירוקה

 

 

אתמול פורסם ב"כלכליסט" כי בישראל יש מאות מחצבות נטושות ומספר ארגוני סביבה יוצאים נגד כוונת משרד האנרגיה ליטול את הכספים מקרן המחצבות לאוצר, והם טוענים כי דווקא בתקופת הקורונה חשוב להשקיע במחצבות נטושות, לשקמן ולפתח את סביבתן.

 

מנכ"ל הקרן מיכאל חרל"פ, פעל להרחבה משמעותית של פעילותה, ולא ברור מה יעלה בגורל התוכניות ל־2021 ולשנים הקרובות. לפי התוכנית ל־2021 מתוכננת הקרן לבצע שיקום של שורת מחצבות, בהן: פארק המכתש בבאר שבע, מלכיה, כפר הרוא"ה, רביבים, מג'ד אל כרום, יחיעם. וכן להשלים את הפרויקט לשיקום מחצבות גן לאומי מגדל צדק. בשלבי תכנון מצויים שיקום מחצבות בחצור הגלילית, חורפיש, צפת, נחל ניצנה, יבנאל, האגמים בנשר, צאלים ועוד.

 

במשרד האנרגיה טוענים כי כיום יש בקופת הקרן 620 מיליון שקל ולא 500 מיליון שקל, ולכן גם לאחר שהאוצר יטול את ההלוואה מהקרן, יישארו בקופתה 120 מיליון שקל שיאפשרו ליישם את תקציב 2021 במלואו.

 

אלא שאף אם כך יהיה ב־2021, הרי שב־2022 תתעורר הבעיה ביתר שאת מאחר שלא תהיה רזרבה ממנה ניתן לממן את הפעילות. מנתוני הקרן עולה שהאגרות שמשלמים לה מפעילי המחצבות מסתכמים בפחות מ־20 מיליון שקל בשנה, כך שאין בכספים הללו לממן את פעילותה.

 

מהחברה להגנת הטבע נמסר כי "אם הכסף יילקח למשרד האוצר, המשמעות היא אחת - ביטול היכולת להרחיב את פעילות הקרן כמתבקש, על מנת להבטיח את השיקום של מאות המחצבות הנטושות ברחבי הארץ, מתוך שאיפה להשיב את השטח למצבו הטבעי, לטובת הסביבה והאדם".

x