שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
Smart City

מיפוי מדויק של תחלואה ברחובות ואפילו בבניינים: הטכנולוגיה הייחודית של השלטון המקומי ופיקוד העורף למלחמה בקורונה

כיום נמצאת בשימוש בידי כ-200 רשויות בישראל טכנולוגיה צבאית מתקדמת המסייעת בשליטה ובקרה של משבר הקורונה. המערכת מאפשרת לרשות המקומית לדעת רמת תחלואה על פי אזורים ושכונות ובהמשך, תוכל גם לנתר רחובות מדויקים ואפילו בבניינים ספציפיים ולייעל את תהליך קבלת ההחלטות בזמן אמת. כך, תוכל הרשות המקומית לעשות סגרים על רחובות ואפילו בבניינים בודדים במקום לסגור שכונות שלמות

בשיתוף MIC מרכז החדשנות לערים חכמות של השלטון המקומי 10:0429.07.20
הקורונה בוחנת את המוכנות ורמת התפקוד של הרשויות בישראל

ככל שהקורונה נכנסת יותר ויותר לחיינו, אנו מתרגלים למציאות הפכפכה בה מה שנכון להערב כבר לא רלוונטי למחר בבוקר. המצרך הכי מבוקש כיום בקרב מקבלי החלטות הוא מידע ונתונים מעודכנים, לצד ניתוח והנגשה שלהם. במובנים רבים המלחמה בקורונה מתנהלת ממש כמו שדה קרב צבאי, וכפועל יוצא מכך השליטה והבקרה מחייבים תשתית בעלת מאפיינים דומים למערכות צבאיות מבצעיות. יותר ויותר יוזמות טכנולוגיות מנסות למצוא פתרונות חדשים ויעילים לניהול המשבר, והבולטת ביניהם היא מערכת שליטה ובקרה (שו"ב) שפותחה על ידי פיקוד העורף. כיום משתמשות במערכת כ-200 רשויות מקומיות מתוך 257 בישראל, כשמדי שבוע בין 10 ל-15 רשויות נוספות מצטרפות למעגל המשתמשים. בשלטון המקומי מעוניינים שתוך מספר שבועות תוטמע המערכת בכל רשות בישראל.

 

בישראל נדרש ניהול אפקטיבי של המשבר ברמה המקומית

"הקורונה שינתה את תפיסת העולם מקצה לקצה" אומר חיים ביבס יו"ר מרכז השלטון המקומי, "קיימים רק שני גופים במדינת ישראל שיכולים לנהל כזה אירוע והם פיקוד העורף והשלטון המקומי".

 

בעוד שרגולציות והנחיות מגיעות מהממשלה ומשרד הבריאות, ברור שההחלטות האופרטיביות מתבצעות לא בדרג הגבוה הממשלתי אלא הלכה למעשה בשטח, וזה נמצא בידיים של הרשויות. השלטון המקומי מעוניין בפלטפורמה אחת שתאגד את כלל הנתונים הקשורים למאבק במגפת הקורונה, מכל הגופים והמוסדות הרלוונטיים.

 

המערכת מייצרת תמונת מצב עדכנית ויכולה לאגד נתונים מכל הרשויות הארציות וארגוני ההצלה תחת מטרייה אחת של מידע. כיום המערכת מעדכנת נתונים ממשרד הבריאות, משרד החינוך ומהרשויות והיא תוכל בהמשך, אם יועברו אליה הנתונים, גם להעביר מגופים שונים בכללם המשטרה, מד"א, כיבוי אש, רח"ל (כזרוע של משרד הביטחון), משרד הקליטה, חברת החשמל, נתיבי ישראל, ואפילו השב"כ.

חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי צילום: תמר גוז'נסקי

 

השגנו פריצת דרך טכנולוגית שמטה את הכף לטובתנו

מערכת שו"ב קורונה מספקת לרשות המקומית מעקב אחרי נתוני תחלואה ברזולוציות מפורטות המתעדכנות אחת לארבע שעות - החל מתמונת מצב עירונית, דרך חלוקה לאזורים ועד לתמונת מצב לגבי שכונות. חשוב לציין כי לא מדובר בתהליך של ניטור חולים ספציפיים או איכון ברמת השם.

 

זה עובד כך: המערכת ניזונה מנתוני בריאות, חינוך מידע מהרשויות ועוד, מנתחת ומציגה אותם בתור שכבות מידע, לצד טבלאות וגרפים ברורים. אפשר לראות בבית ספר מסויים כמה תלמידים מאומתים לומדים בו, באילו שכבות לימוד, ואפילו באיזה חוגים, כך שניתן יהיה לבודדם ביעילות. כאשר יתווספו עוד שכבות מידע למערכת נוכל גם לאתר ריכוזי קשישים בעיר ברמת סיכון גבוהה, ולספק להם תרופות חיוניות, מזון, וציוד תומך. אפשר יהיה לראות היכן נדבקו יותר אנשים – האם בחדר כושר, בבריכה, או בכלל באולמות אירועים? קל יותר להחליט האם לבודד בניין ספציפי או רחוב, על פני בידוד של שכונה שלמה. המערכת הקיימת כל כך יעילה עד שבמקרים מסוימים המידע מגיע לידי הרשות לפני שבכלל הגיע למשרד הבריאות. כך מתאפשר לזהות מגמות, לסייע בזיהוי מוקדם של מוקדי התפרצות, לקבל החלטות אפקטיביות, לתמוך באוכלוסייה בתחומי הרשות, למקד ולצמצם סגרים ובסופו של דבר להציל חיי אדם.

 

שיתוף פעולה הדוק בין פיקוד העורף לשלטון המקומי

כבר שנים ארוכות שפיקוד העורף והשלטון המקומי עובדים ביחד. הגוף נקרא יקל"ר, יחידת קישור לרשות מקומית, אלו חמ"לים בפיקודו של קצין צבאי שחי ונושם את הרשות ועובד עם מערכת שו"ב.

 

לדבריו של סא"ל ע', ראש ענף אגירה ומיצוי מידע בפיקוד העורף (ענף אג"מים) "זה נולד מתוך ההבנה שהרשויות המקומיות הן אלו שבסוף היום מתמודדות עם האירוע, ועלינו להנגיש להן את המידע שמשרת אותם בקבלת החלטות. לפיקוד העורף יש הבנה של המרחב האזרחי בהיבטים של חירום, אנחנו יכולים לראות מה קורה ברמה דמוגרפית, פילוחים, צפיפות אוכלוסייה ועוד מידע רלוונטי ברמת הרשות."

 

מאז פרוץ הקורונה תהליך ההטמעה של מערכת שו"ב היה יחסית מהיר. גם הרשויות הגדולות שיש להן כבר מערכות קיימות עושות שימוש במערכת. לצידן, רשויות קטנות יותר שחסרות את היכולות וההבנה הטכנולוגיות נעזרות בצוותי הטמעה מיוחדים שמסייעים להם ללמוד את המערכת ולהשתמש בה. המערכת אינטואיטיבית למדי לכן התהליך אורך זמן קצר, בעוד שצוותי פיקוד העורף מלווים 24/7 את הרשות ומקבלים ממנה פידבק על דברים שצריך לשפר. כל עיר יכולה לפתח לעצמה מודול ספציפי התואם את התכנון והלוגיסטיקה של אותה עיר, כך שאין גבול לרמת היעילות שניתן להגיע אליה בעתיד.

 

  • תמונת מצב קורונה, קרדיט: דובר צה״ל
    תמונת מצב קורונה
    |
    קרדיט: דובר צה״ל
  • תמונת מצב קורונה, קרדיט: דובר צה״ל
    תמונת מצב קורונה
    |
    קרדיט: דובר צה״ל
  • תמונת מצב קורונה, קרדיט: דובר צה״ל
    תמונת מצב קורונה
    |
    קרדיט: דובר צה״ל

 

פוטנציאל להתמודדות עם משברים עתידיים בכל מצב חרום

בשונה ממערכות אחרות שמטפלות רק במשבר בריאותי, מערכת שו"ב קורונה יכולה לשמש את הרשות בכל מצב חרום. מדינת ישראל כיום נערכת לטיפול במצבי חירום שונים, אסון טבע כמו רעידת אדמה, שריפת ענק או צונאמי, מלחמה, נפילות טילים, אפילו התקפות סייבר של מדינות אוייב. לעומת הקורונה אליה נכנסו באופן יחסית הדרגתי, מצבי חירום קריטיים כגון אלו יכולים להפוך עד מהרה לכאוס טוטאלי ללא מערכת שליטה שתעזור לנהל אותם.

 

חיים ביבס שהקים את הרשות לחדשנות בשלטון המקומי, משתף כי "תפיסת העולם שלי שאפשר לנהל את הערים במדינת ישראל תחת SMART CITY תחת מערכות שליטה ובקרה – לחסוך מיליונים ולקצר תהליכים באופן משמעותי". בקשר למשבר הנוכחי הוא מדגיש שצריך "לתת לפיקוד העורף לנהל את זה באופן מלא כמו שכבר נעשה בחלק מהערים בישראל, ולאפשר למרכז השלטון המקומי לתפקד כגוף ביניים. הרי אין מישהו שמבין יותר טוב את העיר שלו כמו ראש העיר, והמערכת מאפשרת שכל אחד ינהל את המאבק בעיר שלו למיטב הבנתו המקצועית. אנחנו בשלטון המקומי נתווך ונעזור לרשויות שטרם הפעילו את המערכת אצלם, וגם נוסיף מידע וננתח את המצב עבור הגופים הרלוונטים."