מינוי בן ממשיך במשק חקלאי
הסוגייה של בן ממשיך מעסיקה רבים מתושבי המושבים בישראל ואין זה פלא. מדובר בסוגייה חשובה ביותר, בעלת משמעויות משפטיות, כלכליות ואישיות. במאמר זה אציג את היבטיו העיקריים של נושא מורכב הזה: מיהו בן ממשיך וכיצד הוא ממונה? האם ניתן לבטל מינוי של בן ממשיך ומהי החשיבות שבפנייה לקבלת ייעוץ משפטי בסוגייה זו
בן ממשיך הוא הבן שבונה את ביתו ליד בית ההורים במשק חקלאי, מעבד את המשק מתוך ציפייה שלאחר פטירת ההורים, יהיה הוא בעל הנחלה. יש לציין, כי בן ממשיך יכול להיות כמובן גם בת ממשיכה, נכד או נכדה, אולם לצורך הנוחות, נוקטים בלשון זכר ביחס לבנם של בעלי הנחלה.
שאלה חשובה אשר עולה בהקשר זה, היא האם הורים בעלי משק חקלאי, יכולים למנות יותר מילד אחד להיות בן ממשיך. המדיניות הרווחת של רשות מקרקעי ישראל היא לשמר את היחידה החקלאית כפי שהיא ולא לאפשר את פיצולה. על כן, ניתן יהיה למנות בן ממשיך אחד בלבד בנחלה. פרט חשוב בהקשר זה הוא כי כאשר נערך מינוי לבן ממשיך והוא נישא בעתיד, גם לבת הזוג יהיו זכויות מכח המינוי כפי שנתנו לבן הממשיך במשק החקלאי, מתוקף חזקת השיתוף שבין בני זוג נשואים.
בית במושב. הסוגייה של בן ממשיך מורכבת מאוד צילום: אוראל כהן
על מנת שהמינוי של בן ממשיך יהיה בר תוקף, אין די בעצם הכרת ההורים בבן כבן ממשיך, אלא על המינוי לעמוד בהוראותיו של הסכם החכירה הרלבנטי באותו מושב(חוזה משולש, חוזה דו צדדי או חוזה חכירה ישיר). בעבר, במרבית המקרים נעשה המינוי כאשר חוזה החכירה שחל באגודה היה ההסכם המשולש שנחתם בין שלושה גורמים:
1. רשות מקרקעי ישראל: הרשות היא למעשה הבעלים של הקרקע מטעם המדינה.
2. הסוכנות היהודית לא"י: זהו הגוף המיישב, השוכר את הקרקע מהרשות ומעניקה רשות שימוש בה לאגודה.
3. האגודה: הגוף שהנו במעמד של "בר רשות" בקרקע המעניק רשות שימוש במשק החקלאי לחברי האגודה שמעמדם בר רשות של בר רשות.
במהלך השנים עברו רבים מהמושבים להסכם חכירה דו-צדדי הנחתם בין רשות מקרקעי ישראל לאגודה, ללא מעורבות של הסוכנות היהודית. במקרים אלו נעשה מינוי הבן הממשיך במסגרת האגודה בלבד וללא שרשות מקרקעי ישראל הינה צד למינוי, ולכן יש לו למינוי משמעות בעיקר ביחס לחברות באגודה ופחות ביחס לזכויות הקנייניות בנחלה.
ביטול מינוי בן ממשיך
כאמור מעלה, במרבית המשקים נעשה המינוי במסגרת חוזה משולש. לפיכך, הליך של מינוי בן ממשיך, היה צריך להיעשות באישורם של שלושת הצדדים להסכם החכירה. האפשרות לביטול מינוי של בן ממשיך תלויה בשאלה האם המינוי הושלם? מינוי שהושלם, קרי, קיבל את אישור שלושת הגורמים החתומים על הסכם החכירה מהווה התחייבות בלתי חוזרת.
המשמעות היא כי אפשרות לבטל את המינוי של הבן הממשיך באופן חד צדדי היא מצומצמת מאוד. אמנם, לרוב בתי המשפט רואים במינוי בן ממשיך כמעין עסקת מתנה , ולכן עם השלמת הליך המינוי יראו בעסקה כמתנה שהושלמה, וביטולה יתאפשר על פי דיני החוזים הכלליים. במצב זה, בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו ומקבל החלטה בהתאם לעובדות שהוצגו בפניו.
מנגד, כאשר המינוי טרם הושלם, המדובר בהתחייבות לתת מתנה ולכן ביטול ההתחייבות ייעשה על פי חוק המתנה. אז לבעל הזכות, קרי, ההורים, שמורה הזכות לחזור בהם מהתחייבותם אם הם עונים על דרישותיו של סעיף 5 לחוק המתנה. ראשית, ישנה דרישה כי קיים מסמך בכתב המעגן את ההתחייבות למתן מתנה. שנית, מקבל המתנה, קרי הבן הממשיך, לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבויות של ההורים. לחילופין, מאפשר החוק לבטל את ההתחייבות אם הביטול נובע בשל התנהגות מחפירה של הבן הממשיך כלפי הוריו , או בשל הרעה ניכרת במצבם הכלכלי של ההורים.
עו"ד גלעד שרגא מהכתוב מעלה ניתן להבין כי הסוגייה של בן ממשיך היא מורכבת מאוד. החל מן הצורך לבחור בבן אחד בלבד למינוי וכלה בקושי לבטל את המינוי לאחר שהושלם. למינוי בן ממשיך השלכות משפטיות וכלכליות מרחיקות לכת, שלא לומר השלכות אישיות רבות. במקרים רבים, סוגייה זו יוצרת מתחים רבים בין בני המשפחה, בפרט בין האחים – האחד שנבחר להיות הבן הממשיך והיתר, המרגישים מקופחים ואולי אף פחות אהובים. לא פעם הדבר מוביל לסכסוכים משפחתיים עמוקים, המגיעים גם לפתחו של בית המשפט.
לכן, מומלץ מאוד לקבל ייעוץ משפטי טרם קבלת החלטה על המינוי. פנייה לעורך דין הבקיא בדיני מושבים, תאפשר לבעלי המשק להבין את ההשלכות הרבות של המינוי, הן מבחינת המשק עצמו והן מבחינת חלוקת הרכוש בין הילדים במסגרת הירושה. עורך הדין יציג בפני בעלי המשק את מכלול האפשרויות ויציע פתרונות ועריכת הסכמים פנים משפחתיים שיאפשרו מתן זכויות בנחלה לא רק לבן אחד וימנעו חיכוכים וסכסוכים בתוך התא המשפחתי.
עו"ד גלעד שרגא עוסק בתחום האגודות השיתופיות
