לראשונה: ועד עובדי חברת החשמל מסכים לוותר על חטיבת הייצור
הוועד מסכים לאפשר את מכירת תחנות הכוח בתנאי שהמדינה תשמור על האיתנות הפיננסית של החברה ובתנאי שתגובש תוכנית אב למשק האנרגיה. לעומת זאת, גורמים בוועד טוענים כי מדובר בניסיון להוכיח שהמדינה עצמה לא מעוניינת במכירת התחנות
ועד עובדי חברת החשמל הסכים עקרונית לוותר על חטיבת הייצור של החברה ולמכור את תחנות הכוח — כך נודע ל"כלכליסט". בפגישה שנערכה בחודש פברואר בין נציגי ועד העובדים ונציגי משרד האוצר והאנרגיה, במטרה לגבש רפורמה חדשה למשק, הציגו נציגי הוועד ארבע דרישות לרפורמה, כשמעבר לכך הם אמרו שהם מסכימים לכל צעד שהמדינה תעשה. ארבע הדרישות של הוועד הן שמירה על האיתנות הפיננסית של החברה, הענקת ביטחון תעסוקתי לעובדים, גיבוש תוכנית פרישה מסודרת לוותיקי החברה וגיבוש תוכנית אב למשק האנרגיה. הדרישות הוצגו בין היתר למנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ומנכ"ל משרד האנרגיה שאול מרידור.
ייאוש או ניסיון לחשוף את "הבלוף של המדינה"?
ההסכמה לוותר על חטיבת הייצור הדהימה את בכירי הפקידות כיוון שעד היום הם התעקשו לשמור על תחנות הכוח ולשמור על החברה כמונופול. בסביבת הוועד טוענים כי הם מסכימים לוותר על חטיבת הייצור, מאחר והם נואשו מנסיונות הממשלה לגיבוש רפורמה. ב־20 השנים האחרונות גובשו על ידי ממשלות שונות לפחות חמש תוכניות לרופרמות שלא ייצאו לפעול, כשהאחרונה שבהן נעצרה ביולי 2014 על ידי שר האוצר דאז יאיר לפיד.
מנגד יש בכירים בוועד הטוענים כי המהלך נועד לחשוף את "הבלוף של המדינה", שמנפנפת לכאורה בשוט של הוצאת אגף הייצור מידי העובדים, מהלך שלדבריהם הוא לא אפשרי מכמה סיבות טכניות. ראשית, הם טוענים כי אין יותר מדי חברות במשק שיוכלו לשלם על חוזה הגז הנלווה לרכישת תחנה, חוזה שעלותו נעה בין 4 ל־6 מיליארד שקל.
שנית, בוועד טוענים כי לא ברור מי ירצה לרכוש את שתי התחנות הפחמיות (רוטנברג באשקלון ואורות רבין בחדרה), שהפעלתן מחייבת העסקת 700 עובדים כל אחת, אחזקת מזחים ורכישת 13 מיליון טון פחם בשנה, בזמן שהממשלה מתכננת לצמצם את היקף השימוש בפחם בשנים הקרובות. שלישית, בוועד מציינים כי על תחנות הכוח חל שעבוד צף להנפקת אגרות חוב, ולכן רכישת תחנות מחייבת גם את כיסוי החוב.
מעל כל הטענות הללו, בוועד מציינים כי יהיה קשה מאוד למכור את התחנות בגלל בעיית הריכוזיות. לדבריהם, מעט מאוד גופים, אם בכלל, רשאים לקנות תחנות כוח. מי שייפסלו מראש בתהליך כזה הם מי שפועלים כבר כיום בתחום, דוגמת שותפויות הגז וטייקונים כמו משפחת עופר או אריסון. לדברי הבכירים בוועד, מי שיישאר במצב כזה כרוכש פוטנציאלי הם רק גורמים זרים — שכלל לא בטוח שמישהו ירצה לתת בידיהם את ייצור החשמל של מדינת ישראל.
הרפורמה החלופית: דירקטוריון מקצועי יותר
מעבר לכך, ועד העובדים הגיש באותה הפגישה הצעה לרפורמה עצמאית, במידה והממשלה לא תסכים בסופו של דבר למכור את חטיבת הייצור. הם הגישו למנכ"לי משרד האוצר והאנרגיה תכנית סדורה, ובה לו"ז הכולל תוכנית לרפורמה שתארך 11 שנים. יישומה, כך על פי הצעת הוועד, יחל בינואר 2017 בהתאם לקבל אישורי רגולציה שונים.
סוגיות בוערות בה אותה רפורמה עצמאית מנסה לטפל נוגעות לאיתנות הפיננסית של החברה, ובייחוד לעדכון תעריף החשמל. בוועד מציעים לעדכן את התעריף כך שיכלול את אי כיסוי עלויות ההקמה של פרוייקטים שונים, את עלות מערכת ההולכה ואת עלויות הפנסיה של עובדי חברת החשמל שלא טופלו עד היום. מהלך שכזה בהכרח יעלה את תעריף החשמל, אבל גם בממשלה מודים בחצי פה שהתעריף הנוכחי לא מגלם את עלויות התפעול של החברה.
במקביל, הוועד מבקש גם לגבש הנהלה מקצועית יותר. "עד כה חברי הדירקטוריון המכהנים בחברת החשמל הגיעו מעולמות תוכן שונים והם אינם בקיאים בתחום כלכלת או הנדסת אנרגיה בכלל ובסקטור החשמל וברגולציית החשמל בפרט", נכתב בתוכנית. בוועד לא מסתפקים רק בחיזוק השדרה הניהולית, אלא מבקשים גם לגבש רגולטור על לחברה, ש"יספק לממשלה המלצות לטיפול רוחבי במערך הרגולציה והתעריפים הקיים, לרבות דרכי טיפול במתכונת העבודה הלקויה של תאום פנימי של עבודת הרגולטורים השונים".
עוד דורשים בוועד העובדים כי חברת החשמל תקבל הארכת רישיונות לייצור חשמל עד לשנת 2030. במקביל, הם דורשים גם שהמדינה תוותר לחברה על אג"ח צמיתה בהיקף של כ־5.5 מיליארד שקל, תפעל "להחזרת הדיבידנד שנלקח בסך כ- 2 מיליארד שקלים הנובע ממניעת גביית כספים מהרשות הפלסטינית", ותקדם "אכיפת פסק הבוררות הבינלאומי נגד חברות הגז המצריות ולגביית סך של 1.76 מיליארד דולר בצירוף ריבית והצמדה".
בנוגע לפרויקטים עתידיים, הוועד מבקש להשלים עד שנת 2021 את הכפלת כושר הייצור בתחנת רידינג, שדרוג תחנת הכוח באשכול, שדרוג תחנות כוח פחמיות, תכנון תחנת כוח גרעינית וכניסה ליזמות עסקית בארץ ובחו"ל.
