• תפריט
בארץ

The Leaders

מעצבת הבתים של האלפיון העליון: "הלקוחות שלי לא רוצים להראות את הכסף שלהם"

אורלי שרם טוענת שדווקא לקוחותיה העשירים ביותר מעדיפים עיצוב סולידי, רוצה לעבוד גם עם מעמד הביניים ומתרעמת על העיצוב הישראלי ההומוגני: "יש תלבושת אחידה שמשתנה בכל כמה שנים, ומפליא אותי לראות איך כל הבתים נראים אותו הדבר"

יעל סובינסקי 07:5226.01.15

היה קשה לתאם את הראיון עם אורלי שרם, ולא בגלל לוח הזמנים העמוס שלה. שרם, שנודעה כאחת המעצבות והאדריכליות החביבות על האלפיון העליון, לא ששה להתראיין. כאשר אנחנו נפגשות לבסוף, לאחר לא מעט שיחות טלפון וניסיונות תיאום, היא עונה על השאלות באטיות ובוחרת כל מילה בקפידה. "אני לא מתראיינת ולא אוהבת להתפרסם", היא אומרת. "מבחינתי, זה מקצוע שהוא לא בשביל הפרסום, אלא בשביל התוצאה. היום זה עידן זריז ומהיר, והרבה מייחצנים את עצמם. התחרות תמיד היתה קשה, במיוחד בתור אשה, אבל היום התחרות הזו גם יותר חשופה. אני לא אוהבת מילים גדולות, ולא קשרים ויחסי ציבור".

 

לפני כ־20 שנה היא הקימה את המשרד הנושא את שמה, לאחר שסיימה לימודי אדריכלות בבית הספר היוקרתי AA של איגוד האדריכלים בלונדון, שעם בוגריו נמנים רם קולהאס, זאהה חדיד, רם כרמי, הלל שוקן ואדריכלים מובילים נוספים. "למדתי בבית ספר מהמם, בתקופה נהדרת, כשכולם חיו ולמדו על מלגות", היא נזכרת בפגישה בראיון המשותף שאליו מצטרפת הסטודנטית מעין מצר, שמתמחה בימים אלה במשרדה של שרם במסגרת לימודיה במכללה למינהל.

 

מימין: הסטודנטית מעין מצר ואורלי שרם. אני לא חושבת שאהנה פחות פחות מעיצוב של שכונה פשוטה. זה כמו אשה עם גוף טוב: היא תמיד תיראה מצוין, לא משנה אם היא לובשת ג'ינס או שמלת מעצבים" מימין: הסטודנטית מעין מצר ואורלי שרם. אני לא חושבת שאהנה פחות פחות מעיצוב של שכונה פשוטה. זה כמו אשה עם גוף טוב: היא תמיד תיראה מצוין, לא משנה אם היא לובשת ג'ינס או שמלת מעצבים" צילום: עמית שעל

 

מה הוביל לפרסום שלך?

 

"אני מוכרת כי עשיתי דברים שונים ופתחתי כיוונים חדשים. לפני 20 שנה עיצבו את כל הווילות בסגנון מאוד אירופי, לא היה כאן מבחר גדול של חומרים ומי שהיה לו כסף הביא חומרים מחו"ל. בתוך המגמה הזו אני עיצבתי וילה שכולה עשויה מחומרים מקומיים: אבן חברון שעובדה בגסות, חלונות מברזל מקומי, שער מיפו - ופתאום היה פה עיצוב אחר, עם פרופורציות שונות והתייחסות לאור ולשמש. בקיסריה עיצבתי בית שלא היה לבן וערבבתי את הטיח בידיים שלי כדי לקבל את הצבע שרציתי. הסכמה היתה עכשווית, של בית פטיו שמסתכל לים, ומנגד היתה בבית הזה פשטות נזירית. בבת אחת זה בנה את השם שלי, היה רעש גדול ואפילו יגאל תומרקין התלהב. עד היום החללים של הבית הזה עובדים, כי אם בונים חלל טוב ומחדירים את האור היטב, כל השאר לא משנה".

 

"אין זהות עיצובית ישראלית"

 

הבעיה, מסבירה שרם, היא שברגע שמישהו פה יוצר משהו חדש וטוב, כולם מחקים אותו: "כשמשהו הופך פה לטרנדי, הוא הופך לתלבושת אחידה, ומה שקרה הוא שהאבן שהשתמשתי בה נגמרה. טרנדים שהם over done מאבדים את הטעם שלהם. אתה לא יכול לבלוט אם לא תביא משהו חדש לשוק".

 

איך היית מאפיינת את הסגנון שלך?

"יש משהו בחללים, בפרופורציות ובחדירה של האור שמאפיינת את כל הבתים שלי. בית עם פרופורציה טובה, העמדה נכונה וזרימה ייראה טוב גם אחרי הרבה שנים, לא משנה איך ילבישו אותו. חייבים קונספט וחייבים דיסציפלינה כי אז אפשר לשבור אותה, כדי להביא לריגוש. מנגד, המחמאה הכי גדולה מבחינתי היא לשמוע את הלקוחות אומרים על הבית שעיצבתי להם ש׳אני עשיתי הכל׳, כי זה אומר שהצלחתי להעביר נכון את המסר שלהם. עיצוב טוב הוא כזה שגורם לכך שכיף בבית, אבל לא מרגישים שהוא מזיע ממאמץ״.

 

איך היית מאפיינת את הזהות העיצובית בארץ? יש בכלל דבר כזה?

"אני לא חושבת שיש זהות עיצובית ישראלית, וזה לא בגלל שחסרים כאן אדריכלים מוכשרים, אלא בגלל שהתב"ע, הרשויות והדרישה לממ"דים משפיעות מאוד על התוצאה. בתחום של הווילות זו תלבושת אחידה שמשתנה כל כמה שנים, ותמיד מפליא אותי לראות איך כל הבתים נראים אותו הדבר. אנחנו מדינה קטנה, וזה גורם לכך שכל טרנד מאבד מהר את היופי שלו. אני גם לא יכולה להגיד שיש מגדל בארץ שאני חושבת שהוא יפה, אולי פרט לחיצוניות של מגדלי עזריאלי בתל אביב, ואחת הבעיות היא שאין כמעט אדריכלים צעירים שמתכננים מגדלים בארץ, ולכן וגם כמעט שלא נכנסת חדשנות. בחו"ל יש מגדלים מדהימים ופה אנחנו תקועים מאחור. פעם ציפו במוזאיקה את כל הבתים והיום מצפים באבן מכוערת, והאמת היא שאני כבר לא יודעת מה עדיף".

 

ומדוע את לא מתכננת מגדלים?

"לא נותנים לי לתכנן מגדלים כי תמיד יעדיפו מישהו שכבר נמצא בקליקה, שיודע לתקתק ומכיר את כולם, וגם אם מישהו חדש מצליח לחדור לקליקה הזו, הוא לא מביא חדשנות. בר אוריין, שמתכננים בעיקר בניינים נמוכים, מצליחים להביא חדשנות בצבעוניות - אבל מדובר רק בבניינים נמוכים. דווקא בתחום עיצוב הפנים המצב קצת יותר טוב בגלל מקרים כמו חבס, שהצליח להביא חדשנות בעיצוב הפנים עם המגדלים בעיצוב של פיליפ סטארק ועם רוטשילד 1, מה שהוביל לזה שאנשים התחילו לשים לב לעיצוב הפנים".

 

מה הפך אותך לחביבה על עשירי ישראל? במה שונה עיצוב לאדם מהמעמד הבינוני מעיצוב לאלפיון העליון?

"הלקוחות שלי לא רוצים להראות את הכסף שלהם, אלא להפך. לפעמים זה אפילו הזיק לי כשקטלגו אותי כמעצבת לאלפיון העליון, כי זה מרחיק את שאר הקהל. לא לכולם יש הרבה כסף, ודווקא אלה שיש להם יותר שמים הרבה מגבלות כי הם לא רוצים להחצין את העושר שלהם. בסופו של דבר, אחרי שאני חותמת על חוזה, זה לא משנה מי עומד מולי אלא מה הוא רוצה, ואני לא חושבת שאהנה פחות מעיצוב שכונה פשוטה עם ארכיטקטורה מדויקת. זה כמו אשה יפה עם גוף טוב: היא תמיד תיראה מצוין, לא משנה אם היא לובשת ג'ינס או שמלת מעצבים״.

 

"החיים חזקים מהאדריכלות"

 

הסטודנטית מעין מצר שואלת את שרם אם יש לה עצות למעצבים ואדריכלים בתחילת דרכם. "הדור הצעיר של המעצבים והאדריכלים בארץ מדהים, כי הוא הרבה יותר פתוח, חשוף לעולם ובעל נגישות לאפשרויות אחרות", עונה שרם. "מנגד, דווקא בגלל שהטכנולוגיה כל כך נגישה לדור שלכם, המפגש עם בעלי הניסיון בשטח הופך להיות הרבה יותר קריטי. זו ריצת מרתון ומשלמים מחיר כדי להצליח: צריך סבלנות, צריך להבין בהמון תחומים, צריך להיות סקרנים ולהישאר מעודכנים. צריך הרבה אהבה כדי להישאר במקצוע הזה וצריך גם המון יסודיות, גם אם בארץ המקצוע הזה לא מתוגמל כמו שצריך, במיוחד בהשוואה לחו"ל. אדריכלות ועיצוב הם מקצועות קריאטיביים ואסור לעוף על עצמך. בסופו של דבר, החיים יותר חזקים מהאדריכלות ואי אפשר להכריח אדם לחיות אחרת ממה שהוא רגיל".

 

אורלי שרם

תפקיד: אדריכלית ומעצבת פנים, בעלת משרד אורלי שרם אדריכלים בתל אביב

השכלה: בוגרת AA Architectural Association בלונדון

פרויקטים בולטים: החללים הציבוריים בבניין רוטשילד 1, הווילה של אהוד ברק בכפר שמריהו, הווילה ששימשה לצילומי "הרווק" בערוץ 10 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x